Fantastic Beasts: The Secrets of Dumbledore מאפשר לזכיינית זומבה להתקדם קדימה

מתי אולפן מחליט להפסיק לעשות סרטי המשך? התשובה הנכונה מבחינה אובייקטיבית היא "כאשר הזיכיון מפסיק להרוויח כסף." סרט ההמשך המבולבל והשגוי של יקום הארי פוטרחיות פנטסטיות: הסודות של דמבלדורבוחן את החוכמה המקובלת. לאחים וורנר היו את כל הסיבות לנטוש את הסדרה הזו עם שני סרטים, בעוד שהם הקדימו 600 מיליון דולר. בין המחסומים שעומדים בפניהם ביצירת הסרט השלישי הזה: כוכב מרקיזה מפלגהאחים וורנר נאלצו לפרושעקב האשמות להתעללות במשפחה, אשחקן תומךעם רקורד של תקיפה פיזית וכותרות מצוקה, ואיוצרת/תסריטאית בוערת את רצונה הציבוריבמהירות ובריכוז מספיק כדי להציע פטיש של השפלה עצמית. ולבונוסים: נרטיב מתמשך ומסורבל שאיבד באופן גלוי עניין בהנחת היסוד המקורית שלו, ומגיפה המעכבת את ההפקה כמעט בשנה שלמה.

אבל כל עוד המזומנים הם ירוקים והגליאונים הם זהב, הסדרה תתקדם הלאה. הפרק השלישי ממשיך להרחיב את הגיאוגרפיה וההיסטוריה של עולם הקוסמים, הולך לאיבוד ללא תקנה בדרך. החיות פנטסטיותספינופים החלו כהרפתקאות מופלאות שהכירו את חוקר הטבע המתון ניוט סקמנדר (אדי רדמיין) עם מאגר של יצורי CGI. כעת הוא נעצר בשולי הזיכיון שלו (והכרזה שלו). הנוכחות שלו הצטמצמה לקומץ של קטעי ביניים גחמניים שמרגישים מאוד לא במקום במה שאחרת הוא מותחן פוליטי עגום. ניסיון ברור לתקן את הספינה הפך למקרה אסון של סחף משימה, שכן נכס ללא זהות מסתובב במעגלים שטותיים ומחפש כיוון חדש בר קיימא.

צילום: Jaap Buitendijk/Warner bros.

הפרטים של תהליך הבחירות הקסום בולטים יותר בסודות דמבלדורממה שהצופה הממוצע עשוי לצפות מפנטזיה מהנה לכל המשפחה. בעוד מועמדים לראש העליון של קונפדרציית הקוסמים הבינלאומית עושים קמפיין וגיוס תמיכה מצד בוחריהם, אין שום הצבעה מעורבת. תהליך לא דמוקרטי זה נופל במקום זאת לשיפוט של תינוק צבי קטן, קשקשי ומוטנטי, הנערץ בזכות יכולתו הבלתי פוסקת לחוש את טוהר אופיו של אדם. הקוסמים פשוט מסדרים את נושאי המשרה הפוטנציאליים על ראש הר בבהוטן (שבאמת מסיע הביתה אתעָנִיץאווירה של המערכת השרירותית להצחיק הזו), תפיל את הצופן על הקרקע לפניהם, וחכה לראות למי היא מכירה. תגיד מה שאתה רוצה על מכללת הבחירות של אמריקה - לפחות אי אפשר לחטוף אותה, להרוג אותה, להחזיר אותה לחיים ולשטוף את המוח.

זהו המעצבן של תוכנית מרושעת שחוקק את האתנופאשיסט גלרט גרינדלוולד (מאדס מיקלסן, מחליף את ג'וני דפ), שהוגדר ללא ספק כקוסם היטלר בתפיסת השלטון הפופוליסטית של הצד השלישי שלו בסוף שנות ה-30. צופים שלמדו בלימודי פוטר יזכרו אותו גם כמפרגן החד-פעמי של אלבוס דמבלדור (ג'וד לאו), עבר רומנטי שמתייחס אליו במונחים גלויים וחד-משמעיים מספיק כדי לזכות להכרה מסוימת, גם אם הפחדנות התאגידית תמשיך לאסור עליהם להתנשק.

בעיצומה של אהבה שנים קודם לכן, הם חתמו על שבועת דם שלעולם לא יפגעו זה בזה, אבל דמבלדור לוקח על עצמו #stopthesteal, והוא מקיש על ניוט למשימה מכרעת. הריח הדינמי שלהם של ניק פיורי וספיידרמן ביקום הקולנועי של מארוול - ריח של רדיפה אחר מגמות שכמיות וגרביונים נמצא בכל מקום בסרט הזה, במיוחד בקסם המוגדר בצורה מעורפלת שמתפקד יותר ויותר כמו כוחות על.

עם המשימה לתפוס תאום לא מפריע, עדיין חסר פניות, של צבי קטיף הקדוש, סקמנדר מרכיב צוות מרופט של דמויות שאיכשהו עדיין מרגישות לא מפותחות אפילו אחרי שעתיים וחצי של צפייה בהן על המסך. הגרעין הרגשי של הסדרה, ג'ייקוב קובלסקי (דן פוגלר, היחיד שנהנה), מתמודד עם עריקתה הבלתי רציונלית של קוויני אהובתו (אליסון סודול), שעברה לצד האפל בסרט הקודם. כמחנכת הוגוורטס המעצבנת לאלי, ג'סיקה וויליאמס לוקחת הפעם תפקיד גדול יותר, כשהיא מכפילה מבטא כואב באמצע האטלנטי. בצורה ניכרתלֹאנוכחת היא קתרין ווטרסטון, שחייבת להיות לה סוכנת מצוינת. כפי שניוט מסביר בדיאלוג עם נעליים, הדמות שלה -עניין האהבה שלו פורפנטינה- "עסוק", ככל הנראהמתה בדרכה חזרה לכוכב הבית שלה.

המסע המפותל והאנטיקלימקטי של ניוט לאבטח ולמסור את המטען היקר שלו חסר את הסקרנות המאושרת שהעניקה את הראשוןחיות פנטסטיותבליטה נחוצה בקסם. תפאורה אחת מבוימת בצורה יצירתית מעמידה את ניוט ואחיו תזאוס (קולום טרנר) מול לויתן סרטני במגדל כלא בסגנון פנופטיקון, שבו הבנים משתתפים בטיול סרטנים מטופש, ומזכיר לצופים שלשחק מצחיק מדי פעם לא יזיק. כֹּל אֶחָד. מלבד זאת, לקטע העלילה של ניוט יש את אותה תפלות כמו האסתטית שלו: במאי הסדרה דיוויד ייטס משדר שחלק זה של הסיפור מתרחש בעבר על ידי דירוג הכל לאפור או חום מיובש. קשה לדמיין ילד מהחיים האמיתיים מסונוור מהסרט הזה, וזה מדכא להבין שהקהל המיועד כאן הוא כנראה נאמני IP מבוגרים מדי בשביל דברים ילדים, אך לא מוכן להשאיר את היקום הזה מאחור.

צילום: Jaap Buitendijk/Warner Bros.

כמו כל כך הרבה טיטאנים של זכיינית שחלפו מזמן המכירה שלהם, האימפריה הקולנועית פוטר מתמודדת עם משבר קיומי סביב השאלה אם היא יכולה לאלץ צופים צעירים יותר לדאוג לדור הבא של הגיבורים שלה. לוקחים רמז מסרטי מלחמת הכוכבים של ימינוקיבעון על שושלת סקייווקר, ג'יי קיי רולינג ושותף לכותב סטיב קלובס מחברים הכל לקאנון שהקהל שלהם כבר השקיע בו, מעבירים את דמבלדור לקדמת הבמה ומתמקדים באילן היוחסין השבור שלו. הארי פוטר ווולדמורט עדיין נוצצים בעיני הוריהם, כך שדמבלדור הוא העוגן היחיד של הסרטים האלה לסדרת המקור האהובה. אז באופן טבעי נרצה להכיר את אחיו המנוכר הצווארון הכחול, נכון? אם זו ההנחה שממנה פועלים רולינג וקלובס, הסודות הנחשבים של דמבלדור צריכים להיות עסיסיים יותר מ"יש לו אחיין".

עם ההמשך הזיכיון הזה כבר מובטח, הציר שלו הרחק מניוט לכיוון דמבלדור חייב להימשך, וכך גם הדרך שבה הסיפור ממשיך להתעמק במיתוסים חסרי משמעות, ככל שציר הזמן מתקרב למלחמת העולם השנייה. אבל במידה וזהו סרט על מציאת תקווה בתקופה קודרת, הוא מעורר מעט מאוד לעתידו שלו. האולפן והיוצרים שמאחורי הסרטים האלה ימשיכו לנסות להיות מה שהם משערים שהציבור רוצה. אם לא, הם מוכנים להסתפק בהפיכתם לכל מה שאנחנו מוכנים לשלם עבורו.

חיות פנטסטיות: הסודות של דמבלדורייפתח בבתי הקולנוע ב-6 באפריל.