יום אחד ה-Oculus Rift יופיע בחנויות. אבל לעת עתה זה בידיים של אנשים שמכינים עבורו דברים נפלאים. לא בהכרח משחקים, אלא חוויות.
יש הזדמנות לצניחה חופשית, לסייר בהר געש פעיל, לבהות בשמיים המסוידים של בוקר חורפי ולעקוב אחר פתיתי השלג הנסחפים לעבר הפנים שלך, לעמוד במעלית או לשבת באולם קולנוע ולצפות בסרט.
בילינו חלק מיום ב-Gamescom בישיבה עם מפתחים ועם האנשים שמאחורי אוזניות המציאות המדומה כדי לנסות ולהבין לאן מועדות הציוד ואיזו השפעה עשויה להיות לו על המשחקים.
משחקאיב ולקירי, משחק קרבות חלל שתוכנן עבור גרסת ה-high-definition של Rift, היה החוויה המלוטשת והכיפית ביותר. למרות היותו הכי פחות מרשים,הוקן, שנמצאת בעיצומה של הוספת תמיכת Rift סטנדרטית, עדיין המחישה את היתרונות של מראה טבעי, תוך-משחק, תגובתי בכותר.
אבל החוויה הכי צורמת, החוויה היחידה שגרמה לי לשכוח למשל איפה הייתי, הייתה הדמיית קולנוע פשוטה. בו אתה מסתכל דרך עיניו של מישהו שיושב באולם קולנוע. הסתכל לשמאלך, לימינך, ותראה שורות של מושבים ריקים. אפשר לבהות ברמקולים שמנקדים את הקירות, לראות את תאורת הרצפה, את שלטי היציאה מעל הדלתות ליד חזית התיאטרון. מאחוריך, אתה יכול לראות את האור מהמקרן. החוויה הייתה כל כך סוחפת שכמעט נפלתי מהכיסא כשניסיתי להישען, לשנייה, על משענת יד שלא הייתה שם.
הפלא של Oculus Rift הוא לא רק במשחקים שהוא יכול להעצים, אלא במקומות שהוא יכול לקחת אותך, החוויות היומיומיות שהוא יכול להדהד בצורה חלקה. לחבר את שני הדברים יחד זה העתיד.
