מיקי מאוס, שוליית המכשף בתכונת האנימציה של וולט דיסני משנת 1940פַנטָסִיָה, המפורסמת התיז סביב מרהיב של אור וצבע, תוך שימוש בקסם הקטן שידע כדי להתחתן עם חזותיים וסאונד.
התמונה הזו היא בדיוק מה שהרמוניקס מבקש לשחזר בהפנטזיה: מוזיקה התפתחה, למעט עם קו תחתון נוסף של תנועה ואינטראקטיביות. ב-GDC בשבוע שעבר, מפתחים הציגו קטעים חדשים של המשחק, כולל מרובה משתתפים.
משחק מרובה משתתפים לשני שחקנים זהה מאוד למשחק של שחקן יחיד. משתמשים עומדים מול המצלמה ומשתמשים בזרועותיהם ובגופם כדי להתאים את ההנחיות שעל המסך. השחקן מושך, מחליק ותופס את האוויר בניסיון להתאים לאירועים על המסך ולעצב אותם. העניין הוא להתעדכן בפעולה, ולעצב את המוזיקה באופן אינדיבידואלי.
הנחיות ויזואליות מאפשרות לשחקנים מידה מסוימת של חופש לספק גרסה משלהם לכל שיר שמושמע. המשחק עוצב מחדש עם התזמורת הסימפונית של לונדון באולפני Abbey Road, והמשחק כולל גרסאות אינסטרומנטליות מרובות של כל שיר.
להדגמה שלנו, של אנטונין דבורקסימפוניה מס' 9 מהעולם החדשהושמעה על ידי שני אנשים. נגן אחד בחר בסאונד ג'אזי בשעות הלילה המאוחרות שנשלט על ידי פסנתר ונחושת, בעוד אחר בחר סינת'ים אלקטרוניים. השחקנים שיתפו פעולה כדי לשדך את תנועותיהם למוזיקה ולוויזואליה, תוך שהם ביקשו לצבור יותר נקודות אחד מהשני. ביחד, הניקוד עבד בהרמוניה. אף אחד לא יכול להאשים את Harmonix בהתקמצנות ביצירת צליל גדול ומשכנע למשחק הזה.
האפקט הסופי הוא שאתה, הנגן, בעצם מתנהג כמו מיקי מאוס, מושך ודוחף אלמנטים מוזיקליים כמו מנצח גדול. Harmonix עובדת עם דיסני על הפרויקט הזה כבר ארבע שנים. העבודה שלו תמיד הייתה לשחק עם ההצטלבות בין תנועה למוזיקה, ממקשי ג'ויפד בולטים לפי הקצב, לג'אמים עם כלי נגינה מזויפים, עד לקטעי ריקוד.
הניסוי האחרון הזה לוקח מושג פנטסטי של מוזיקה ותנועה, ויוצר ממנו הרפתקה קסומה המבקשת לכוון את עצמה לחזון המקורי של וולט דיסני. הוא תיאר את סרטו כ"הרפתקה בצבע, צליל ותנועה". זה היה המוטיב של הפרויקט כולו.
הקמפיין לוקח את השחקנים דרך מיקומים שונים, ומבקש להשלים את המשימות על ידי תנועה ואינטראקטיביות. ממלכת גילוי זה ידועה בשם "החלול", סביבת יער אגדות מלאה בצומח ובעלי חיים שמתעוררים לחיים ומציעים אתגרים מוזיקליים.
רצועות חדשות למשחקי ה-Xbox One וה-Xbox 360, שצפויים לצאת מאוחר יותר השנה, הוכרזו, כולל "Ziggy Stardust" של דיוויד בואי, "Royals" של לורד, "Super Bass" של ניקי מינאז' ו-"Seven Nation Army" של White Stripes.
