לנוכח הזכיות האחרונות, היעדר פונקציות מקוונות של נינטנדו כבר לא נסלח

נינטנדו היא חברה שלטוב ולרע עיוורת לחלוטין לטרנדים ולחידושים של עולם המשחקים סביבה.

זה מאפשר לחברה לבצע קפיצות מעניינות ונועזות עם התוכנה והחומרה שלה, אבל זה גם אומר שלעתים קרובות נינטנדו נמצאת בצחוק מאחורי שאר עולם המשחקים בכל הנוגע לתכונות בסיסיות.

נעשים צעדים קטנים כדי לתקן את הבעיה הזו, אבל המחסור המבלבל בתכונות תחרותיות מקוונות או מבוססות חשבון גורם ל-Wii U להרגיש כמו קונסולה מהדור הקודם. בשלב זה אנחנו לא כועסים על נינטנדו, רק מאוכזבים. במיוחד לאחר שחרורו של משחקים כמומריו קארט 8שעוזרים להפיח חיים חדשים בחומרה, ורשימה נפלאה של משחקים שהוצגו ב-E3.

הבעיה

אעדכון אחרון ל-Wii Uמאפשר לך להעביר את התוכן שלך למערכת אחרת, אבל בתור תכונה המגבלות עולות על הרווחים. אתה צריך Wii U עובד עם התוכן, ו-Wii U עובד שיקבל את התוכן. הכל מועבר, ואז ה-Wii U המקורי נמחק. זה מתייחס לנתונים שלך כאובייקט פיזי שיכול להתקיים רק במיקום אחד בכל פעם, וזה לא הגיוני ב-2014.

אם אתה רוצה לראות עד כמה נינטנדו הפכה את התהליך הזה למגוחך, משהו שהוא כמעט בלתי נראה עבור ה-PlayStation 4 ו-Xbox One,קרא את ההוראות הרשמיות. יש רשימת תבליטים של הדברים שאתה צריך, ותת-כדורים. האם אתה יודע איך לעשות את זה בכל מערכת מודרנית אחרת? אתה מתחבר. אין שלב שני.

זה לא יעזור אם אתה לבנים במערכת שלך, או פשוט רוצה לגבות את הקבצים והמידע שלך. זה דבר טוב אם במקרה יש לך שתי יחידות עובדות ואתה רוצה להעביר את הנתונים שלך למערכת אחרת, אבל מקרה השימוש הזה צר מאוד. זה מועיל אם אתה רוצה "לשדרג" ל-Wii U עם יותר אחסון או ערכת צבעים אחרת, אבל זה הכל. זה לא תואם איך אנשים משתמשים בקונסולות המודרניות שלהם.
הרעיון של מערכת חשבונות המאפשרת לך להיכנס לכל קונסולה ולגשת לנתונים שלך נדון, אך לא נעשתה הרבה תנועה.

"זה פשוט לא עולה כל כך בשיחה, או אם זה עולה, זה בדרך כלל מנקודת המבט שהם גם צרכנים וגם מפתחים,"דן אדלמן של נינטנדו האמריקאית אמר ל-Destructoid. "אבל מעולם לא שמעתי מפתח אומר, 'אני מעוניין ליצור משחקים עבור ה-eShop, אבל בגלל מערכת החשבונות הזו, אני באמת לא מרגיש בנוח לעשות את זה.' זה לא נראה כמחסום בשלב זה".
סוג זה של הסבר הוא שומט לסתות: האנשים היחידים שמבקשים מערכת חשבונות אגנוסטית לקונסולות הם האנשים שמשחקים במשחקים. Satoru Iwata של נינטנדו העלה את הנושא שוב מוקדם יותר השנה. בינואר נראה היה שהוא הבין שצריך לעשות משהו.

"אנחנו ננהל את מערכות היחסים שלנו עם הצרכנים שלנו באמצעות [זיהויי רשת נינטנדו] בצורה אחידה, והחיבור עם הצרכנים שלנו באמצעות NNIDs תהיה בדיוק ההגדרה החדשה שלנו לפלטפורמת נינטנדו."הוא אמר. "במילים אחרות, הפלטפורמה שלנו לא תהיה קשורה לחומרה פיזית, ובמקום זאת, תהיה וירטואלית."

מאז הוכרזה מעט, אם בכלל, תנועה לעבר עתיד זה. הפלטפורמות של נינטנדו נשארות ליגות מאחורי מתחרותיה מבחינת גישה למשחקים ולמידע שלך. נינטנדו ראתה הכנסות ורווחים אדירים בתקופת ה-Wii של החברה, אך ככל הנראה לא ראתה סיבה להשקיע מחדש את ההון הזה במודרניזציה של התשתית שמחזיקה את המוצרים שלה יחד.

למד מסוני

נינטנדו למעשה מענישה שחקנים שקונים משחקים דיגיטלית בכך שלא מאפשרים להם להעביר את המשחקים ממערכת למערכת, אפילו בתוך אותה משפחה. הדרך היחידה לחלוק משחקים בין מערכות היא לקנות עותק פיזי בקמעונאות. הן סוני והן מיקרוסופט יודעות את היתרונות של הגדלת המכירות הדיגיטליות שלהן, כולל עלות נמוכה יותר של משלוח וללא איש ביניים בקמעונאות, והן הפכו את זה לפשוט לשתף משחקים בין מערכות.

למעשה, סוני היא המחשה נפלאה לאופן שבו נינטנדו מתבלבלת תוך שהיא מספקת דרך קדימה. לסוני לא היו כלי נשק איתם להילחם במיקרוסופט כאשר Xbox Live הושק, ולמעשה הייתי טוען שהשירותים המקוונים של סוני היו נחותים משל מיקרוסופט במהלך הדור האחרון. אבל החברה התגייסה, יצרה מערכת מאוחדת שאפשרה לך לרכוש ולגשת לתוכן בכל מכשיר באמצעות כניסה אחת, ולמעשה חידשה על ידי הצגת רכישה צולבת, דרך לרכוש משחק פעם אחת ולשחק בו בקונסולה ובנייד שלך. .

נינטנדו נאבקת במשהו שכבר מזמן נפתרה בעיה, וזה מביך

רשת הפלייסטיישן היא כעת מתחרה ראויה של Xbox Live, ומבחר המשחקים החינמיים בכל אחד מקווי החומרה של החברה מדי חודש הקהה את הכאב של העברה של משחק מקוון אל מאחורי חומת תשלום עבור ה-PlayStation 4. אני יכול להיכנס למכשיר שלי חשבון PlayStation Network וראה כל משחק וקטע תוכן שאי פעם רכשתי או ניסיתי מ-PlayStation 3 ו-PSP ואילך, ואני יכול לעשות זאת מכל מכשיר, או אפילו מהטלפון החכם או הטאבלט שלי. סוני שלטה בהיבט הזה של העסק שלה, גם אם ה-Vita מתקשה במכירות. סוג הדחיפה שזה יכול לתת לקו 3DS שכבר מוצלח יכול להיות מרשים.

ההתקדמות של סוני בתחום המקוון הייתה עצומה, והחברה מוכרת כעת יותר מ-Xbox One עם ה-PlayStation 4. החוזק של מערכת החשבונות של PlayStation Network הוא חלק גדול ממה שהופך את קו המוצרים לכל כך קל לשימוש, לא להזכיר כיף, ולנינטנדו אין במה להתחרות.

זו טרגדיה עבור חברה עם קונסולה חזקהוקווים ניידים, עם כל כך הרבה מה להרוויח על ידי מתן אפשרות לשימוש בחשבון יחיד במספר מערכות באותו בית.

נינטנדו פוגעת בעצמה

נינטנדו נהנית מגל של הצלחה עםמריו קארט8, אשרהוא בקלות אחד המשחקים הטובים של השנה. החברה מציגה ב-E3,כולל הקנטה למשחק זלדה חדש, היה שיחת התוכנית. פיגור כל כך קשה כשמדובר במשהו בסיסי כמו מערכת חשבונות זה לא רק רשלני, זה מביך. זה הדבר הכי משעמם לחברה לטעות, במיוחד כשחברות רבות כל כך מטפלות במערכות החשבונות שלהן כל כך טוב.

הפלטפורמות של נינטנדו נותרו ליגות מאחורי מתחרותיה

נראה שנינטנדו נאבקת במשהו שכבר מזמן נפתרה בעיה, וזה מביך. יש להם את הכסף, הזמן והכישרון לעשות דחיפה אגרסיבית ולהתמקם בתחום הזה, אבל יש מעט עדויות שמשהו נעשה.

כולם סובלים בגלל הבעיה הניתנת לתיקון. ובואו נהיה ברורים, מערכת חשבונות טובה ותשתית מקוונת אינן קלות או זולות, אבל היא ניתנת להשגה ולכאורה כמעט חובה, במיוחד עבור חברה עם משאבים רבים כמו נינטנדו. אנשים אוהבים לדבר על ערימות הכסף שהחברה יושבת עליהן, וזו דרך נפלאה להשתמש בחלק קטן ממנו. נינטנדו מייצרת משחקים מדהימים, ולחומרת ה-Wii U יש הבטחה גדולה.

הגיע הזמן שהתכונות הבסיסיות של המערכת ידביקו את הקצב של מתחרותיה.