סקירת אנגרי בירדס: סרט מהנה, אך בסופו של דבר נשכח

אנגרי בירדסהוא משחק ללא נרטיב. לומר שדאגתי מה העיבוד של המשחק הנייד יצטרך לעשות כדי לגרום לתכונה של 90 דקות להרגיש כמו סרט זה קצת מאופק.

הסרט, על אף שאינו יוצא מן הכלל או אפילו זכור במיוחד, רחוק מלהיות אסון ואף מצליח למרוט את מיתרי הלב כמה פעמים. יש רגעים לגיטימיים ומפתיעים קורע מצחוק שמתרחשים לאורך כל הדרך, אבל הסרט מוצא את ליבו בהעצמת הפגיעות שלו.

כמו כל סרטי אנימציה לילדים,אנגרי בירדסממריא על הוראת ערכי ליבה, כמו קבלה וחשיבות הידידות, אבל לפעמים יכול להרגיש קצת מאולץ. אמנם הדמויות מהנות, אבל לרובן יש מעט אישיות כדי לגרום לכל אחד לדאוג מהצמיחה האישית שהוא חווה. במקום זאת, הם הופכים לאנשי הכנף של רד, הדמות הראשית, ולוקחים על עצמם את התפקיד של משחק המשנה שלו.

יש בו כמה פגמיםאנגרי בירדס, ואין לו את ההשפעה המעודנת והרגשית שלמדנו לצפות מסרטי ילדים - כמו שאנחנו עושים בהפקות של דיסני ופיקסאר - אבל זה עדיין עושה שעה וחצי משעשעת אם אתה' אין מה לעשות אחר צהריים גשום.

זה סרט ילדותי להפליא, אבל זה לא הופך אותו לרע

אני מנסה להתרחק מפרטים נרטיביים ספציפיים בביקורות מכמה סיבות, אבל אחת החשובות היא שאני לא אוהב את הרעיון לקלקל שום דבר חשוב למי שרוצה לדעת כמה שפחות להיכנס. עִםאנגרי בירדס, זה נהיה קצת יותר קשה, כי אחת השאלות הכי גדולות היא איך הצוות של סוני הצליח לקחת משחק עם מעט או בלי עלילה ולעשות ממנו סרט עלילתי?

זה לא כאילו זה לא נעשה בעבר. דוויין ג'ונסון ניסה ליצור איתו משהו שנראה כמו סרטאֲבַדוֹןבשנת 2005 ורק לאחרונה הוכרז שמשחק הארקייד האייקוני של Atariנָדָלעמד לעבור עיבוד גם לסרט קולנוע מרכזי. עם זאת, למרות התקדים, העיבודים האלה תמיד נראים מפוקפקים במקרה הטוב, כי אין עם מה לעבוד.

אנגרי בירדסעוקב אחרי רד (ג'ייסון סודייקיס), ציפור בקושי נסבלת, על סף היותו ציפור מנודה, שהזלזול שלה בשאר הציפורים באי הוביל לכך שהוא מנהל חיים של בדידות תמידית. לאחר תקרית אסון אחת שכללה עוגת יום הולדת, הוא נידון לשיעורי ניהול כעסים שבהם הוא פוגש את הציפור הצהובה הנמרצת, צ'אק (ג'וש גאד), וציפור שחורה ענקית שסובלת מפיצוצים ספונטניים, בומב (דני מקברייד).

למרות שרד לא מחפש לשנות שום היבט בחייו, כאשר קבוצת חזירים מוזרים פולשת לאי, בראשות המנהיג שלהם, לאונרד (ביל הדר), רד נאלץ לחבור לשני חבריו החדשים ולהבין מה החזירים עומדים לפני שיהיה מאוחר מדי.

אחת ההחלטות הטובות ביותר שהבמאים קליי קייטיס ופראל ריילי מקבלים היא הבחירה להתרחק מהתחסדות לקהל של אנשים ששיחקו במשחק. למרות שיש אלמנטים של המשחק המשולבים - הקלע, למשל, בהחלט משמש - הפניות אחרות למשחק נעשות כך עם נגיחה של לשון בלחי. הצלחת הקומדיה של הסרט נעוצה לחלוטין בכמה הסרט באמת טיפשי.

זו אולי הדרך הטובה ביותר לסכם איךאנגרי בירדסמרגיש רוב הזמן: טיפשי. כל מה שקשור לסרט לא הגיוני, כולל התגובות לאירועים שמתרחשים בו. במובנים רבים, זה סרט ילדותי להפליא, אבל זה לא הופך אותו לרע. הוא מכיר את הקהל שלו ופונה אליו במיוחד.

Rovio Entertainment/Columbia Pictures

הדרך הטובה ביותר ליהנות מהסרט הזה היא לאמץ את הטיפשות ולרוץ איתו. בדומה לכך שאחת הדרכים הטובות ביותר ליהנות מסרטי אימה היא להיפטר מכל היגיון שנכנס פנימה, - כמובן ששלושת המתבגרים לא צריכים להיפרד כשהם נכנסים לבית שבו גר רוצח סדרתי ידוע - הדרך הטובה ביותר ליהנות הסרט הזה תזכיר לעצמך בדיוק מה זה וממה ההומור שלו הולך להיות מורכב.

ולמרות שיש בהחלט רגעים שבהם הטיפשות עובדת, הבעיה העיקריתאנגרי בירדספרצופים היא שאין בזה שום דבר יוצא דופן או ייחודי. הבדיחות שלא נוחתות מרגישות מעופשות, הרגעים הרגשיים יכולים להרגיש מאולצים וחלק מהדמויות המשניות מרגישות לא בשימוש, מבוזבז ומפוקפק לפעמים.

חלק מהבעיה נובע מכך שהסרט מנסה לכלול כמה שיותר אלמנטים של המשחק תוך ניסיון לשמור עליו כישות נפרדת. יש רק כל כך הרבה התפלפלויות שאתה יכול לכלול בסרט לפני שהוא מתחיל להיות ברור לכל מי שצופה ומעל לכל, מעצבן.

הבדיחות שלא נוחתות מרגישות מעופשות

אנגרי בירדסאף פעם לא לומד את זה והרפרנסים לשון הרע הכלולים כדי להזכיר לקהל שזה סרט המבוסס על המשחק מאבדים את גורם הצחקוק שהיה להם לקראת ההתחלה. הסרט גם מרגיש כאילו הוא מנסה לחקות סרטי אנימציה אחרים במקום לנסות לחצוב חלל משלו בסצנה הצפופה ממילא.

עדיין למרות הערפל הבינוני שמשתלט על הסרט,אנגרי בירדסיותר טוב ממה שציפיתי שזה יהיה. יש בו מספיק דברים חיוביים כדי להפוך אותו לערב סרט הגון עבור המשפחה, גם אם יש כמה רגעים של שעמום שחייבים לשבת עליהם. החלקים הטובים ביותר שלאנגרי בירדסקורה כשהסרט שוכח שיש גרסה של משחק וידאו שלו בחוץ, ורק מתמודד עם הסיפור של רד והמסע שלו להתקבל על ידי האנשים בעולם שלו.

אנגרי בירדסיכול היה להיות אסון בלתי פוסק, והייתה הקלה גדולה לראות שזה אפילו לא מתקרב לזה.