קשה לעשות סרט מפלצות ברוחגודזילהאוֹמַצלֵמָה,ובזמןקונג: אי הגולגולתהוא לא סרט פורץ דרך, הוא הומאז' מרושע לסרטי המפלצות של עשרות שנים עברו.
קונג: אי הגולגולתנראה שהוא משגשג על הגיחוך שלו. כמעט כל פינה בסרט מרגישה מוגזמת, מהמשחק ועד הצילום. זו חוויה סוריאליסטית, כזו שכמעט מרגישה כמו חלום חום, אבל זה לא מוריד מהבמאי ג'ורדן פוגט-רוברטס כישורים. השימוש של פוגט-רוברטס ברצפים מואטים ובמסגור שונה הוא זה שגורם למפלצות להרגיש מפחידות כמוהן.אי הגולגולתאולי סרט מטופש, אבל זה לא אומר שזה סרט גרוע.
הדבר הכי חשוב לדעת עליואי הגולגולתזה שזה מהמם. הסרט אמור לעורר תחושת נדודים וסקרנות, ווגט-רוברטס מצליח לתפוס את זה בצורה נפלאה, וגורם לאי הגולגולת להרגיש כמו גן העדן לשעבר היפהפה אך הרדוף שהוא אמור להיות. הוא גורם לקונג להרגיש גבוה יותר ומפלצתי יותר מטבעו עם מחבתות איטיות מירכיו לעיניו. אבל כשהסרט צריך להיות רך ועדין, ווגט-רוברטס מצליח לגרום להכל להרגיש קטן שוב, למרות גודל הסיפור שהוא יצר.
קונג: אי הגולגולתכובש את הלב והאימה של מה שגרם לסרטים לאהובגודזילהכל כך אהוב, אבל יש מודרניות לסרט שמוסיפה קצת יותר. כמו סרטי מפלצות מסורתיים, יש גם מסר חברתי ופוליטי חזק ופחות מתוחכם שמתבשל מתחת לקשת הסיפור הראשית.אי הגולגולתמצליח להרגיש ייחודי, אבל מלא עד גדותיו ברפרנסים והומאז'ים לסרטים טיטאניים שהיוו אותו השראה.
זה לא מושלם, אבל יש שם משהו
קונג: אי הגולגולתמתרחש ממש לפני אירועיגודזילה(2014) ומסמנת את הערך השני ביקום הקולנועי של Legendary Pictures' Monster Cinematic. הסרט מתרחש בשנת 1975, בדיוק בזמן שמלחמת וייטנאם מגיעה לסיומה. קבוצה של טייסי מסוקים השייכים לחיל האוויר האמריקני, בראשות סמואל ל. ג'קסון, מצווים לקחת זוג מדענים (ג'ון גודמן וקורי הוקינס) למקום לא ידוע ומסווג. יחד עם צלם מלחמה (ברי לרסון) וגשש (טום הידלסטון), הצבא הקטן יוצא לכיוון אי הגולגולת.
מהרגע שהם מגיעים לאי שפעם חשבו עליו להיות בדיוני, מדובר ב-90 דקות של פעולה מתמשכת.אי הגולגולתאף פעם לא נותן לך לשכוח שזה אמור להיות סרט מפלצות. הוא משלב בדיוק את הכמות הנכונה של הומור קתרטי כדי לא לשמור אותך במצב של חרדה במשך כל הסרט, אבל Vogt-Roberts משתמש בצלילים מחוץ למצלמה, מסגור חכם ותאורה כדי לשמור על המתח גבוה. אחד הדבריםאי הגולגולתעושה טוב מאוד הוא משחק עם נקודות מבט שונות כדי לגרום לסרט להרגיש שונה בהיקפו בהתאם לסצנה.
הרגעים הטובים ביותר על המסך מתרחשים כאשר קונג נמצא שם
כשהפוקוס הוא על הצוות, אתה כמעט יכול לשכוח שיש מספר מפלצות שאורבות ברחבי האי - זה לא רק קונג שהם צריכים לשים לב אליו. כאשר קונג או כל מפלצת אחרת אכן נכנסים לתמונה, התחושה של הסרט משתנה באופן דרמטי. השינוי אינו מרגיש מאולץ או מוריד מהחוויה בפועל. זה הישג מרשים ומהווה עדות לכישוריו של פוגט-רוברטס כבמאי.
באופן טבעי, הרגעים הטובים ביותר על המסך מתרחשים כאשר קונג נמצא שם. רצוי, כאשר קונג ומפלצת נוספת נעולים בקרב. כְּמוֹפסיפיק ריםאוֹעולם היורה, החלקים המעניינים ביותר מתרחשים כאשר הפוקוס הוא על היצורים האגדיים במקום התגובה של בני האדם לראות משהו כל כך יוצא דופן. זו הסיבה שנוצרו סרטי מפלצות: לחוות משהו בלתי מוסבר וגדול ממה שהטבע אומר לנו שיכול להתקיים זה גם מפחיד ומחשמל.
קונג: אי הגולגולתמשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו, כמו ארסנל היצורים הניתנים לזיהוי שהקהל יתחבר אליהם. כתוצאה מכך, זה סרט מאוד מהנה, שווה, אבל עדיין יש בו הרבה פגמים. הדרך הכי טובה לחשוב עליהאי הגולגולתזה להשוות אותו לטייקטים עכשוויים אחרים על הז'אנר. יהיו כמה דוגמאות טובותים כחול עמוקאוֹאנקונדה. הנושא של דמויות שנבחרות אחת אחת במספר תרחישים מבעיתים, כמו בסרטים האלה, נהיה משעמם ומונוטוני די מהר.
גם המשחק מוטלת בספק. יש ניסיונות להדגשות שלא באות טוב במיוחד, תנועות מוגזמות שמרגישות מצחיקות ולא במקום, ומורגשת ההגזמה של כמעט כל שחקן מפתח. זה יכול להסיח את הדעת לפעמים, אבל זה נושא משני כאשר הדיאלוג מופעל.אי הגולגולתהוא לא סרט כתוב היטב. יש כמה רגעים חכמים שמתרחשים באופן ספורדי, אבל התסריט חלש בצורה ניכרת והוא מרתיע מהמקום שבו שאר הסרט מצליח.
כל זה, לעומת זאת, מעלה פן מאוד מעניין של הסרט ששמתי לב אליו בזמן הצפייה. כמעט מתחילת הסרט ועד סופו, זה כמעט ברור בקפדנותאי הגולגולתלא נוצר עבור קהל מערבי בראש.
זה סרט עולמי
נוצרו תמונות אגדיותקונג: אי הגולגולתבשיתוף עם Tencent Pictures, סטודיו שאולי שמעתם עליו. בנובמבר הודיעה Tencent Pictures שהיא מתכוונת להשקיע 295 מיליון דולר בהפקת סרטים. הסטודיו נמצא בחיתוליו - הושק לפני קצת יותר משנה - אבל הוא כבר הפך לשם ידוע לקיחת פרויקטים כמואי הגולגולתואת הקרובהפסיפיק ריםהֶמְשֵׁך,פסיפיק רים: מרד.זה די ברור גם למה. השוק במזרח אסיה רוצה שוברי קופות - כפי שניתן לראות מסרטי הרווח כמופסיפיק ריםוRogue One: A Star Wars Storyשיוצרו בחו"ל - וטנסנט פיקצ'רס רוצה לפינה את זה.
מה זה קשוראי הגולגולת? כבר מתחילת הסרט יש שני היבטים מאוד בולטים. הראשון הוא שהדיאלוג הוקרב לטובת אפקטים חזותיים והשני, אולי החשוב ביותר, הוא שהאמריקאים הם נבלים.קונג: אי הגולגולתהוא סרט אנטי מלחמתי והאמריקאים הם הרעים. הם פולשים לביתו של קונג באותו אופן שבו הם פלשו לווייטנאם. הם רעבים לדם, ומעדיפים להרוג כל דבר שעומד בדרכם מאשר למצוא פתרון אחר.
ברוב סרטי האקשן, במיוחד בתקופת ריגן, האמריקאים הם הגיבורים. הם פולשים למדינות קומוניסטיות (בדרך כלל רוסיה) או לאזורים מסוכלים על ידי טרור (במזרח התיכון). זה תמיד היה נרטיב אמריקאי, אבלאי הגולגולתהוא סרט שמזכיר לקהל שלו האמריקאים הם לא תמיד הגיבורים. למעשה, הוא טוען, לעתים קרובות הם יכולים להיות הנבלים.
זה חלק מעניין בסרט, שאולי נושא המתאים ביותר למאמר דעה, ראוי להעלות אותו כי הוא משפיע על הסרט בשלמותו.
מַסְקָנָה
קונג: אי הגולגולתמקבל את מה שכל כך הרבה סרטי מפלצות לפני שהם משתבשים: יש אנושיות ביצורים, גם אם הם יכולים להיראות ענקיים ומפלצתיים בהתחלה. ווגט-רוברטס מבין איזה סוג של סרט הוא מנסה ליצור, ומצליח לחלץ את זה. לַמרוֹתאי הגולגולתבהיותו רצוף פגמים, די קשה שלא יהיה לך חיוך על הפנים כשקונג על המסך.
האם עלי להישאר בסביבה לאחר הקרדיטים?
אה, כן.