יוצרת הקולנוע המוערכת סוזאן ביאר תספר לכם שהיא באה משני עולמות שונים. תלמיד של בית הספר הלאומי לקולנוע של דנמרק, בייר הפך במהרה לבן זמנם של שמות כמו לארס פון טרייר ותומס וינטרברג, ובתחילת שנות ה-2000, התנסה בתנועת הקולנוע המבושלת שלהם, הידועה בשם Dogme 95.
אבל במקביל, ביאר התמיד במציאת זוויות חדשות וזיקוקי תקווה באנושות. במשך יותר מ-20 שנה, היא ביימה קומדיות רומנטיות (של 1999האחד והיחיד, של 2012אהבה היא כל מה שאתה צריך) וחקירות עמוקות של טראומה ואבל. של שנות 2002לבבות פתוחים, שנות 2004אחים, והבכורה שלה ב-2007 בשפה האנגליתדברים שאיבדנו בשריפה). מדי פעם היא מסנתזת כל אינסטינקט לסרט בודד; הסרט מחמם הלב, שובר הלב שלהאחרי החתונה, בכיכובו של מאדס מיקלסן כאדם שמשפחתו חוזרת במהירות לחייו לאחר שנים של היעדרות (בניסוח עדין), היא יצירת מופת.
לאחר התעסקות ברכבי כוכבים הוליוודיים כמו ג'ניפר לורנס ובראדלי קופר'ססרינה, כמו גם ניהול המיני סדרה John le Carré של AMCמנהל הלילה, ביאר הפנתה את תשומת לבה לפרויקט גס-אך-פירסינג:תיבת ציפורים, מותחן אפוקליפטי בכיכובה של סנדרה בולוק בו מפלצות בלתי נראות טורפות את בעלי הראייה הברורה.
בשיחה זמן קצר לפני השחרור, ביאר דיברה עם פוליגון על מציאת דרכהתיבת ציפוריםומדוע הסרט שירת את תחומי העניין הרבים שהיא הציגה במהלך השנים.
[אד. פֶּתֶק:הראיון הזה מכיל ספוילרים עבורתיבת ציפורים]
מְצוּלָע:תיבת ציפוריםהחלה בפיתוח ביוניברסל, ואז מצאה את דרכה לנטפליקס. כמי שעבד בהתמדה בסרט הדני והאמריקאי מאז שנות ה-90, אבל לא שקע בהוליווד יותר מדי אצבעות, איך הגעת למעורבות?
סוזאן ביאר:אז אמרו לי שאני צריך לקרוא את התסריט מהר יחסית כי זה משהו שיכול לקרות די מהר, וסנדרה בולוק התעניינה בכיכובה. היא ואני נפגשנו כמה פעמים ודיברנו על עבודה משותפת. התעניינתי בזה מאוד. היה משהו ממש משכנע בכך שהיא משחקת אישה כזו שאינה נגישה במיוחד. היא ברוטאלית, היא קשוחה, היא לא מדברת יפה עם הילדים, אבל היא רוצה אז לשרוד בכל מחיר, והרגשתי שהמשחק שלה יהיה ממש מעניין. אז קראתי את זה והבעתי עניין ואז באותו זמן זה קצת עבר מאחד האולפנים לנטפליקס ואז זה קרה מהר מאוד.
האם הפופולריות שלמקום שקטלעזור להכניס את הסרט להפקה?
ביאר:לא, לא, לא. צילמנו [באפריל 2018] כששמענו על זהמקום שקטוכמעט סיימנו לערוך כשזה יצא. אני חושב שגם אחת הסיבות שבגללן כל הזמן משווים את זה היא... כן, הם מותחנים פוסט-אפוקליפטיים, שניהם, אבל יותר רלוונטי הוא שלשניהם יש גיבורות, וכל כך מעט סרטים עם גיבורות. . וגם אמהות. אז די נוטים להשוות ביניהם. אני חושבמקום שקטהוא סרט נהדר, אבל הם מאוד שונים.
בהתבסס על חזותיים בלבד, אני חושב שמישהו יסכים. איך נחת על המראה של הסרט?
ביאר:אני חושב שלכולנו הייתה התפיסה הזו שהם מכוסי עיניים, הם לא יכולים לראות, אבל הנוף שהם נעים בו, גם אם עוינים, יכול להיות ממש יפה. אז זה היה סוג של הרעיון לגבי הנהר וכל החלק הזה של הסרט. היה צריך להיות בו סוג של עצום ויופי אפי. אהבתי את סרטי הנהר של שנות ה-70 וה-80, ואני רוצה לומר שאלו נתנו לי השראה יותר מאשר סרטים פוסט-אפוקליפטיים.
הזכרת את הרעננות של לספר סיפור כזה מנקודת מבט נשית. האם אתה חושבתיבת ציפוריםהאם היא נשית ייחודית מתחת לפני השטח?
ביאר:אני חושב שזה רק לתאר אישה שמתארת אמא מנקודת מבט שונה מנקודת המבט הגברית המקובלת. במשך מאות שנים ראינו אמהות שמתוארות על ידי גברים ואני חושב שיש סוג של פסיביות בדימוי הזה; זה סוג של עדין, זה חביב, זה אוטומטית אוהב, אבל זה לא באמת, כשזה מגיע לזה, זה לא ממש כוחני או באמת מסוגל להגן על הילדים. וזה מה שהיא עושה. היא שורדת. הילדים האלה ישרדו והיא תעשה את זה בכל מחיר. אני חושב שהסיפור הזה ממש משכנע וכן, זה יכול להיות מאוד נשי, אבל הוא בהחלט לא נשי מסורתי.
התעודדתי כשהדמות של סנדרה וטרוואנטה רודס התחברו - אתה גם לעתים רחוקות רואה את השחקנית המבוגרת יותר מסתבכת רומנטית עם דמות צעירה יותר באותו אופן שבו גבר מוביל יעשה את השחקנית שלו. וזה מרגיש טבעי לגמרי.
ביאר:אני מסכים, וזה לגמרי טבעי. זה פשוט לא מתואר לעתים קרובות. אני חייב לומר שאני כן חושב שאם נוכל לעשות סרט כזה ונוכל לקבל קהל גדול שבו הם מושכים ונוכל, בצורה חלקה, להרחיק כמה דעות קדומות בצורה חיובית. אני חושב שהושג הרבה.
כמה מהמיתולוגיה של העולם מלא המפלצות ניווטת בזמן שסיפרת את הסיפור הזה? מה היית צריך לשקול?
ביאר:אני חושב שדי דיברנו על הכל ומה אנחנו הולכים להראות ומה לא היינו הולכים להראות. זה סוג של איזון קטנוני כי אתה פותח אפיק אחד ואז אתה אולי מעלה הרבה יותר שאלות מאשר תשובות. אז אתה רוצה שזה ינוע בביטחון, אבל אתה לא בהכרח רוצה לחשוף הכל.
יש כל כך הרבה טרגדיות במהלך הסרט, אבל הסוף מלא תקווה. האם זו תמיד הייתה התוכנית? אני יודע שלספר יש גם סוף חיובי.
ביאר:הסרט קצת יותר חיובי. הסרט, בהיבטים רבים, שונה מהספר, אבל הוא גם כןמְאוֹדנטועים בספר. לספר יש גם סוג של סוף חיובי ולא הייתי רוצה לעשות סרט אפוקליפטי שלא היה לו סוף מלא תקווה. במובן מסוים, כמעט לכל דבר שעשיתי היה סוג של סוף מלא תקווה. לא מעניין אותי במיוחד שהקהל יעזוב, מהקולנוע או מהמסך שלו, עם סוג של נקודת מבט עגומה לחלוטין. זה לא באמת מה שאני מאמין בו. ובשבילי זה היה המפתח, וחלק ממה שגרם לי להתעניין בו, היה שאם הסיפור המפחיד והדיסטופי הזה, שיש לו בעצם זרם תת תקווה... יש תקווה באמון. זו תקווה באהבה. יש הערה מלאת תקווה בערכים מסוימים שאני מאוד מעריך אותה. וחשבתי שזה מאוד חשוב.
עלית בזמן בקולנוע הדני שידע יותר על אכזריות וכנות קשה מאשר תקווה.
ביאר:בסרטים שלי תמיד היה סוג של תקווה. אני חושב שזאת הייתה הסיבה שבגללה אני, לפחות בדנמרק, נחשב קצת מיינסטרים מדי, כי היה סוג כזה של אלמנט של תקווה שלא ממש התאים עם [הסרט] הדני היותר חברתי-ריאליסטי וברוטאלי.
נשמע שאתה ולארס פון טרייר עבדתם במצבים קצת שונים.
ביאר:נכון!
תיבת ציפוריםזורם כעת בנטפליקס.
