הנוקמים: סוף המשחקהוא לא הסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים. זה עדיין יושב איפשהו מאחורי 2009גִלגוּל, מאתבסביבות 6 מיליון דולרבזמן פרסום מאמר זה.
אִםאתה צופהאו לקרוא אתתַעֲמוּלָה, המירוץ הזה הוא ניסיון לשחרר סרט לא ראוי עם משהו ראוי. זה יציב את היקום הקולנועי של מארוול במקומו הראוי בפסגת ההיררכיה המוניטרית. בספורט הרווחים בקופות, המקום העליון קובע מנצח ברור, ומעריצים מסוימים החליטו שה-MCU חייב להיות המנצח הזה. בהמשך, אולי תחשוב שיש איזה שהואצֶדֶקעל כף המאזניים כאן.
אבל הדבר היחיד שההתמקדות ברווחים שוברי קופות עושה למעריצים הוא לשאוב את כספם כמו ואקום מגה תאגידי. השיא הזה לא אומר שהמטרות האמנותיות הושגו, שההופעות היו מצוינות או שסרט היה אפילו מהנה לצפייה. לקופה, למעשה, אין כמעט שום קשר לסרט ממש, וכל מה שקשור להקשר סביבו. המקום העליון לא הגיעגִלגוּלסרט טוב יותר, וליפול למקום 2 לא אומר שזה סרט קצת יותר גרוע. לטוב ולרע,גִלגוּליש טביעת רגל תרבותית שולית מאז יציאתו לאור.
למרות זאת, עדיין יש התמקדות אינטנסיבית על האמת הגולמית של תרשימים כספיים שהכריעה לחלוטין כל דיון בשאלה האם אנשים באמת נהנים מהסרטים המתחרים זה בזה. יֵשׁשידורים חיים המוקדשים למעקב אחר רווחים מרגע לרגע שלסוף המשחקנֶגֶדגִלגוּלבאמצעות שיטות שהן, לפחות בעיני, אטומות ביותר.
המקום העליון לא הגיעגִלגוּלסרט טוב יותר, וליפול למקום 2 לא אומר שזה סרט קצת יותר גרוע
התגובה העליונה בשרשור Reddit עלכמה קרובסוף המשחקהוא לדרג העליוןמציין שאם כולם ב-r/MarvelStudios יצפו בסרט שוב, זה כבר היה מספר 1. אלו הן קריאות לפעולה: אתה צריך לתת לדיסני קצת יותר מהכסף שלך כדי לתקן ולתקןסוף המשחקבראש הטבלאות.
התמקדות במספרים שעולים, ולבקש מהאוהדים להזדהות עם המספר הזה כאילו הם במשחק ספורט מקומי, רק משיגה את המטרה של לגרום לאוהדים להזרים יותר כסף לזיכיון. הדגשת המירוץ לפסגה פשוט מושכת יותר אנשים למחזור. זו שיטה לשאוב מאווררים לעוד כסף, וצריך להתנגד לה בגלל הציניות שהיא.
מי מרוויח מהמירוץ?
של ג'וליה אלכסנדרכתיבה מעולהעל התופעה הזו ב-The Verge יש את כל הפרטים של המירוץ האחרון ביניהםסוף המשחקוגִלגוּל. למרות הוצאה מחודשת חסרת ברק שלסוף המשחקעם סצנה אנמית נוספת,גִלגוּלהוא עדיין בראש הרשימה, ואלכסנדר ומעריצים "המרגשים זה את זה כדי להמשיך ולבזבז כסף בקופות" אולי לא יוכלו להתנתקגִלגוּלבעתיד הקרוב. הסרט עשוי להדביק את הפער, במיוחד עקב דחיפה כבדה שחפפה לקומיק-קון, אבל זה לא הופך את זעמם או הנחישות של המעריצים לפחות מוזרים או ראויים לביקורת.
היא מכה מסמר תרבותי מסוים על הראש כשהיא אומרת שהפאנדום העכשווי מפעיל לחץ לצורת הצלחה ספציפית זו. כפי שהיא מציינת, אנשים שילמו 15 דולר כדי לראות 18 שניות נוספות של סרט, וזה היה אמורמְמוּצָעמשהו: "הצלחתו של סרט", היא מסבירה, "בבסיסו, משקפת את ההצלחה של הקהילה הזו".
הדחיפה לראש הקופות היא פשוט שיווק, גם אם לרוב מדובר בשיווק מונע על ידי מעריצים. כמו טריילר או אומנות מפתח מוצקה, זה חלק מנוסחה שגורמת לנו לשייך מוצר לאיכות. חברות בידור דוחפות פרדוקס שעובד למרות היותו שטותי: היא הרוויחה כסף כי זה טוב, וזה טוב כי זה עושה כסף.
כדאי לזכור שבעוד שהקהילה מספקת כוח ראשוני לסרטים, יש מקום שבו הרמות האלה יוצאות בביצועים צפויים. כמה כסףסוף המשחקאין שום קשר לסרטי מארוול הקרובים. זו לא חברה מרושעת שנלחמת בביטול באמצעות תרומות ועצומות של מעריצים. זוהי אחת מחברות המדיה הרווחיות ביותר על פני כדור הארץ, המגיעות למעלה בלוח התוצאות.
הדחיפה לראש הקופה היא פשוט שיווק
המקום הראשון הוא לא לעשות אנשים מאושרים יותר או לשפר את החוויה שלהם בסרטים האלה בכל דרך שהיא. ההוצאה המחודשת עשתה ללא ספק את החוויה הזוגָרוּעַ יוֹתֵר, או לפחות החמיצו אותו בתוספת מאכזבת. זה פשוט כסף למען הכסף, מסוג הדברים שמנכ"ל דיסני בוב איגר יכול להזכיר אצלודוח משקיעכדי להחדיר אמון של בעלי המניות או לשיווק מחדשלקפל לתוך הדחיפה הפרסומית שלהם.
אבל לפעמים אפשר לחזות הצלחה כספית לסרט בצורה מהימנה בלי כל זה. אולפני הסרטים עושים כל שביכולתם כדי להפוך שוברי קופות להימור בטוח. במאמר שפורסם ב-Journal of Marketing ב-2003, שלושה אקדמאים קבעו שכוכבי קולנוע ותקציב גדול יכולים למתן ביקורות שליליות באופן אמין.
"במובן מסוים", מסכמים המחברים, "תקציבים גדולים וכוכבים משמשים כפוליסת ביטוח." ב אמחקר שפורסם ב-Applied Economicsבשנת 2011, קבוצה אחרת של חוקרים מצאה שגידול של 1 אחוז בתקציב הסרט שווה לעלייה של 0.375 אחוז בכמות הכסף שהוא מרוויח. הם מסכימים עם מחקרים קודמים, הם מסבירים כי "לתקציב ההפקה יש את היכולת לגייס את ההכנסה המינימלית שסרט עשוי להרוויח, אבל יש לו השפעה קטנה יחסית על המקסימום הפוטנציאלי שלו". מה ששני המחקרים הללו מציעים הוא שאתה יכולתָמִידלהבטיח מספר קתות במושבים עם תקציב של, נניח,משהו בטווח של 350 מיליון דולר.
סרט בתקציב גדול יכול לעזור להבטיח רצפה, אבל מה לגבי תקרה? במאמר משנת 2015 ב-Journal of Advertising Research, חוקרים קבעו כי ישנן שלוש דרכים עיקריות לקבוע התלהבות טרום-הקרנה לסרט: גודל התקציב, אם זה סרט המשך או לא, ואם זה סרט פעולה.סוף המשחקמסמן את כל התיבות האלה, וזה סוג המשך כפול בכך שהוא יורש גם את המומנטום של כל ה-MCU באופן נרחב וגםמלחמת האינסוףיָשִׁירוֹת.
כל זה אומר שיש גיבוי מסוים מאחורי הרעיוןסוף המשחקנועד לעשות נתח משמעותי של שינוי ללא קשר לאיכותו. זוהי ההגדרה של מיזם בטוח ומכניס כסף, המקבילה הקולנועית לחשבון חיסכון עם תשואה מובטחת. זה לא צריך שתקנה כרטיס שני, או שלישי. הדומיננטיות התרבותית שלו כבר מובטחת, והיא הובטחה הרבה לפני ששוחרר.
עם מה זה משאיר אותנו? אנחנו מדברים על צבירת כסף. סוֹף פָּסוּק.
המקרה האמיתי היחיד שמצאתי לדאגה למספרים האלה כמעריץ, באמתלהיכנס לתוךכמה מרוויח סרט, זהיצירה של סיימון ברו מ-2010שבו הוא טוען שאוהדיםישלדאוג לקופות כי זה מאפשר להם לחזות את העתיד של הדברים האהובים עליהם. עבורו, הקופה היא מה שנותן ליוצרים מסוימים לחיות או למות. אבל זה לא מביא בחשבון את המשבצת העליונה עבור ברוטו של כל הזמנים.סוף המשחקהצוות היצירתי של החברה, החברה והקניין הרוחני שלה ייהנו משמים כחולים לעתיד הנראה לעין ללא קשר אם הסרט מרוויח עוד 6 מיליון דולר או משהו כזה.
וכמו אדוארד ג'יי אפשטייןטען במאמר עבור Columbia Journalism Review ב-2012, הכספים של הוליווד כל כך מוזרים עד שעיתונאים (ובהרחבה, מעריצים) שעוסקים במירוץ העכברים של הטבלאות עושים לעצמם שירות רע כי הם מפספסים את "הסיפור האמיתי" על ידי התמקדות בחוסר המציאות של סימני דולרים. הרִיאָלהכסף, טוען אפשטיין, נמצא ברישוי ובזנב הארוך של התוכן.
בעקבות אפשטיין, עלינו להכיר בכך שהערךסוף המשחקיש כמוצר - כדי להניע מנויים לשירות הסטרימינג דיסני פלוס בעשורים הקרובים - עולה בהרבה על הערך המשמעותי שעדיין יש לו כמוצר בבתי הקולנוע. המירוץ לצמרת הוא תמונה חלקית במשחק גדול של כסף, וזה משהו למעריצים ולעיתונאים כאחד להתמודד איתו: האם הסיקור שלך כעת הוא רק חלק מרומז מאסטרטגיית שיווק שתאריך ימים אחריך? האם הבאנר "הסרט הרווחי ביותר של כל הזמנים" מודבק על כל תיבת מידעעֲבוֹדָהיותר ממה שאתה מסוגל לספק לעצמך?
הרצון של מעריצי מארוול להתנתקגִלגוּלמכיוון שהסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים הוא בסופו של דבר ניסיון לעזור לאחד התאגידים הגדולים ביותר על הפלנטה הזו לסחוט יותר כסף מהמעריצים ולספק יותר ערך לבעלי המניות. זו מאמץ לחזק טיטאן של בידור שכבר כל כך נפוח ודומיננטי עד כדי כךחלקם קוראים לפרק אותו.
זהו מירוץ שווא לצמרת שאין לו ערך מלבד זכויות התרברבות, והם מתפארים עבור חברה שתצליח בלי קשר. זהו מאבק כדי להפוך חברות לרווחיות יותר, ואסור לנו להעמיד פנים שזה משהו אחר.
