החומרה החדשה ביותר של נינטנדו, ה-Nintendo Switch Lite, מתעלמת מאחת מנקודות המכירה העיקריות של הפלטפורמה: ששחקנים יכולים ליהנות מה-Switch שלהם כמכשיר משחקים כף יד ולחבר את אותה חומרה לטלוויזיה שלהם למשחק במסך גדול.
ה-Switch Lite הוא גרסה פחות יקרה של ה-Switch המקורי ומבטל כמה תכונות עיקריות. זה יעלה $199.99 - הגרסה המקורית של ה-Switch עדיין עולה $299.99 -כאשר הוא יושק ב-20 בספטמבר. זהו מתג בעל תחושה קשוחה יותר, מסוג קונסולת משחקים כף יד שעשויה להיות טובה יותר בידיו של ילד שמשחק גס יותר עם הצעצועים שלו.
שיחקתי ב-Nintendo Switch Lite באירוע בניו יורק בשבוע שעבר, במשך כשעה, ומצאתי שהמערכת מהווה אלטרנטיבה טובה, אך לא תחליף ל-Switch שלי ביום ההשקה. הוא מרגיש טוב ביד, הודות למבנה ה-all-in-one המוצק שלו, משקלו הקל יותר וגימור הפלסטיק המט הנעים שלו.
ה-Switch Lite חותך כמה מתכונות החומרה הייחודיות של ה-Switch, כמו "HD Rumble" ומצלמת התנועה האינפרא-אדום, תכונות שנמצאות בשימוש במשחקים מסוימים, אך לעיתים רחוקות מרגישות קריטיות לחוויית המשחק של ה-Switch. בולטות יותר הן פונקציות אחרות שהוסרו: ל- Switch Lite אין בקרי Joy-Con ניתנים להסרה ולא ניתן לחבר אותו לטלוויזיה.
צילום: מייקל מקוורטור/פוליגון
חוסר בקרי Joy-Con ניתנים להסרה עוזר לגרום ל-Switch Lite להרגיש יותר מוצק בצורה, כמו Game Boy Advance או Nintendo 2DS. אני מטפל בעדינות בבורר המקורי שלי, מחליק בזהירות את ה-Joy-Cons הקטנטנים לתוך המעקות שלהם ואת הבורר עצמו לרציף שלו, מתוך מחשבה שאשרוט או אשרוט את הדבר בדרך אחרת. אין לי חששות כאלה לגבי ה-Switch Lite, שמרגיש כאילו הוא יכול לסבול מכות.
אחרת, ה-Switch Lite מרגיש כמעט זהה לאביו הקדמון של ה-Switch. ישנם עוד כמה שינויים קטנים, כמו העובדה שאין לו הגדרת בהירות אוטומטית - יש להתאים את הבהירות באופן ידני. אבל יש כמה שינויים גדולים יותר באופן שבו הוא משחק, כלומר סביב הכפתורים ומשטח ה-D בצורת הצלב. ל-Switch המקורי אין פד D, כניסת בקר שנמצאת בכל מכשיר כף יד של נינטנדו מאז עידן המשחק והשעון. במקום זאת, יש לו ארבעה כפתורים הממוקמים בכיוונים הקרדינליים, התאמה שנועדה כך ש-Joy-Cons יוכלו להיות כריות משחק עצמאיות בתפקוד מלא. ה-Switch Lite סוף סוף מעניק לבעלי ה-Switch משטח D רשמי וישר לטובה, שעשוי להיות מועיל ביותר במשחקי דו-ממד כמו פלטפורמות גלילה צד - ז'אנר שה-Switch עשיר בו. (למרבה הצער, לנינטנדו היו רק משחקי תלת-ממד. יד באירוע שלו, אז לא יכולתי לבדוק את ה-D-pad במשחק שלתאים מתיםאוֹאביר חלול.)
עם זאת, הכפתורים, מפעילי הכתף ו-D-pad כבר אינם בעלי הקליקים המספקים של המתג המקורי. הכניסות הללו מרוקות יותר כעת, בדומה ללחצנים ב-Nintendo 3DS XL. המערכת עדיין משחקת טוב; לא היו לי בעיות לנצח במשחק שלMario Kart 8 Deluxeב-Switch Lite עם הכפתורים היותר מושחתים. אני פשוט מעדיף את ההתנגדות הלחיצה של ה-Nintendo Switch ההשקה.
צילום: מייקל מקוורטור/פוליגון
בעוד שהמסך של ה-Switch Lite קטן יותר - ב-5.5 אינץ', הוא קטן ב-0.7 אינץ' ממסך ה-Switch המקורי - הגודל הכולל המופחת של המערכת והמסגרת הדקה יותר שמקיפה את המסך הופכים את המסך הקטן הקטן הזה לפחות מורגש. אבל אם אתה כבר מתקשה לקרוא את הטקסט על המסך במשהו כמונשימה של פראאוֹסמל אש: שלושה בתים, היזהרו.
נינטנדו אומרת שמשחקים מסוימים של Switch יגיעו עם הגבלות; רק תוכנה התומכת ב"מצב כף היד" של המערכת תואמת ל-Switch Lite. נציג אמר שהקונים יצטרכו לחפש את הכינוי הזה של "מצב כף יד" על אריזות המשחק או ב-Nintendo eShop. אנשים שקונים את ה-Switch Lite עדיין יכולים לחבר בקרי Joy-Con חיצוניים לעבודה עם המערכת; עם זאת, לא הצלחנו לבדוק את הפונקציונליות הזו באופן אישי, עקב חוסר התאמה של קושחה עם יחידות טרום-השקה באירוע.
ה-Switch Lite, המבוסס על חוויה מעשית קצרה עם המערכת החדשה, מרגיש כמו מערכת התחלה טובה. זה לא שדרוג, וגם לא מרגיש כמו רכישה הכרחית לבעלי סוויץ' קיימים. אלא אם כן, כמובן, יש לך מישהו בחייך שכל הזמן שואל את שלך, ואתה רוצה להחזיר קצת זמן עם ה-Nintendo Switch שלך.
צילום: מייקל מקוורטור/פוליגון
צילום: מייקל מקוורטור/פוליגון
צילום: מייקל מקוורטור/פוליגון
צילום: מייקל מקוורטור/פוליגון
צילום: מייקל מקוורטור/פוליגון
