האישה בחלון של נטפליקס מציגה את הסכנות של עיבודים נאמנים של ספר למסך

אחת המגמות הקולנועיות הגדולות ביותר של שנות ה-2010 הייתה רומנים רבי מכר שעובדו לסרטים כמוילדה נעלמהוסדרות טלוויזיה כמוחפצים חדיםושקרים קטנים גדולים, שהולידה עידן חדש של מותחנים פסיכולוגיים. תוספת מאוחרת לחבילה:האישה בחלון, עיבוד לרומן של AJ Finn משנת 2018. הסרט, בבימויו של ג'ו רייט (גאווה ודעה קדומה) עם תסריט מאת טרייסי לטס (חֶרֶק,רוצח ג'ו), צולם בעיקר בשנת 2018, אך נדחה על ידי צילומים מחדש בשנת 2019, והשחרור המתוכנן לקולנוע בשנת 2020 בוטל עקב מגיפת COVID-19. הסרט, שיצא כעת בנטפליקס, הוא תוספת מסוגננת ומלודרמטית לטרנד ההסתגלות למותחנים, אבל הוא נופל קורבן לנאמנותו של לטס לספר המקורי.

אנה פוקס (איימי אדמס) היא אגורפובית שלא יצאה מביתה כבר 11 חודשים. בעבר פסיכיאטרית ילדים, כיום היא מבלה את ימיה בצפייה בשכניה חיים את חייהם בזמן שהיא מערבבת אלכוהול עם מדיטציית מרשם ומשוחחת בטלפון עם בעלה ובתה המנוכרים. האקשן של הסרט מתחיל כאשר השכנים החדשים שלה מנסים לבקר - איתן ראסל העשרה (פרד הצ'ינגר), ומאוחר יותר אמו ג'יין ראסל (ג'וליאן מור). זמן קצר לאחר הגעתם, אנה רואה את ג'יין נדקרת בביתה, ומתקשרת למשטרה לפני שהיא מתעלפת. כשהיא מתעוררת, השוטרים נמצאים בביתה עם אישה אחרת שקוראת לעצמה ג'יין ראסל, ואיתן אומר שאנה מעולם לא פגשה את אמו.

המסתורין של מה קרה לאישה שאנה פגשה, ומה קורה בבית ממול, מבולבל בגלל תסמונת המספר הבלתי מהימנה של אנה. זה טיפוס נפוץ בעיבודים דומים למותחנים-רומן, כמוילדה נעלמהוהילדה על הרכבת. טבעה הבלתי אמין של אנה נובע משילוב של התרופות שלה - אשר משתמע שיש לה תופעות לוואי, כולל הזיות - והפרנויה שלה עצמה, כשהיא מרגלת את בית ראסל באמצעות מצלמת DSLR, בצילומים המזכיריםחלון אחורי. הסרט משתלב בהשראות פסיכולוגיות-מותחן, עם סצנות מסרטי הנואר הקלאסיים שאנה צופה בה מתמזגים לזיכרונות של טראומה בעבר. האירוע הזה גם הופך לסוד עבור הסרט לפענוח.

עלילת הסרט מעט צפופה על המסתורין, אם כי זה צפוי, בהתחשב בספר שהוא מעבד. כתב פיןהאישה בחלוןבגוף ראשון, מה שמשאיר יותר מקום להסביר את נבכי העלילה. במקום להוסיף קריינות, הטריק שבו משתמשים רבים בעיבודי ספר לסרט, כל האקספוזיציה ובניית העולם בסרט מתרחשים באמצעות שיחה, בשיחות הטלפון של אנה עם בעלה אד (אנתוני מאקי) או בפגישות הטיפול שלה. ההתפרקות האיטית של הפרטים המעורבבים עם האלמנטים ההזויים הופכים את הפרטים העדינים של העלילה לקצת קשים לעקוב, אבל התעלומה העיקרית עוברת את דרכה בצורה חלקה. הצילומים המחודשים של הסרט היובעקבות תגובות הקהל המבולבלות להקרנות מבחנים ראשוניות, וקל להבין מדוע הם אולי נאבקו לעקוב אחר הסיפור.

חבל המספר הבלתי אמין יכול לעורר ספקנות של הקהל, אבל רייט עושה עבודה נהדרת בהפיכת נקודת המבט של אנה למוקד ההתבוננות גם עבור הקהל. הוא משיג חלק מזה באמצעות אווירה, מה שהופך את אבן העיצוב החומה שבה מתרחש הסרט כולו לקלסטרופובי ומערל באמצעות התאורה והבימוי. ההופעות הפתאומיות של דמויות בבית בסצנות מסוימות מוסיפות לאפקט, וכך גם סצנה מהממת שבה העולם החיצון מוכנס לאבן החום בתפאורה שמזכירה את העיבוד של רייט לסרט של ליאו טולסטוי ב-2012.אנה קרנינה.

ההצצות של אבנים חומות אחרות מסתמכות גם על ה-POV של אנה, כפי שאנו רואים אותן דרך עדשת המצלמה שלה; הסצנות שמציצות לבתים אחרים נמצאות במרחק מרוחק ובטווח ראייתה של אנה בו זמנית. אין אירוניה שבה הקהל יודע משהו לפני שאנה יודעת, מה שעוזר להפוך את הסרט למותחן פסיכולוגי סוחף.

מלינדה סו גורדון / Netflix Inc

כצפוי מהשמות הגדולים בסגל, כל צוות השחקנים נותן הופעות ראויות לשבח. החדות של אדמס בתור אנה קאוסטית ופרנואידית כוללת פגיעות שממלאת את דמותה, וההופעה שלה מחזיקה את הסרט ביחד. כל שחקן, כולל ג'וליאן מור וג'ניפר ג'ייסון לי בתור שתי ג'יין ראסל, ממלאים את חלקיהם בצורה מעוררת הערצה, גם אם יש להם רק כמה סצנות. הצ'ינגר אדיר בתור איתן, יוצר איזון בין רגיש לשמירה, ומחזיק את עצמו בסצנות עם אדמס. גארי אולדמן גם מגלם נבל ברור כפטריארך אליסטר ראסל.

הפגמים שלהאישה בחלוןהם בחלקם בלתי נמנעים, בגלל נאמנות העיבוד ומורכבות חומר המקור שלו. אנה לוחמת ישר מהשער, בלי הרבה בניית אופי כדי להסביר למה. היא קוראת כמו דוגמה מופרזת של גיבורה נשית לא חביבה. הדייר של אנה דוד, בגילומו שלבז וחייל החורףשלוויאט ראסל, מרגיש כמו פיון שנפל כדי להיות חשוד ברור, ולא דמות מלאה. כל מרכיבי העלילה, הרינגים האדומים, המפגשים הדרמטיים וההתמוטטויות הרגשיות שהפכו את הרומן לרב מכר מתורגמים למסך כמלודרמטיים. אישה תזזיתית קוראת מחלון פתוח, "איפה אמא ​​שלך?" לנער: מלודרמה.

בְּעוֹדהאישה בחלוןמצליח להיות עיבוד נאמן לספר, נותן לקוראים לראות את הסיפור מתנגן פעימה אחר פעימה על המסך, כסרט, זה כל כך דרמטי שזה קצת טיפשי. לא כל ספר מייצר מספיקזִמזוּםמתאים למסך, ויוצרי קולנוע לא תמיד יכולים להציק לעלילה פגומה על ידי הוספת שחקנים בסגנון ו-A-list.האישה בחלוןמנסה להפליא, אבל לא מצליח ליצור יצירת מופת מקריאה במועדון ספרים.

האישה בחלוןזורם כעת בנטפליקס.