צעד אחר צעד מדמםמהווה אתגר.
הסדרה החדשה היא הרפתקה ללא מילים בעולם פנטזיה מקורי, נצפית דרך עיניה של נערה צעירה והמגן שלה: ענק בחליפת שריון. הנערה גדלה כשהן עושות את דרכן בשטח בוגדני יותר ויותר, ובסוף הגיליון הראשון גדול הממדים, עולות שאלות חדשות סביב זהותו של הענק והגברים הכחולים המוזרים שעוקבים אחריהם.
כָּך,צעד אחר צעד מדמםהוא אתגר לקוראים, לקחת סיכון על ספר אילם ללא אף אחת מהדמויות שמחוללות היכרות והצלחה בשוק הקומיקס האמריקאי. זה אתגר לתעשייה ליצור מרחב שבו ספרי קומיקס מונעי אמנות ישגשגו. והכי חשוב, זה אתגר ליוצריו.
סיימון "סי" ספורייר ידוע בפרוזה המעוררת ובדיאלוג הייחודי שלו, אך לא באיפוק בתסריט שלו. האם הוא יכול לסגת ולתת לצוות האמנות שלו לשאת את הנרטיב? האמן מתיאס ברגרה הוכיח שהוא יכול לצייר בעצם כל רעיון, אבל האם הוא יכול לספר סיפור שקט עם הבהירות והעומק שמעסיקים את הקהל?
התשובה היא כן. ספרייר וברגרה, שהצטרפו לצבעוני מתאוס לופס והמעצבת הגרפית אמה פרייס, דוחפים את עצמם לעשות משהו שונה עם הפרויקט האחרון שלהם, והניסוי הוא הצלחה מוחלטת.
השותפות של ספרייר וברגרה התחילה ברמה שרוב הצוותים היצירתיים רק חולמים להגיע.קודה, המיני-סדרה שלהם בת 12 גיליונות עבור בום! אולפנים, הואאחד מקומיקס הפנטזיה הטובים ביותר של העשור האחרון, רמיקס של מיתולוגיה טולקיינסקה שבמרכזו מערכת היחסים המתפוררת בין פייטן לאשתו לוחמת האורקים. זה ייצג עלייה עצומה עבור ברגרה, שעבד בעבר על קומיקס פשע ואימה כמוקָנִיבָּלובני האנרכיה, והוא מצא משתף פעולה אידיאלי ב-Spurrier, שהרעיונות הפרועים שלו נתנו לו הרבה דברים מגניבים לצייר תוך כדי דחיפה של גבולות הסיפור הרגשי שלו. במילים פשוטות:קודהסלעים. אבל זה ספר שונה מאוד מזהצעד אחר צעד מדמם, עם קריינות ודיאלוג צפופים שחוצצים את העולם ואת הדמויות עם ספציפיות יוצאת דופן.
הסדרה החדשה היא יצירה פיגורטיבית, המבקשת מהקוראים למלא את פרטי הסיפור במסגרת המסופקת על ידי שפע של מידע ויזואלי.קודההיה להיט בינלאומי, ואחד היתרונות של ספר ללא טקסט הוא שאתה לא צריך לתרגם אותו. שתיקה היא אוניברסלית, ולמרות טכנית יש כמה בלוני מילים עם דיאלוג בפניםצעד אחר צעד מדמם, זוהי שפה מורכבת של סמלים וצורות. זה לא אמור להיות מובן, אלא לציין שהילדה והענקאל תעשהלְדַבֵּר. הם מתקשרים בצורה לא מילולית; חיבה נובעת ממגע, לא ממילים, בין אם זה הענק שמחזיק את הילדה כשהיא פעוטה, או הילדה שתופסת את האצבע של הענק כשהיא מתבגרת והם מתחילים ללכת זה לצד זה.
תמונה: Si Spurrier, Matías Bergara/Image Comics
לופס עבד בעבר עם Spurrier בתור הצבעוניהחלימה, סדרה שדרשה אפילו יותר גיוון ויזואלי מאשרקודה. שם, הוא שיפר את הפרטים המופלאים של הקו של בילקיס אוולי תוך הגברה של הסוריאליטי של נוף החלומות הבלתי מוגבל של הספר. הצבעים שלו משתלבים יפה באותה מידה עם האמנות של ברגרהצעד אחר צעד מדמם, ויש לו אפילו יותר אחריות ליצור אווירה רגשית עם הפלטות שלו.
סיפור הצבעים של גיליון ראשון זה משקף את התודעה ההולכת וגוברת של הילדה, מתחילה בפלטה כחולה בעיקרה, ולאחר מכן משלבת בהדרגה צבעים חמים יותר כשהילדה מגיחה מכף ידו של הענק. אין ירוק עד לסצנה חשובה שמחברת את הצבע לילדה בצורה מאוד משמעותית, וברגע שזה קורה, הפלטה מתפוצצת. בסוף הגיליון יש דף מונטאז' שעובר על לוחות ורודים, סגולים, צהובים, ירוקים וכחולים כשהזוג עובר על פני ארצות שונות, ושינויי הצבע הדרסטיים מדגישים גם את חלוף הזמן וגם את המרחקים שנחצו.
צעד אחר צעד מדמםהוא מלא במחזה סביבתי גרנדיוזי ואקשן ענק מול מפלצת, אבל יש לא פחות קסם ברגעים הקטנים יותר, שמראים צד אחר של כושר ההמצאה של ברגרה. בפעם הראשונה שהענק משחרר את הילדה מידיה, היא רואה פרח תלוי מעליה ומושיטה יד אליו. הרצף הזה בן שלושה פאנלים עושה דברים מבריקים עם מרווחים ופרספקטיבה כדי להדגיש את בורותה של הילדה לגבי הסכנה סביבה, כמו גם את הלך הרוח האינפנטילי שלה. הפאנל הראשון מראה את הילדה יושבת עירומה בשלג, בוהה בפרח שאינו נמצא באותו פאנל, אלא במרזב האפור שבין לוחות. האופן שבו הפרח שובר את גבולות הפאנל כאן הוא עדין מאוד, אבל הוא מדגיש את האופן שבו ברגרה רואה את היחס בין תמונות דו-ממדיות לחלל תלת-ממדי.
תמונה: Si Spurrier, Matías Bergara/Image Comics
הפרח מתפקד למעשה כפאנל משלו - למרות שהוא מתחיל בראשון ונוחת במרזב - אבל הוא גם נטוע בחלל פיזי מחוץ לתמונות המקיפות אותו. זה המקום שבו ברגרה מוציא טריק ויזואלי חכם מאוד. הפאנל השלישי משנה את הזווית, אבל הוא ממסגר אותו כך שהנערה מגיעה לאותו פרח שנמצא במרזב. זה מעצים את עומק התמונה הסופית, שמראה את הענק חוטף יצור עטלף זאב ענק מאחורי הילדה. מיקומו של הפרח מרחיק את עינו של הקורא באופן פעיל מהפעולה, בדומה לתשומת לבה של הילדה.
האם זה רגע קטנטן שאני בפוטנציהגַםמקובע על? אולי, אבל זה חלק גדול מהשמחה של חוויה קומית ויזואלית גרידא. אין מילים להסיח את הדעת מהאמנות, כך שהבחירות הללו הופכות בולטות יותר. וההתנגדות שברגרה מייסדת ברצף הקצר הזה משתלמת בגדול על ידי הקמת הגליון הראשון של שני עמודים, תמונה שמדביקה את האופי הסותר של שני המובילים של הסדרה.
תמונה: Si Spurrier, Matías Bergara/Image Comics
מוצג מתוך תצוגה מוגדלת עם בריכה גדולה בחזית, דף ההתזה מעמיד את התמימות והשלווה של הילדה עם התוקפנות האלימה של הענק, ומציב אותם על דפים מנוגדים מול כיוונים מנוגדים. נתפס כיצירת אמנות מבודדת משלו, דף ההתזה מעביר מסר של לידה מחדש ותקווה כאשר פרח בודד פורח בנוף קפוא, החמימות הזוהרת שלו מחברת אותו לשורשי הזהב הנראים מתחת לפני המים.
אבל זו תקווה עדינה. הילדה אולי תוכל להתעלם מהאלימות סביבה כרגע, מה קורה כשהיא מתבגרת ומודעת יותר? האם התקווה הזו יכולה להישאר טהורה או שתושחת? הספר נקראצעד אחר צעד מדמם, אז סביר מאוד שהתמימות תיבחן כשהילדה והענק מתמודדים עם איומים גדולים יותר ויותר.
