באריהתחיל את הפרק הראשון שלו כשהאלימות כבר הסתיימה. ביל האדר, המגלם את הרוצח בעל השם, ניגש לאסוף את אקדחו משידה ליד הקורבן שלו, השוכב במיטה מוכתמת ארגמן מהכדור בראשו. הוא משחרר את משתיק הקול מאקדחו ומכניס אותו לכיסו באי נוחות של אדם שהפסיק לעשן לפני שנה אך לא יכול היה שלא לקנות חפיסת מנטול. הוא יודע לאן שייך האקדח ומרגיש טוב יותר איתו שם. אבל הוא לא בהכרח אוהב את עצמו כרגע.
באמצע העונה השלישית שלבארי, ששודר לראשונה ב-HBO בסוף השבוע, התוכנית חוזרת לרגע הזה. הסדרה, על רוצח רוצח שמחליט לוותר על הקריירה הרצחנית שלו וללכת לשיעורי משחק, היא ברמה אחת קומדיה של דג מחוץ למים על רוצח שמגלה אהבה לתיאטרון. ברמה אחרת, זה בין ההגות הכי מתחשבות של הטלוויזיה היוקרתית על אלימות. לאחר עיכוב של שלוש שנים, הקשור ל-COVID-19 בייצור,באריחוזר להמשיך לפצח בדיחות ולהרהר באלימות - במיוחד מהסוג שלא עושים עם אקדח.
כשעונה 3 חוזרת לרגעבאריבהתחלה, הוא עושה זאת על ידי הרחבת הסצנה בשקט. אנחנו רואים את הקורבן מקבל שיחת טלפון. הפרק מבהיר: לקורבן הזה, כמו לכל קורבן, היו משפחה, חיים. ואף אחת מהבדיחות שהאיש הלא נוח עם האקדח עושה לאורך התוכנית לא מצחיקה מספיק כדי לקחת את זה משם.
זו דרך קודרת להקים קומדיה, אבלבאריהוא במיטבו כאשר כותבי התוכנית מעבירים את הגיבור שלהם דרך הסחיטה המוסרית בזמן שהוא גם לומד כיצד לפעול; לעזור לחברתו סאלי (שרה גולדברג) לנווט בשואוביז מהשלב התחתון שלו; ולהתמודד עם השחצנות התכופה נוהו האנק (אנטוני קאריגן), גנגסטר צ'צ'ני שעולה בסולם הדרגות למרות סלידה מאלימות והתנהגות המתאימה יותר להיות משפיע מסוג כלשהו (אבל מהסוג הטוב). אפשר לקומדיהבאריהכותבים והמבצעים של הכותבים והמבצעים מציגים בזריזות את כל הרגשות המורכבים הללו, העובדה שאלימות היא מתועבת ועם זאת משכנעת לצפייה, מבלי להרגיש שהיא מעוררת מוסר. כל התפתלות מגיעה עם צחוק גדול לא פחות אם מחכים כמה פעימות.
אוּלָםבאריהבדיחה הטובה ביותר של הבדיחה היא גם המסוכנת ביותר שלה: ביל האדר עצמו, שחקן קומי שפרץ בסאטרדיי נייט לייבהודות להתנהגותו המביכה אך המקוממת.בארינשען במומחיות על הדיסוננס שמגיע עם הליהוקהבחור שגילם את סטפוןבתור רוצח בדם קר. האתגר של התוכנית, לדברי חדר, שהיה שותף ליצירהבאריעם אלק ברג, תמיד סיפר סיפור על הרוצח מבלי לגרום לו להיראות מגניב.
צוין פרופיל GQ משנת 2018שחדר הרחיק לכת וסירב להצטלם עם אקדח בצילומים שלו, והדגיש את אי הנוחות של בארי בפוסטרים של פרומו שבהם חדר אכן נושא נשק חם. החלק המסובך הוא, לא משנה כמה קשהבאריניסו להתנגד לזוהר את האלימות הזו, אנשים נמשכו אליה.
זה הטריד את חדר שאחרי שירה בסצנה שבה הוא יורה בשני גברים, אנשים כל הזמן אמרו לו כמה מושך הוא נראה כשעשה זאת. "אישה ראיינה אותי - ומעולם לא קרה לי שמישהו אמר לי משהו כזה בקריירה שלי - אבל היא אמרה, 'כשאתה מפיל את הבחורים האלה בסוף הפיילוט, זה היה ישרחַם.' זה אמור להיות מטריד בטירוף, אז נכשלתי". אולם לרוב חדר מצליח (במובן שהרציחות לא זוהרות, לא במובן שהוא לא מושך). עבודתו של בארי בתור רוצח רצחנים היא מנומסת ומדכאת כמו שהזמן שלו בשיעורי משחק מצחיק.
אולי זו הסיבה שבעונה השלישית שלה,בארימתחיל לאפס את שלל הדרכים שבהן אדם יכול להיות אלים. כשעונה 2 מסתיימת בסכסוך עקוב מדם של כנופיות,באריהגיעה לקיצוניות עם האלימות הפיזית שלה, ומתחילה לצלול עמוק לתוך אלימות מסוג רגשי יותר, מהסוג שהוכלה, בעיקר, לשיעורי המשחק של בארי. כעת, בתחילת עונה 3, המנטור והמורה למשחק של בארי ג'ין קוזינו (הנרי וינקלר) יודע שבארי הרג את חברתו, הבלשית ג'ניס מוס (פאולה ניוסום), בסוף עונה 1.
בֵּיןבאריההישגים הוויזואליים הרבים של זה היא העובדה שבין אם נשפך דם ובין אם לאו, צוות השחקנים והצוות שלו תמיד עושים את זה כך שהצופה יודע - דרך המצלמה שמתגנבת לאט לתוקפים, בפניהם הגלויות תמיד של הקורבנות, דרך צליל הסביבה או היעדרם או חסימה ובימוי של עוברי אורח - כאשר הם עדים לאלימות. זה הגיוני שבאריכל כך מקפיד להעביר את זה, כיבאריהיא גם הצגה טובה מאוד על שחקנים.
וכך, כפי שבארי תהה מאז עונה 1, מה ההבדל בין להופיע טוב לבין להיות טוב? שישה פרקים לתוךבאריהעונה השלישית של בארי מגלה שאפילו עם הכישורים הרבים שלו וחוש הביצועים ההולך וגובר, אין מעט שיעזור לו לגשר על הפער הזה. יש הרבה דרכים לעשות אלימות כלפי אחר. יש מעט יקרים לתקן אותו.
באריעונה 3 תעלה לראשונה ב-24 באפריל ב-HBO וב-HBO Max, עם פרקים חדשים מדי שבוע.
