החדשאל המלחמההוא הערך הראשון בסדרת הליבה שלא מציג סצנת מין. למרות שהמיני-משחקים הרכיבו חלק מהסדרה, הם כללו את הגישה שבה משחקי God of War הקודמים הציגו נשים כאובייקטים והאנטי-גיבור שלהן כראש הבשר המרהר. שיהיה ברור, אין שום דבר רע בסקס, במשחקים או מחוץ להם. הנושא ב-God of War היה התודות וההצגה, שבמקרה הטוב הייתה חסרת טעם, ובמקרה הרע תרמה לתרבות הגבריות הרעילה.
כמו כן, זה לא מעניין במיוחדאל המלחמההיוצרים של חותכים סקס מהמשחק החדש, אבל שהם מנסים ומצליחים במידה רבה לבטל את התגמול. להתנהגות הרעה של קרייטוס יש כעת משמעות ותכלית. זה משרת את העלילה במקום להלהיב את השחקן. כן, לקרייטוס יש בהחלט את האווירה הצורבת של "עכשיו כשיש לי ילד, אני רואה את השגיאה של דרכי הקודמת". אבל יוצרי המשחק עושים מאמץ אמיתי ומעורר כפיים לצמוח על הסדרה, במקום למחוק את ההיסטוריה שלה.
לאחרונה דיברתי עםאל המלחמההבמאי קורי בארלוג על השינוי הזה. הנה מה שהיה לו לומר:
מְצוּלָע:
כששיחקתי את המשחק, כל הזמן חשבתי על השיחה המתמשכת על איך אנחנו מגדלים בנים כדי לא להיות בני אדם זבל מוחלטים. איך אנחנו לא מלמדים אותם בכוונה או בלי משים התנהגות גברית רעילה? אני סקרן, אילו שיחות ניהלתם במשרד בזמן שחיברתם את הסיפור הזה ואת מערכת היחסים בין קרייטוס לאטריוס?
קורי ברלוג:
הו, כל כך הרבה. הקשר הזה התפתח במשך כל כך הרבה שנים. אבל אני חושב שאני אומר את זה הרבה יותר טוב עכשיו. כשחיברנו את כל הדברים האלה, הייתה לי סוג של גרסת איש קש גסה מאוד שלי [של דברים].
כשידעתי שחמש שנים הולכות להיכנס למשחק הזה, ידעתי שיהיה לנו מגפון מדהים. יש לנו את היכולת להגיד משהו במה שאנחנו עושים, נכון? מה שלדעתי מדהים. ואני חושב שאולי לא ניצלתי את זה כל כך כשהתחלתי [במשחקים]. הייתי כל כך, בערך, מאוהב שלא באמת חשבתי יותר מדי על הדברים שמתחתיו, נכון?
זה לא אומר שאני שונא את העבודה שעשיתי בעבר, כי אני אוהב את כל זה. זה פשוט, אני מרגיש שככל שאני מתבגר, אני מסתכל על דברים קצת אחרת. את הלקח הזה שקיוויתי להעביר ל[בני]: שהמושגים של כוח ופגיעות רגשית והיכולת להיות משוחרר לחוש את מגוון הרגשות, שלא מדובר בשני מושגים לוחמים או מנוגדים בתכלית.
"יש לנו את היכולת להגיד משהו במה שאנחנו עושים"
שזה מה שהופך אותנו לבני אדם כולו, נכון? ומי יותר טוב להיות קנבס מאשר אדם כל כך שבור, שהוא כל כך שבר של אדם, שחייו היו כל כך טראומטיים? בגיל 8, [קרטוס הוכנס]תוכנית האימונים הצבאית האימתנית ביותר בתולדות האנושות. הספרטנים הפכו למכונות, כלי מלחמה, וכדי שזו תהיה הדרך שבה אתה מובל לשנים המעצבות שלך, זה יהפוך אותך לחלוטין למה שקרייטוס הפך להיות.
יש מעט מאוד אנושיות שנותרה לו [אחרי משחקי God of War הקודמים], אבל אני לא מאמין שמישהו נעלם עד כדי כך שאין לו דרך למשוך אותם בחזרה מהסף. אני חושב שזו הייתה הזדמנות פנטסטית ודרמטית להיות מסוגל לקחת את זה על עצמו עבור קרייטוס.
[יש את הרעיון הזה] שהוא לא יודע איך לעשות את הדברים האלה, אבל הבן שלו לא יודע אחרת, נכון? כי [אטראוס] לא גדל במלואו על ידי קרייטוס. [אמו] פיי עשתה הרבה מהעבודה בהתחלה. [קראטוס] בילה זמן רב ביער, וניסה להבין איך להשיג שליטה על השדים שבתוכו - המפלצת שבתוכו שאנו, כיוצריו, אפשרנו להיות בחוץ כל הזמן.
אז אנחנו, בחלק גדול, היינו אחראים לעובדה ש[קראטוס] הוא המפלצת בכל עת, ועכשיו אנחנו בתורם לוקחים את האחריות שלנו לעזור לו לאזן את הדברים האלה. המסע הוא שהוא לא ממש טוב בזה בהתחלה, וזה מה שכל כך מרתק, נכון? שילד צעיר, ילד בן 10 עד 12, יכול ללמד את הבחור הזה שחי מאות שנים? מי עלה לכס הפנתיאון של האלים היווניים, והיה אחראי לנפילתם של כל כך הרבה מהאלוהויות האלה. יש לו כל כך הרבה ללמוד.
בכנות, אם אפשר לקחת את זה, אם אנשים מסתכלים על זה והם יכולים לראות שיש מורכבות בלהיות בן אדם... וגם שיש דרכים שונות [להתנהג], לא רק איך שזה נעשה בעבר.
