ארבעה סרטים רשמיים ושני ספינאופים של מיניוניםב, העולם הוצג בקומדיה המצוירת של פייר קופין וכריס רנו משנת 2010אני בזויאיכשהו עדיין יש מספיק קיטור כדי להפעיל את ההגדרה שלו. מטבע הדברים יש הרבהפוטנציאל נרטיבי וקומיבעולם שבו לנבלי-על יש מוסכמות נטוורקינג ובתי ספר לעורכי רשעים צעירים שאפתנים, והם מתייחסים להיות ביג רע כמו לעבודה יומית.
אֲבָלנתעב אותי 4סובל מבעיה מוזרה: יש לעולם הזהיוֹתֵר מִדַיפּוֹטֶנצִיאָל. במקום להתמקד רק בכמה שרשורים, רנו ושאר יוצרי הסרט מנסים להתמודד עם שורה של קווי עלילה שונים מבלי לחקור אף אחד מהם במלואו - או אפילו לחבר ביניהם בצורה משמעותית.
[אד. פֶּתֶק:סקירה זו מכילה ספוילרים קלים להגדרה עבורנתעב אותי 4.]
נתעב אותי 4מתחיל עם נבל-העל שהפך לאיש המשפחה גרו (סטיב קארל) ומשפחתו נכנסים להגנת עדים לאחר שהנבל מקסים לה-מאל (וויל פרל) בורח מכלא ביטחוני מקסימלי. כשמקסים, שהוא במקרה יריבו של גרו בתיכון, רודפת אחריו, גרו ואשתו וילדיו כנראה שלא מזדקנים לובשים זהות בדויה בתור בני הזוג קנינגהם, משפחה נורמלית לחלוטין המתגוררת בשכונה פרברית מהמעמד הבינוני-גבוה. בינתיים, מקסים וחברתו הפמה-פטאל המרוחקת, ולנטינה (סופיה ורגרה), צדים את גרו במטוס ענק בנושא ג'וקים. אה, וכמה מהמיניונים מקבלים כוחות על.
לכל השרשורים האלה יש הרבה מה לחקור: כל אחד מהם יכול להתבצע לעלילה ראשונית נושאת עומס. אבל במקום זאת, כל קרס אפשרי פשוט מתעלף. לאף אחד מהם לא ניתן מספיק זמן להתפתח למשהו ממש משכנע, או עם מספיק רקמת חיבור כדי להחזיק את החלקים הנעים יחד.
ויש עוד יותר עלילות משנה במהלך הסרט. השכנה של המשפחה, פופי פרסקוט (ג'ואי קינג), של המשפחה, היא למעשה נבל-על שאפתן שמעריץ את גרו וסוחט אותו כדי לעזור לה להשיג מעמד של נבל-על. גרו ואשתו הסוכנת החשאית, לוסי (קריסטן וויג), מנסים להשתלב בין שכניהם למועדון הקאנטרי. המיניונים יוצרים צוות גיבורי על. בתם הצעירה של גרו ולוסי, אגנס (מדיסון סקיי פולן), מתמודדת עם התלבטות מוסרית בגלל שקר לגבי זהותה. כל הסיבה שהנבל שונא את גרו ספציפית היא בגלל טינה מתוכנית הכישרונות שלהם בכיתה ט' בבית הספר ההוא עבור בחורים רעים שואפים.
תחשוב על זה: יש אכל בית הספרעבור נבלים שואפים, תחובים אל ההרים כמו הוגוורטס רע, ומתייחסים לזה כאל תפאורה רקע. באופן דומה, אף אחת מנקודות העלילה המרתקות האחרות לא נחקרת בצורה משמעותית. כולם גם מרגישים נפרדים, אף פעם לא ממש מצטלבים. רקמת החיבור היחידה היא ריצה של סתימות פיזיות.
נתעב אותי 4הקומדיה הפיזית של עדיין ברמה הגבוהה ביותר, עם כמה מבחר רצונות וגאג'ים וגאוות רקע. יש רצף מצחיק במיוחד עם ה-Mega Minions שמנסים (וממש לא מצליחים) להציל אנשים שונים ברחבי העיר. הסצנה הזו מלאה בבדיחות נהדרות, אבל היא לא הולכת לשום מקום. ל-Mega Minions, כל כך מופרזים בשיווק והטריילרים של הסרט, בקושי יש סצנות. גם כשהם מבסוטים לשיא הגדול של הסרט, הם מופיעים רק לשבריר שנייה.
נתעב אותי 4מלא ברעיונות טובים, כשהרבה מהם מושכים במיוחד את מה שאנשים אוהבים בסרטים האלה: תעלולי מיניון, הנבל של גרו לעומת חיי המשפחה הרגילים שלו, ותיאטראות מופרזת של Big Bad Guy ביניהם. אבל כל החלקים והחתיכות הללו מתערבבים יחד ואינם מגובשים מספיק כדי להיות הגיוניים כסיפור. הסרט הוא סתירה, כמו חבורה של מוזיקאים המנגנים בכלים לא מוכרים (או חבורה של - אני אעז לומר - מיניונים שניתנו לכלים) ומנסים ליצור שיר קוהרנטי. אבל בתוך הכאוס הזה, לפעמים המוזיקה מתחילה להישמע טוב - סולו סקסופון ג'אזי מגניב מתנשא לזמן קצר מעל הקקופוניה. אתה רק צריך לחרוק שיניים ולהתעלם מהתופים המצלצלים והאבובים הלא מכוונים סביבו.
נתעב אותי 4יוצא לבתי הקולנוע ב-3 ביולי.
