ווסטוורלדלא סתם ענה על אחת השאלות הגדולות של מעריציו; בטווח של שעה, זה התייחס כמעט לכל אחד שהיה להם. לפעמים, זה הרגיש כאילו התוכניתנים ג'ונתן נולן וליסה ג'וי ניסו לדחוס יותר מדי סיפור במעט מדי זמן. אבל עבור השאלה הגדולה ביותר של כולם, כל מה שמסביב לחשיפתו היה מבוצע כל כך טוב, שקשה היה שלא להיקלע לטבע המתוח והמתגר בו השתמש.
[התראת ספוילר: פוסט זה מכיל ספוילרים עיקריים לכל דברווסטוורלדמאז הפרק הראשון שלו.זה כולל את הפרק התשיעי האחרון, שכולו ספוילרים. בִּרְצִינוּת,להסתובב עכשיואם אתה לא רוצה לדעת מה קרה.]
ווסטוורלדיש לו נטייה לקחת 50 קווי עלילה שונים, לקרוע אותם לגזרים, להבין מה יכול ללכת ביחד ולזרוק את זה לפרק אחד. גישה זו עלולה להרתיע בצורה שוחקת. בפרק התשיעי שלו,ווסטוורלדלקח את הרמה הזו של חשיפה לרמה חדשה לגמרי, כמעט ביקש מהצופים להתרחק מהתוכנית ולהמשיך בחייהם. עם זאת, התגמול על יציאתו החוצה הוא כל כך מספק.
נתחיל בשאלה הגדולה: "מי אני?" זה מה שברנרד שואל את פורד, ולמרות שברנרד הסתובב בעבר בסוגיית זהותו, הפעם הוא לא מתכוון להתרחק. במקום זאת, הוא דורש מפורד סוף סוף לספר לו, ובאמצעות ביקור נרחב במורד הזיכרון, סוף סוף מתגלה לברנרד שהוא האיש שכולם חשבו: ברנרד הוא גלגולו המארח של ארנולד, שותפו העסקי הוותיק - והדי מת - של פורד.
זו הייתה תיאוריה מתמשכת ב-ווסטוורלדקהילה במשך די הרבה זמן, עם כמה שמדבבים את הרעיון של ברנרד להיות ארנולד "ברנרנולד." אבל האישור הגיע עם טוויסט. למרות שארנולד היה, למעשה, מת, הרוצח שלו לא היה מי שציפינו לו. זה לא היה פורד; זאת הייתה דולורס.
קחו דקה ותנו לזה לשקוע - או אם ראיתם את הפרק, בואו ניקח לכולנו רגע כדי להיזכר עד כמה הגילוי הזה נורה. במקביל, ברנרד מדבר עם פורד, לומד שהוא היה בן אדם קודם לכן והוחזר לקיום כמארח, דולורס צועדת לעבר ארנולד. היא מגיעה לכנסייה שראינו בעבר בזיכרונותיה. כשהיא נכנסת פנימה, היא מגלה קבוצה של מארחים במצוקה אחרים, כולם מנהלים מה שנראה כמו שיחות עם ארנולד. היא נכנסת לתא הווידוי, לוקחת נסיעה במעלית אל מפרץ התיקון, ועושה את דרכה לחדר ריק שבו היא מנהלת שיחה עם ארנולד.
"אתה לא אמיתי," היא אומרת באבל. "כי הרגתי אותך."
נכון, המידע החדש הזה מוביל לשאלות נוספות על כל מה שמסביב למוות הזה. אני בטוח יותר מתמיד שנקבל את התשובה בסיום העונה בשבוע הבא. אנחנו יודעים שדולורס היא חלק מהדור הראשון של המארחים וברנרד - ששמו החדש עורר בי ויכוח פנימי על איך לקרוא לו - מתכוון לשחרר אותם. אנחנו יודעים שזו הייתה המטרה שלו לאורך כל הדרך, והוא היה שונה עם הדעות של פורד לגבי מה המארחים צריכים להיות, בעצם. קשה להבין מדוע דולורס הייתה הורגת את ארנולד, או אם היא רצתה, אבל חלקת הפאזל החדשה פותחת כמה קווי עלילה אחרים.
לא רק למדנו על גורלו של ארנולד בפרק הזה. למדנו גם יותר על האיש השחור המהולל. אנחנו יודעים, על סמך שיחה שניהל עם מנהלת פארק השעשועים, שרלוט, שהוא בדירקטוריון. אנחנו יודעים שהוא אחד מחברי ההנהלה הבודדים שבהתחלה לא התכוונו להסכים להדחתו של פורד. אולי הכי מסקרן, אנחנו יודעים שהוא הבין לאן הוא צריך ללכת ואת מי הוא צריך לראות כדי להגיע לאמצע המבוך.
לקראת סוף הפרק, אנו רואים את האיש בשחור צועד אל "העיר המכוסה בחול", כפי שתיארה המארחת, אנג'לה. הוא היה שם בעבר והוא יודע את זה די טוב. זה לבדו אומר משהו מעניין על ההיסטוריה של האיש בשחור עם הפארק, ואני מקווה שנולן וג'וי יענו בסיום, אבל אני פחות בטוח לגבי סיום הסיפור שלו. מבחינה לוגיסטית, אנחנו יודעים שאד האריס, שמגלם את האיש בשחור, יחזור לעונה שנייה, כך שהכי הגיוני שהעלילה שלו תהיה הצוק הבלתי נמנע.
כשהוא נכנס לכנסייה שדולורס נכנסה אליה בעבר, הוא תופס אותה ומושך אותה החוצה. זו הזריקה האחרונה שאנו מקבלים מבין השניים. אנחנו גם יודעים, כבר מהפרק הראשון, שלשניים יש היסטוריה.
ווסטוורלדהתחיל עם האיש בשחור שירה בטדי - שנהרג גם בפרק הזה, אבל הוא מנחה אז הוא יחזור - וגורר את דולורס משם. במידה מסוימת, זה תמיד הרגיש ששתי הדמויות האלה ייצאו למשימה האחרונה הזו לעבר מרכז המבוך ביחד.
שורה מעניינת נוספת מהתוכנית שעלי לציין היא הנגיחה הכמעט מלגלגת של אנג'לה באיש בשחור ש"המבוך לא נועד בשבילך". זה אותו דבר שבתו של לורנס אמרה לו בעבר וזה מרגיש כמו אישור מחדש שמרכז המבוך הוא המקום שבו תתרחש ההתעוררות המארח בפועל.
שני דברים נוספים שראוי להזכיר בפרק הזה: מייב נפגשה עם הקטור ושביתת הנשק, מה שהביא למותם של שלושתם. לאחר שהרגה את שביתת הנשק, מייב מגלה להקטור שאין שום דבר בכספת שהוא סוחב והדרך היחידה להשיג חופש אמיתי היא לגווע. ברגע לוהט של תשוקה - תרתי משמע - השניים מתים בסופו של דבר בזמן שהאוהל שבו הם נמצאים נשרף עד היסוד.
אנחנו גם למדים שמייב יכולה לשלוט בברנרד, ולמרות שזה לא בהכרח מפתיע, כדאי ללעוס. אם היא יכולה לשלוט ברנרד, האם זה אומר שיש לה את אותו כוח על המארחים כמו לפורד? זכור, בסוף הפרק, ברנרד מגלה שלפורד יש דלת אחורית כתובה בכל קוד האיפור של המארחים כדי שהוא יוכל לבטל את כל מה שהם עושים. השאלה שנותרה היא האם למייב עדיין יש את הקוד הזה מובנה במיינפריים שלה. או, האם היא יכולה להתמודד עם פורד מבלי שהוא יכריח אותה לקפוא במקום ולציית לפקודותיו?
קו העלילה האחרון הוא אחד המשעממים יותר של הסדרה. וויליאם ולוגן מתאחדים מחדש. לוגן הוא אנטגוניסט טיפוסי; אין לו תכונות גואלות והאופי הסדיסטי שלו משעמם אחרי יותר משלוש דקות על המסך. ויליאם, לעומת זאת, פיתח לא מעט עמוד שדרה. לאחר שדולורס מצליחה להתרחק מהמחנה של לוגן, ויליאם נעמד מול לוגן, מוקף בגופות צבאו של האחרון, ודורש ממנו לעזור למצוא אותה. הוא גבר מאוהב ובמשימה להציל את חברתו הרובוטית. זה יהיה מתוק אם קו העלילה שלהם לא היה כל כך משעמם ומוגזם בצורה אבסורדית.
המנצחת האמיתית של הפרק הזה, לעומת זאת, היא הבמאית מישל מקלארן. מקלארן, הידועה בעיקר בזכות עבודת הבימוי שלה עלמשחקי הכס, המתים המהלכיםושובר שורות, מביא נגיעה מעודנת לתוכנית שחסרה לפרקים אחרים. זה באמת הרגיש לפעמים מתוח ומתגרה, שובה לב ומייסר רגשית. הפרק הזה שלווסטוורלדהרגיש כמו כל מה שהסדרה הייתה צריכה להיות. הטון שמקלארן נותן לכל אורכו מפתה ומורט עצבים, וזה בדיוק מה שהסדרה תמיד קראה לו.
המרשים ביותר הוא הדרך שבה מקלארן טיפל בגילוי ארנולד. זה היה ממושך, אבל מעולם לא איבד את שלוותו. הדרך שבה היא הלכה הלוך ושוב בין קו העלילה של פורד, ארנולד ודולורס יכלה להיות הרת אסון, אבל היא הרגישה שקטה ובעלת סודיות. היו אנרגיה ואפלה בסצנה שהיא זקוקה לה מאוד, וזה היה ללא ספק אחד הסיקוונסים הטובים ביותר בתשעת הפרקים של התוכנית. הפרק הזה היה מורכב מאוד וקצת עומס מידע. ללא העין והיד המומחית של מקלארן, אני לא בטוח שזה היה מבוצע כמו שהיה.
נותר רק פרק אחד בסדרה, ולמרות שהגמר בטוח ישאיר אותנו עם שאלה שאנחנו אפילו לא יכולים להבין, נראה שרוב הקצוות הרופפים נסגרו. יהיה מעניין לראות מה יבוא אחר כך עבור פורד, מייב, דולורס, האיש בשחור וברנרד. או ארנולד. אולי ברנרנולד? ברצינות, למה אנחנו מתייחסים אליו עכשיו?
של ווסטוורלדסיום העונה הראשונה ישודר ב-4 בדצמבר בשעה 21:00 ET ב-HBO.
