עד 1989, דיסני אנימציה הייתה נואשת לריסוק.
בעקבות מותם של וולט דיסני ואחיו/מייסדו רוי או. דיסני, החברה ראתה שורה של כישלונות מסחריים בשנות ה-70 וה-80. עם העתיד של מחלקת האנימציה של דיסני באוויר בעקבות הכישלון שלהקדירה השחורהבשנת 1985, היה ברור שדיסני חייבת לעשות משהו שונה. ההימור יהיה מחזמר אנימציה מלא בסגנון ברודווי, שיתאים לחומר מקור שזרק האולפן מאז שנות ה-30:בת הים הקטנה.
כדי לממש את החזון הזה, דיסני גייס את מלחיני ברודווי הווארד אשמן ואלן מנקן כדי להביא את אגדת הנס כריסטיאן אנדרסן לחיים המוזיקליים. לאשמן, במיוחד, הייתה תחושה ברורה אילו אלמנטים של תיאטרון מוזיקלי הוא יביא לסרט המצויר. כשזה הגיע להחלטות מפתח, הבחירות של המלחין - כולל הגנה מרכזית אחת - הצילובת הים הקטנה,מה שבתורו סלל את הדרך להרנסנס של דיסני.
אף אחד לא יודע את ההשפעות של החלטותיו של אשמן יותר מג'ודי בנסון, שאשמן ביקש להשמיע את תפקידו של אריאל. לְרֶגֶלבת הים הקטנהיום השנה ה-30 של הסרט, והוצאת Blu-ray חדשה של הסרט, בנסון דיבר עם פוליגון עלבת הים הקטנה, ימיה האחרונים עם המלחינה, והמורשת המתמשכת של "חלק מהעולם שלך".
מצולע: סיפקת את קול השירה והדיבור לאריאל, מה שלא היה סופר נפוץ במשחק הקול באותה תקופה. איך זה קרה?
ג'ודי בנסון:עשיתי תוכנית בברודווי בשםחִיוּךעם הווארד אשמן ומרווין המליש והדמות שלי דוריה הייתה אחת המובילות. הם כתבו לי שיר שנקרא "דיסנילנד". בזמן שעשינו את זה, הווארד נשכר על ידי דיסני להתחיל לעבוד עליובת הים הקטנהוהוא הביא את אלן מנקן כמלחין שלו.
כשהתוכנית שלנו בברודווי, למרבה הצער, נסגרה מהר מאוד, הווארד הרגיש רע בשבילנו והוא הזמין את הבנות לאודישן עבורבת הים הקטנה. מעולם לא עמדתי מאחורי מיקרופון או עשיתי דבר כזה. הלכתי לאודישן, רצתי לחדר הנשים, תפסתי את שני דפי התסריט שהם נתנו לי, קלטת קלטת של הווארד שר "Part of Your World". חיכיתי עד שהשירותים יתרוקנו. הסתכלתי במראה והתחלתי לדבר לעצמי במראה, להבין איך היא תישמע בתור ילדה בת 16, רצתי והקלטתי על סליל ישן גדול עם אלברט טבארס, שותפו לליהוק של דיסני. הם שלחו את זה לדיסני. הם האזינו לשלוש או ארבע מאות קלטות ללא שמות או תמונות שלנו.
כשנה לאחר מכן קיבלתי את השיחה שהקלטת שלי נבחרה. זה היה מדהים לחלוטין. התחלתי לטוס הלוך ושוב בין ניו יורק ללוס אנג'לס, אבל אנימציה לא הייתה עבודה טובה אז באמצע שנות השמונים. אז לא ממש סיפרתי על זה לאנשים כי זה היה סוג של... עבודה לא כל כך נהדרת לעשות, לעשות קריינות. פשוט חשבנו שניעלם ונחזור ישר לברודווי, שם עשיתי הופעה באותו זמן עם סם רייט שגילם את סבסטיאן. אבל לדיסני יש תוכנית אחרת והתחלתי לצאת לסיורי עיתונאים ופתאוםבְּתוּלַת הַיָםהיה הלהיט העצום הזה, שהחזיר את האנימציה לאולפן דיסני ואת תור הזהב השני שלנו באנימציה. הנה אנחנו 30 שנה אחרי, עדיין מדברים על הסרט הנהדר הזה.
האם היה אתגר כלשהו להקלטת "חלק מהעולם שלך"?
עבור "חלק מהעולם שלך", הייתי באולפן ההקלטות עם הווארד אשמן, מאז שעשיתי זה עתהחִיוּךאיתו. רון וג'ון, הבמאים שלנו של הסרט, היו כל כך אדיבים לתת להווארד להישאר איתי בתא ולביים אותי. פשוט היה לנו הכי טוב להקליט את השיר הזה. זה היה לי קשה כי המשכתי לשיר את זה יותר מדי. על במת ברודווי, אני צריך לשיר ממש חזק ולהקרין. זה היה קצת שונה עבורי לנסות לצמצם הכל ולעשות דברים ממש פשוטים, קצת יותר מציאותיים. אבל הווארד היה כל כך נהדר. הוא פשוט האכיל אותי בכפית בכל השורות והכניס אותי לאזור וכיבינו את האורות ויצרנו את המערה. הדרך הכי טובה שלי לעשות את הסרט הייתה לגשת אליו כמו מופע בברודווי, כאילו אני עושה את זה מול אנשים. הצגתי הכל פיזית כאילו אני על הבמה. זה ממש ממש עזר לי להעביר הכל רק בקול שלי.
הווארד הקדים את זמנו בצורה גאון, [אם כי] צנוע מאוד, שקט מאוד ודיבור רך. אבל כשהיה משהו שהוא האמין בו, הוא היה מתקדם והיה די נחוש לגבי זה. כולם בדיסני אולי לא היו קצת רגילים לזה, שמישהו ידבר ויהיה חזק לגבי זה. הם היו חכמים להקשיב לו כי הוא ידע הכי טוב איך לגרום לנוסחה הזו לעבוד עבור מחזמר בברודווי.
ג'פרי קצנברג כמעט גזר את "חלק מהעולם שלך" מהסרט. מה גרם לו לשנות את דעתו?
הווארד אשמן בעצם אמר "אתה לא חותך את השיר, כי אני אלך". ג'פרי קצנברג התכוון לחתוך את זה בגלל ההקרנות. היו כמה ילדים שהפילו את הפופקורן שלהם ונראה שדעתם מוסחת במהלך שלוש הדקות ו-43 השניות. הוא אמר שהם לא יכולים להחזיק את תשומת הלב שלהם. זה לא ימשוך את תשומת הלב של הילדים. הווארד אמר, "אתה לא יכול לחתוך את השיר. זה שיר 'אני רוצה'. ואם תגזור את זה, הם לא יתאהבו באריאל ויטעה אותה להמשך הסרט. לא יהיה בזה שום לב. אתה לא יכול לחתוך את השיר."
הוא באמת עורר סערה רבה עם ההתרסה הזו. ג'פרי יגיד לכם היום שאם הוא היה חותך, זו הייתה אחת ההחלטות והטעויות הגדולות בקריירה שלו, כי הוא ידע שהוא צריך לסמוך על הווארד, שהווארד צדק.
ההערכה של "חלק מהעולם שלך" חורגת מאהבה לאנימציה של דיסני. רבים קוראים לזה המנון עבורקהילת LGBTQ.מאז שהווארד נפטר בשנת 1991 מסיבוכים מאיידס, איך אתה חושב שהוא ירגיש לגבי המורשת הזו?
הווארד תמיד היה אנדרדוג ותמיד ראה את עצמו כאנדרדוג במובנים מסוימים. הוא היה כל כך צנוע באשמת שלא באמת האמין בעצמו, ניסה לרצות את הוריו וניסה לגרום להם להתגאות בו. ככה הוא כתב את השיר הזה"גאה בבן שלך"מִןאלאדין,שנגזר מהסרט. זה אחד השירים האחרונים שהוא כתב לפני מותו. זה אחד השירים שהאזנתי להם כשהוא היה בבית החולים יום לפני מותו. ראיתי אותו והוא היה עיוור באותו זמן. הקשבנו לאודישנים של רצועת הקסטות של הבנים של אלאדין ששר את "גאה בילדך". אבל השיר הזה יכול לספר לך הרבה על הווארד, שהוא באמת רצה לרצות אנשים.
אני חושב שאם הוא היה איתנו היום ב-2019, הוא היה כל כך צנוע וכנראה נבוך מהעובדה שהוא השפיע כל כך עצומה על כל הקהילות, כי הוא היה כולל הכל. זה הדבר השני בהאוורד. הוא מעולם לא עשה את עניין התווית. הכל היה - כולנו ביחד, כולנו סוג של אותם אנשים. ואני אוהב את זה אצלו. זה שבר את ליבי שהוא לא יכול להיות אמיתי עם מה שהוא עובר בייסורים של מחלה עם איידס, שהוא היה צריך לשמור את זה כל כך מוסתר כל כך הרבה זמן. זה היה קורע לי את הלב. אחי חי והוא נשאי HIV והוא שרד. זה פשוט כל כך לא יאומן לי שאיבדנו את הווארד במקום שבו אנחנו נמצאים כיום מבחינה רפואית.
זה קורע לב. אבל אני חושב שאם הוא היה איתנו היום, הוא היה, כמובן, כל כך גאה להיות חלק מכל דבר שיכול לתת לאנשים לדבר בחופשיות ולהיות מי שהם ויש להם את החופש להיות הכל כלול ולאהוב אחד את השני. אבל במובנים מסוימים בהכירו אותו, מכיוון שהוא כל כך מאחורי הקלעים, הוא לא היה רוצה שיביאו אליו תשומת לב כלשהי. הוא לא ממש אהב לדבר בפומבי. הוא לא ממש אהב את התרועה. היינו צריכים לגרור אותו לגלובוס הזהב ולאוסקר. הוא היה כמו "זה בסדר. אני פשוט אשאר מאחורי הקלעים. אתם פשוט תעשו את שלכם." הוא תמיד היה שקט מאוד וצנוע מאוד. סוג של להרים את הראש שלו כאילו מישהו מסתכל עליי? אבל אז הוא יכול היה לדבר בפומבי כשזה הגיע לדיסני. אם הוא התכוון להוריד את הרגל על משהו, לא הייתה לו בעיה לדבר אז, כי זה על הפרויקט שלו ועל מה שהוא מתלהב ממנו. הוא היה מאוד מאוד מאוד נפעם מהתמיכה ומהעובדה שהוא חלק קטן מאנשים שיכולים להיות מסוגלים לעמוד קדימה ולהיות נאמנים לעצמם.
