כל הסתגלות חזקה חייבת לבצע שינויים מקטבים. אפילו עיבודים שנחשבים נאמנים, כמוהאנטר X האנטרוFullmetal Alchemist: Brotherhood, עדיין קצבי סיפור מכוונים מדי פעם. העונה הראשונה של אנימת האימה הפופולריתארץ לעולם לא המובטחתעשה את זה גם, אבל עונה 2 עושה שינויים חמורים מספיק כדי להיקרא משהו אחר לגמרי. אם זה ימחק את זה, ייתכן שיהיה לנו הפוךאלכימאי פולמטאלבידיים שלנו, מופע שמעביר הילוך מעיבוד נאמן לסיפור מקורי מוצלח שעדיין לוכד את כוונת חומר המקור בצורה מספקת.
[אד. פֶּתֶק:הסיפור הזה מכיל ספוילרים מהפרק האחרון שלארץ לעולם לא המובטחתעונה 2.]
עונה 2 מתחילה זמן קצר לאחר סיום הראשונה, כאשר קבוצת הילדים הצעירים והאמיצים שלנו נמלטה מהחווה בה הם חיו כל חייהם וחשבו שזה בית יתומים. לשני הפרקים הראשונים,ארץ לעולם לא המובטחתנראה שהוא עושה עבודה טובה בעיבוד החלקים המהותיים של המנגה שנכתב על ידי קאיו שיראי ומאויר על ידי פוסוקה דמיזו, תוך כדי האצת הקצב. ואז פרק 3 מבצע סדרה של שינויים מהותיים בסיפור, ומסיר את הדמות האהובה על המעריצים הידועה בשם "מיסטר", המשמשת כזרז לקשתות סיפור גדולות.
עכשיו, הוספה או אפילו ארגון מחדש של דמויות ואירועים זה לא בהכרח דבר רע, כמו איך העונה הראשונה הרחיבה את סיפור הרקע של איזבלה ואת זמנה בהכנות להפוך לאמא. אבל המעריצים שמו לב לאופן שבו נראה שהתוכנית משחקת באופן פעיל עם הידע הקודם של הקוראים על הסיפור לפני ששינתה אותו. בפרק השלישי, אחד הילדים מתחיל לנגן בפסנתר בתוך הבונקר, והמצלמה מתעכבת לרצף ממושך, בונה מתח מתוך הנחה שהמנגינה תמשוך אויב - אבל היא בסופו של דבר פותחת תא סודי ב הקיר. במנגה, התא הזה מוצג לילדים על ידי "אדון" המסתורי שחושף חדר גדול מלא בנשק חם שנותר מאחור כדי שהילדים יוכלו להתגונן מפני המוני השדים זוללי הילדים השולטים בחלק הזה של העולם. האנימה עדיין כוללת את הגילוי הזה, אבל במקום מתלים מלאים בנשק, זה חדר ריק שהילדים נוטשים באותה מהירות שהם מגלים אותו. היוצרים שלארץ לעולם לא המובטחתהבהיר דבר אחד: כל ההימורים מושבתים.
פרק 4 מכפיל את המחשבה הזו, ומארגן מחדש את האירועים כך שהסצנה הראשונה בפרק נותנת לילדים פתרון לתעלומת הנדיב שלהם, ומערכת של קואורדינטות שיכולות להיות דרך הרבה יותר מהירה לחופש מאשר בחומר המקור. זה גם מציג את הרעיון של חיילים אנושיים חמושים שנשלחו ללכוד או להרוג את הילדים הרבה קודם לכן, ומשליך את הרעיון הזה הצידה במהירות. כאילו זה לא מספיק עלילה ובניית עולם, הפרק מסתיים עם חזרתה המפתיעה של איזבלה, המטפלת והנבל הראשון של הילדים בחשיפה מבוימת הרבה הרבה יותר מוקדם מאשר בחומר המקור.
ההחלטות עוררו סערה בחוגי מנגה מסוימים. תלונות מעריצים מצביעות על כך שהתוכנית דילגה לכאורה על אחת מקשתות הסיפור הפופולריות יותר, "Goldy Pond", או לפחות שינתה מספיק את מה שבא לפניה, כך שגם אם הקשת תותאם, היא תהיה שונה מהותית. אבל מה שחסר בדיון הוא הרעיון שזה לא בהכרח יפגע בגרסת האנימה של הסיפור. להיפך, זה נותן לו הזדמנות להיות אפילו טוב יותר.
עד לנקודה זו, השינויים הגדולים ביותר של התוכנית היו קשורים לידע המסובך של המחצית השנייה של המנגה, שידוע כמכריע, נמהר ומלא חורים בעלילה. המנגה אף פעם לא משיגה את המתח או השיאים היצירתיים של הקשת הראשונה של הסיפור (המסופר בעונה הראשונה), ומחליפה את טון האימה ההישרדותי הראשוני לסיפור Just Another Battle Shonen. זה הוביל להנחות שהתוכנית תסתיים אחרי הגל השני הזה של פרקים, שמועה שניזונה על ידימדווח בהרחבהמעורבות של יוצר המנגה בעונה זו.
על ידי ביטול קשת בריכת גולדי והמידע ה"בחוץ" יותר של הסיפור, כמו גם החזרת איזבלה,ארץ לעולם לא המובטחתעונה 2 מרגישה שהיא מתקנת את המנגה כדי לשחזר את המתח והאימה של העונה הראשונה. במקום לעקוב אחר צוות של 50, התוכנית נצמדת ל-15 ילדים בלבד. במקום לחמש את הילדים ברובים ולגרום להם להתחיל מהפכה נגד עולם שלם של שדים, האנימה עד כה מכילה את הסיפור לעוד משחק חתול ועכבר מותח, עם איזבלה בתור הנבל הראשי.
הפרק החמישי מעמיד את כל הגישה בסימן שאלה, ומביא את אחד החלקים הגרועים במנגה בזמן הגרוע ביותר: קפיצת הזמן. עד כה, כל פרק של העונה הסתיים בצוק חזק, רק שהפרק הבא יתעלם לחלוטין מכל מתח מהחשיפה הזו. חדר חולני עם "עזרה" כתוב על הקיר שוב ושוב, כמו גם שמות של ילדים בלתי נראים? לא הועלה שוב. הפלישה לבונקר על ידי בני אדם חמושים? לֹא. שובה של איזבלה? נאדה. במקום זאת, הפרק קופץ קדימה בזמן שנה שלמה, שובר את הקצב של הפרקים הקודמים, כמו גם את המתח. עכשיו הילדים גדלו, הם משוטטים בארץ השדים, ועכשיו כל כך מוכנים שהם יכולים בקלות להשתלב בין הקהל בכפר שדים. האם איזבלה לא עשתה כלום במשך שנה שלמה? לא נשלחו עוד חיילים למצוא את הילדים? אם התוכנית מתנהלת באנימה בלבד ומספרת סיפור מקורי, למה לדלג כל הדרך לחלק מהמנגה שאין לנו שום קשר אליו, במקום לשלם את הטוויסטים שהכנסת בסיפור שלך?
הפרק הזה ממשיך את המגמה של רק לרמוז על נקודות עלילה או על ידע מהמנגה, תוך דילוג עליהן. הילדים שוהים במקדש שממלא תפקיד מרכזי בסיפור המנגה, אבל כאן זה רק מקלט נטוש. יש אזכור למשהו שנקרא "דם רשע" שהופך חשוב בבניית העולם של המנגה, אבל משמש כשורה זריקה באנימה. עם זאת, נראה שהם עדיין עוקבים אחר נקודות הסיפור העיקריות מהמנגה, רק הרבה, הרבה, קודם לכן. לקראת ההתחלה, אנו שומעים שני שדים מדברים על חוות שהותקפו, ועל הבקר (הילדים) שלהם נגנב. ואז, הפרק מסתיים בחזרתו המזעזעת של נורמן, אחת הדמויות הראשיות שמתה כביכול עוד בעונה 1.
החזרה של נורמן במנגה היא ענקית כי בילינו הרבה יותר זמן לחשוב שהוא מת מאשר להכיר אותו. כשהוא חוזר, זו סצנה רגשית שמתחילה את המערכה השלישית של הסיפור. כאן, בילינו פחות זמן בלי נורמן מאשר בילינו איתו. התמורה לא כל כך גדולה. ההכללה שלו בגרסת הסיפור של האנימה מפנה את מקומו לרעיון שאוליארץ לעולם לא המובטחתלא מתכנן לספר את הסיפור שלו א-להאלכימאי פולמטאל, אלא לצרוב את פרקי המנגה כדי להסתיים עם הסיפור בהקדם האפשרי מבחינה אנושית - עדיין מספר מספיק מהסיפור שהוא דומה למקור, אבל לוקח דרך מה שגרם לו להשפיע מלכתחילה. זה מחזיר את הדרך לעונה האחרונה שלמשחקי הכסלכאורה הגיע לאותו סוף כמו הספרים, תוך התייחסות לסיפורו כאל סדרה של נקודות כדור לסימון, תוך דילוג על כל ההצטברות והתמורה.
ארץ לעולם לא המובטחתנמצא בצומת דרכים. נותרו רק עוד כמה פרקים לסיום העונה (הסדרה?). כרגע, לתוכנית יש הזדמנות לבנות סיפור משלה ללא מעצורים מחומר המקור, הזדמנות לתקן את הטעויות של המנגה ולגבש הבטחה חדשה עם הקהל. יש גם הזדמנות להתייחס לסיפור כאל חובה על ידי מיהר להגיע לסוף ודילוג על כל מה שהופך את הסיפור לראוי לספר. בעוד שהאנימה אולי מושכת הפוךאלכימאי פולמטאל, ההימור מרגיש גדול כמומשחקי הכס.
