אנחנו אבלים יחד על אובדן, אבל אנחנו מתאבלים לבד. סרט אימה שבו ייאוש ודיכאון הם איומים קשים כמו כל בוגימן,בית הלילהנפתח בנקודה שבה נגמר האבל ומתחיל האבל, צופה איך בת' (רבקה הול), מורה בבית ספר בצפון מדינת ניו יורק, חוזרת מהלוויה של בעלה אוון (אוון ג'וניגקייט). חבר מודאג מלווה אותה אל הדלת, אומר לבת' להתקשר אליה בכל עת, מושיט לה תבשיל, ואז עוזב מבלי להצטרף אליה פנימה. כשהשמש שוקעת מעל האגם הסמוך, בת' משתהה, זורקת את התבשיל לפח, ואז מחכה לבוא הלילה.
אולי זה לא מגיע לבד. בת' מגלה שהלילות שלה נעשים חסרי מנוחה בגלל יותר מאשר רק אובדן בעלה. רעשים מוזרים מעירים אותה משינה. מה שנראה כטביעות רגליים עקובות מדם מסמנות את המזח המוביל אל הדלת האחורית. לילה אחד, גוונים שלקונה אישי, היא מקבלת טקסטים מאוון, אבל כשהיא מתעוררת, הטקסטים נעלמו. הכל מטריד ביותר. מטריד יותר: בת' מתחילה להתעורר הרחק ממיטתה, ללא זכר שעברה ממקום למקום.
נכתב על ידי בן קולינס ולוק פיוטרובסקי (הצוות מאחורי הסרט הבלתי נשכח מ-2017זמנים סופר אפלים) ובבימויו של דיוויד ברוקנר (חלק מהצוות האחראי עלהאותוV/H/S),בית הלילההוא בו זמנית סיפור של בית רדוף ותעלומה. סצנה מוקדמת בולטת אחת חושפת את פרטי מותו של אוון באמצעות שיחה מתוחה בין בת' להורה של תלמיד שמנסה לדחוף את בת' לתת לבנה ציון גבוה יותר, כי אחרי הכל, בת' נעדרה בתאריך שבו קבעה ביצוע- למעלה פרויקט. בת' משיבה בעוינות ללא מסכה, ואומרת להורה שהיא לא הייתה זמינה אז כי זה היה היום שבו בעלה חתר החוצה לאמצע האגם וירה בעצמו. ולא, היא לא יודעת למה.
ככל שהסרט מתקדם, בת' מתחילה לחבר את הסיפור מאחורי ההתאבדות, אבל כל פרט חדש רק מעמיק את התעלומה. אוון היה אדריכל שתכנן את ביתם, אבל למה השרטוטים מכילים תוכניות אחרות לבית דומה? מדוע שכנתם האלמנה הידידותית מל (וונדי קרטיס-הול) לא סיפרה לבת' שלפעמים ראה את אוון הולך ביער בלילה, לפחות פעם אחת עם אישה אחרת? מדוע הספרייה שלהם מכילה ספרים על תורת הנסתר? ומי האישה הזו בתצלום בטלפון של אוון, כשהראש שלה מופנה מהמצלמה? היא יכלהכִּמעַטתעבור על בת', אם בת' לא ידעה טוב יותר.
ככל שהרמזים מתגברים, ברוקנר מוציא פחדים בעוצמתם הגוברת, תבנית לסרטי בית רדוף שראשיתה לפחות משנות ה-44הבלתי קרואים. זה מבוצע במיומנות מספיק כדי לעשותבית הלילהשווה להסתכל על הכשרון הטכני בלבד, הופך כל פינה בבית אגם מפואר לאתר של אימה עמוקה. אבל מה שזכור הוא העניין של הסרט לחקור רעיונות עמוק יותר מאשר כמה מפחיד זה יכול להיות להיות לבד באופן בלתי צפוי ולכאורה מוקף ברוחות זדוניות. לכותרת יש משמעות מילולית בתוך הסרט, עדיף שתישאר לא מפונקת, אבל היא גם מרמזת על הבדידות של ביתה הריק החדש של בת' ועל הצללים שמאיימים לעטוף אותה, צללים שעשויים להיות איומים אדירים גם בלי השאלות שמעוררות מותו המזעזע של אוון. .
אוון, מתוודה בת' בפני חבריה, היה האופטימי של נישואיהם. היא הייתה זו שנוטה לחושך מתגלגל. מה היא אמורה לעשות עכשיו? אבל בעוד שלחברותיה אכפת ממנה, הן גם גורמות לאי נוחות וחסרי סבלנות ככל שהיא מדברת יותר על האובדן שלה. הם מציעים ברומידים, מבטלים את דאגותיה ומרחיקים אותה מלבחון את מותו של אוון. אובדן מסוג זה מקשה לדעת מה לעשות, איזו עצה להציע, וממילא הכל מצלצל חלול באוזניה של בת'. המבקרים שלה בלילה, לעומת זאת, אינם מתקשים להשמיע את עצמם.
צילום: Searchlight Pictures
הול מגלמת את בת' כאישה קשה שלא תמיד מזמנת סימפטיה, גם בשעת הצורך שלה. הצער שלה לובש צורה של כעס וחשדנות. היא מתנהגת בדרכים שדוחפות אנשים אחרים. אפילו חברתה הטובה קלייר (שרה גולדברג) לא בטוחה מה לעשות, מעבר להישאר נוכח ולהקשיב. הסרט טווה מחקר על המשמעות של לגלות שבנית את חייך מעל תהום לתוך המרקם של סרט אימה ידידותי למולטיפלקס, אבל זה לא יעבוד ללא הביצועים המיומנים והמורכבים של הול. היא מגלמת את בת' כאישה המומה מאובדנה, אבל האימה האמיתית טמונה בדרך שבה נראה שהסודות שהיא חושפת מעודדים את נטיותיה ההרסניות ביותר. כשכל מה שנותן לחייה משמעות נעלם, זה מתחיל להיראות כמו אישור לכך שהכל עלול להיות חסר משמעות. אולי הגיע הזמן למזוג עוד ברנדי ולתת לחושך להיכנס פנימה.
מתח נכנסבית הלילההבית של הבית נמתח כשהדרישות מהז'אנר מתחילות לכרסם בעמימות - לפחות עד לנקודה מסוימת. הסרט חושף במלואו מה עשה אוון לפני מותו, אבל את מה שמלווה את הגילוי הזה, במיוחד את הקשר שלו לעברה של בת', אפשר לקרוא בכמה דרכים שונות, והסרט מסרב בחוכמה להגיד לצופים מה לחשוב. למרות שהרגעים האחרונים בהחלט יתסכלו את הצופים שאינם נוחים עם שאלות ללא מענה, האפרוריות מתאימה לנושא. לפעמים לא רק הבתים רדופים, גם האנשים שבין קירותיהם. חלק מהרוחות לא ניתנות בקלות לדחוף החוצה או להסביר אותן. עם חלקם אנחנו צריכים לחיות.
בית הלילההופעת הבכורה בבתי הקולנוע ב-20 באוגוסט.