הכתיבה של סטיבן יוניברס לימדה את הבמאית קייט צאנג לקחת סרטים לכל מקום שהיא רוצה

לאחר עבודה על צוותי הכתיבה עבוריקום סטיבן: עתידוזמן הרפתקאות: ארצות רחוקות, במאי הסרטים בפעם הראשונה קייט צאנג אינה זרה לפעולה הפנימית של סיפורי התבגרות.יקום סטיבן: עתידבמיוחד מתמודד עם ביטוי רגשי, כאשר דמות הכותרת מתחבטת בעיבוד טראומת עברו ובשאלה מה צופן לו עתידו, ברגע שאין לו משקל העולם על כתפיו. בעוד הטיוטות הראשונות של התסריט של צאנג לסרט שלהמופלא והחור השחורנכתבו כבר לפני זמנהיקום סטיבן: עתיד, העבודה על התוכנית הזו עזרה לה לגשת לשכתובים שלה.

וצאנג אומרת שאם יש דבר אחד גדול שהיא למדה מימיה בפרויקטים האלה, זה שהיא לא צריכה לפחד לאמץ את הכנות, או ליצור את הסיפורים שהיא מרגישה שהעולם צריך, גם אם לא הייתה הופעה קודמת שהיא יכול לחקות.

"יכולתי לכתוב את מה שרציתי לראות", אומר צאנג לפוליגון. "זה עדיין לא היה צריך להתקיים. אני מרגיש שלפעמים כנות אינה רצויה כמו עצבנות ועגום. עִםסטיבן [יקום], זה מה שאני כל כך אוהב בו. יש בזה לב, ויש אופטימיות. רציתי את זה גם לסרט שלי".

מופלא והחור השחורהוא סיפור התבגרות על סמי הקוצנית בת ה-13 (מיה צ'ך) וקוסמת הבמה הסוררת מרגו (ריאה פרלמן), שלוקחת את הילדה הצעירה הזועמת תחת חסותה. השניים מתחילים בחברות בלתי סבירה כאשר מרגו מלמדת את סמי איך לבצע קסמים בימתיים. תוך כדי כך, היא נופלת בצורה מסודרת לטרופ המנוסה והאמיתי של מנטור זקן וחכם, א-לההקראטה קיד.

אבל יש הבדל מרכזי במופלא והחור השחורשצאנג זיהתה כשהתבוננה ביצירות אחרות ברוח דומה.

"היה לי כל כך קשה למצוא השוואה ממשית שתעבוד עבור מערכת היחסים הזו, כי למעשה אין כל כך הרבה סיפורי חברות בין-דוריים בין שתי נשים", היא מסבירה. "ובמיוחד לא שתי נשים לא קשורות. בדרך כלל מדובר בסבתא ונכד, אבל אין [סיפורים על] שני אנשים מתחומי חיים שונים שהם נשים שמתחברות יחד".

טסאנג כתב למרגו שיש לו חוצץ מסוים שישחק יפה נגד הקיצוניות של סמי. מרגו הייתה צריכה להיות מישהי שלא תפנק אותה, ולא תפחד לקרוא לה. כשזה הגיע לליהוק התפקיד, לצאנג הייתה פרלמן בראש הרשימה שלה. היא גדלה בצפייהלחיים, שם מגלמת פרלמן את המלצרית החכמה קרלה.

"כשאתה חושב על מישהו עם עצב ולב קשוחים, זו ריאה", אומר צאנג.

פרלמן וצ'ך יצרו מערכת יחסים ייחודית. צאנג אומרת שהיא לא ממש נתנה להם הנחיות ספציפיות בפיתוח הדמויות שלהם, כי היה להם יותר חשוב לבלות יחד, לפתח את הכימיה שלהם ולהבין דברים בעצמם. במקום זאת, היא לקחה את שניהם למופעי קסמים, ואצרה עבורם פלייליסטים מיוחדים, המבוססים על הדמויות שלהם.

"הייתה לנו איזו ג'וי דיוויז'ן אצל סמי", צוחק צאנג. "זה היה באמת אימו. ואז לריאה הייתה גם מוזיקת ​​נשמה קלאסית יותר. וקצת פרנקי ואלי."

סמי הוא לגמרי מסוג הדמות שתקשיב לג'וי דיוויז'ן ולמוזיקה "אימו" אחרת. היא לובשת כולה שחור. היא מחייכת לעתים רחוקות. היא משחית את רכוש בית הספר ונותנת לעצמה קעקועים מקל ותקוע על ירכיה. היא חרדה וכועסת ואימפולסיבית, נאבקת לעבד את האבל על מותה של אמה. היא מרדנית וכועסת בצורה לא מתנצלת, אבל מאוזנת עם מספיק לב כדי שהקהל יבין מאיפה היא באה. עבור טסאנג, יצירת סמי הגיעה ממקום מאוד אישי.

"הייתי סמי הזה, ופשוט לא ראיתי אותה בשום מקום", אומר צאנג. "כשגדלתי בשנות ה-90, מעולם לא ראיתי מישהו שדי שיקף את מי שאני, במונחים של שחקן אסיה אמריקאי או תפקיד עבורו. אהבתי את לידיה דיץ [בחיפושית ג'וס]. זה מי שרציתי להיות, מי שהרגשתי הכי דומה אליו. אותו דבר עם אדוארד מספריים. רציתי את זה בשביל האני האסייתי האמריקאי הצעיר שלי. אני אשמח שתהיה לה סמי. וכך כתבתי אותה להתהוות."

מופלא והחור השחוריגיע לבתי הקולנוע ב-22 באפריל.