גמדים מביאים את המסיבה שטבעות הכוח זקוקות לה מאוד

לא כדי להיות פוליטי, אבל אם תשאלו אותי על איזה מהםדמויות הפנטזיה של JRR טולקיןזה הכי טוב, גמדים או אלפים, הייתי הולך עם גמדים בכל פעם. אתה חופשי לחשוב מה שאתה רוצה - שוב, העם הזה הוא כזהמְחוּלָק, חלילה לנו למתוח כאן קווים נוספים - אבל אם אתה מוצא את עצמך ב-Team Elf, בבקשה תעשה לעצמך טובה. צפו בפרק השני של אמזוןטבעות הכוח, ושקול מחדש.

בעוד שהחוורה העשירה של טולקין השאירה הרבה סיפורים נהדרים לספר על האלפים - לראותהיסטוריה שלמה יותר של גלדריאלכנראה יהיה אחד הדברים הטובים ביותרטבעות הכוח- האלפים הם בין היצירות הקשות ביותר של טולקין. אמנם יש עולם של טרגדיה ומסורתהחברה האלמותיתהוא בנה, זה הכלמאוד רציני בעצמובדרך שבה נתקלת הרבה פנטזיה פחות גבוהה בהשראת טולקין. לא היית מתקשר לאחד האלפים של טולקין כדי לעזור לך לערוך מסיבה.

הגמדים של טולקין, לעומת זאת? האנשים האלה יודעים איך לרדת. זה מעולם לא היה באמת בסימן שאלה. גם אם כל מה שראיתם זה הסרטים, חלק מהאימה של מוריה הוא שגימלי מבטיח לכולם מכופף תת קרקעי ובמקום זאת לומד שהם יהיו המתאבנים לים של גובלינים במקום. גֵיהִנוֹם,ההוביטיוצא לדרך עם חוליה שלמה של גמדים שמזמינים את עצמם אל הפנקס של בילבו כדי להשתולל על הפרוט שלו.

צילום: בן רוטשטיין/פריים וידאו

בפרק השני שלו,טבעות הכוחלא סתם מבין את זה, הוא נהנה מזה. יש לזה אפילו את אלרונד (רוברט ארמאיו) במסע להוכיח שהוא לא כמו רוב האלפים האחרים ומפצל אבנים כדי לזכות בחסות הגמדים, עוינים לו מסיבות שהוא לא מצליח להבין.

אבל הדבר הכי טוב בטבעות של כוחהפרק השני של זה הוא שהוא גם לוקח אותם ברצינות ברמה דרמטית. בגיבוש בשר הבקר שלו עם אלרונד, הנסיך דורין (אויין ארתור) הוא חלון לנקודת המבט של הגמדים על הארץ התיכונה. היכן שהעיבודים הקודמים ליצירתו של טולקין התמקדו בגמדים ברמה שטחית, ובעיקר דנו באומנותם ובהיררכיה החברתית שלהם בגזעי הארץ התיכונה, הפרק השני שלטבעות הכוחמציג לנו גמד, הנסיך דורין, ומשתמש בו כדי לעשות את מה שאפוסי פנטזיה רק ​​לעתים רחוקות לוקחים את הזמן עבורו: לספר סיפור על אדם, ועל הדברים המסובכים שהם מרגישים ברגע של תוצאה קלה בלבד (בינתיים).

אמנם יש הרבה דברים אחרים שקורים בפרק הזה, אבל חלק גדול ממנו (משחק מילים רוק!) תלוי מדוע הנסיך הגמד דורין הוא לחלוטיןעצבניבאלרונד כשהאלף - שהגיע לממלכת הגמדים של Khazad-dûm כדי לבקש טובה די גדולה - חושב שהם עדיין חברים נהדרים.

[אד. פֶּתֶק:ספוילרים קלים לרזולוציה בהמשך.]

התשובה פשוטה להפליא: דורין בדיוק התגעגע לחבר שלו. אלרונד,שדון בן אלמוות שיחיה שנים רבות, בילה 20 שנה בלי לבקר בח'זאד-דום, מתגעגע לחתונה שלו, לידת שני ילדים, את כל אבני הדרך שהיית חוגג עם חבר. בארץ התיכונה, גמדים חיים יותר מבני אדם (כ-300 שנים עד ל-100 של המין האנושי בערך, כשהדברים הולכים כשורה), אבל זה עדיין, כפי שדורין אומר לאלרונד,מֶשֶׁך הָחַיִים, חלק משמעותי מהזמן הסופי שלו בחיים על הארץ התיכונה.

בסיפור הקטן הזה, הגמדים ומקומם בשטיח הרחב של טולקין נכנסים למוקד: הם תרבות של אנשים מגוונים בדיוק כמו כל תרבות אחרת, אך מעוצבים על ידי הקשר הייחודי שלהם לכדור הארץ. בהתעמקות, הם לומדים את סודות העולם, ולנצח עמלים לחצוב בו משהו שיימשך הרבה יותר ממה שהם יחזיקו מעמד. אולי זה מסוג הדברים שגורמים לאדם לדעת באמת לחגוג. אולי זה מסוג הדברים שיגרמו לך להתעצבן כשהחבר שלך מפספס אחד.