זו לא הייתה שנת בציר לקומדיות רומנטיות. (זו לא הייתה שנת בציר בשביל זהז'אנר לא מוערךכבר די הרבה זמן.) היו רק כמה נקודות אור:ריי לייןההליכה והשיחה הצבעונית ברחובות דרום לונדון,אדום, לבן וכחול רויאלהרומנטיקה הקווירית של הפאנפיק הצמודה. בסדרה, של אפלאַפְּלָטוֹנִי, עם הזוגיות המענגת מתמיד של רוז ביירן וסת' רוגן, ניסה לסובב את הז'אנר כדי להתמקד בחברות אובססיבית, רעילה למחצה. הוא מצא חומר עשיר בדרך, אבל כצפוי התבלבל כשזה הגיע לתמורה כי לא היה לו לאן ללכת. זה העניין עם rom-coms: יותר מאשר כמעט כל ז'אנר אחר, הם מקודדים בצורה קפדנית להפליא, ואתה באמת צריך לשחק אותם לפי הספר.
החוכמה היא לעקוב אחר הכללים תוך כדי מראה טבעי. זה בדיוק מהקולין מחשבונותעושה. הסדרה האוסטרלית המצחיקה והמקסימה הזו, שעולה השבוע ב-Paramount Plus, עובדת כל כך טוב כי היא מגיעה לכל הסימנים ש-rom-com צריך, אבל עושה זאת עם קצת ספייס והרבה מזדמנים, חיים- באותנטיות.
האותנטיות הזו עשויה לנבוע מהעובדה שכוכבי התוכנית ויוצריה, הרייט דייר ופטריק ברמאל, הם זוג אמיתי. זו לא בהכרח ערובה לכימיה על המסך, שלא לדבר על השנינות והתפיסה לזמן אותה על הדף בתהליך הכתיבה. אבל דייר וברמאל לוכדים את החוויה המרגשת, הכואבת והמבלבלת של שני אנשים שמבינים שהם מחוברים זה לזה בצורה מושלמת. שניהם פשוט חביבים מאוד, מה שמבטיח שגם רומן האהבה החשוב ביותר - בין הקהל לדמויות - יוחזר. (שניהם נראים שחקני טלוויזיה מצליחים ועובדים שבטח שמעת עליהם אם אתה אוסטרלי. ברמאל מספק קול בבלואי, כי כמובן שהוא עושה זאת.)
צילום: ליסה טומאסטי/פראמונט פלוס
דייר מגלמת את אשלי, סטודנטית לרפואה חסרת שורשים בת 29 המתאוששת מפרידה. ברמאל הוא גורדון, רווק סופני, בעל פאב בירה בן 40 ומשהו (למעשה התאמה מוזרה לאלו של רוגןאַפְּלָטוֹנִידמות) עוברת משבר אמצע החיים היפסטרי בטרם עת, עם ערכת תופים וחד אופן לא בשימוש. בוקר אחד, אשלי מצפצפת באימפולסיביות על גורדון כשהיא חוצה את הרחוב מול טויוטה הוינטג' המגניבה והחקרנית שלו, וגורמת לו לדרוס כלב משוטט. לפתע הזרים מוצאים את עצמם אחראים במשותף לכלב עם גלגלים לרגליים ו-12,000 דולר אוסטרלי של שטרות וטרינר, בעוד אשלי מוצאת את עצמה חסרת בית ומחפשת דירה ידידותית לחיות מחמד.
זו הגדרה מושלמת, שמעמידה את הזוג באופוזיציה (על החשבונות וסידורי המגורים של אשלי) בו-זמנית שהיא משלבת אותם יחד, הכל מונע על ידי קורטוב של מתח מיני אנרכיסטי. זה גם אומרקולין מחשבונות- הכותרת מתייחסת לשם שהם מעניקים לכלב האומלל - מוכנה לחלוטין לנצל את ההבדלים והדמיון בחיים ששני האנשים המבולבלים, המבולגנים קלות, חדי השכל והחביבים הללו נסחפים בהם.
לגורדון יש עסק, משפחה של עמיתים לעבודה (ג'נבייב הגני ומייקל לוגו, שניהם מבריקים), ומערכת יחסים אמביוולנטית עם אפליקציות היכרויות. לאשלי יש דרמה-ספוגית שתלטנית של אמא (הלן תומסון), לימודים תובעניים, חברים נהנתנים ותחושה מעורפלת שהאחיזה הקלושה במעשיות החיים שמתלווה להיות בשנות ה-20 שלך מתחילה להזדקן.
צילום: ליסה טומאסטי/פראמונט פלוס
אף אחד מהם לא יודע מה הם עושים. כשהם ביחד, הניצוץ הבלתי צפוי ביניהם - המתבטא בדרך כלל בבלבול לא יציב להפליא - רק הופך את הדברים למבלבלים יותר, אבל לפעמים בצורה טובה. בפרק השני, הם מתמודדים עם אחד מהדייטים של גורדון על ידי העמדת פנים מעוותת שהם אח ואחות; הסצנה הבאה, כשהם מתענגים על הכישלון המנצח שלהם על פני אי המטבח של גורדון, מתפצפצת באנרגיה מוזרה שאי אפשר לעמוד בפניה. הנה שני אנשים שלא מוכנים מרחוק אחד לשני אבל ברור שלא יוכלו לעזוב אחד את השני לבד, וזה תענוג לראות.
כִּיקולין מחשבונותהיא סדרה ולא סרט, היא עוברת מערך אחד או שניים יותר מדי בדרך לסיומו הבלתי נמנע. יש תמונת זין בשוגג, הפסקת חשמל בבר, פטירתה של דודה גזענית. עם זאת, אחרים - כמו ארוחת יום הולדת מייגעת בבית אמא של אשלי עם החבר הנתעב שלה בפרק "החדר הטוב" - מעמיקים בצורה פרודוקטיבית את הדרמה ומחדדים את ההומור, שומרים אותו ממש על קצהו של לא בטוח. זו הגאונות וההנאה שבקולין מחשבונות: זו הופעה מנחמת עמוקה, עם לידים מקסימים, שעדיין מרגישה שהיא יכולה להפתיע אותך עם החמצנות של הבדיחות שלה ועומק התחושה שלה.
קולין מחשבונותזורם כעת ב-Paramount Plus.
