Illix.run

כשהספרייה של Studio Ghibli פועלת כעתשירותי דיגיטל וסטרימינג, סקרנו את ההיסטוריה, ההשפעה והנושאים הגדולים ביותר של הסטודיו. קרא את כל הסיפורים אצלנודף מדריך Ghibli.

מעריצי תכונת האנימציה של Studio Ghibliטירת יללה נעהאולי יופתעו לגלות שבספר המקורי, הטירה היא לא מתקן סטימפאנק מהלך, זה מתקן מימי הביניים סוער יותר באופן סטריאוטיפי שבמקרה יש לו דלתות המובילות לערים שונות.

הסרט יוצר סיפור חזותי שופע ותוסס כל כך, שהמפגש עם חומר המקור, רומן הפנטזיה של דיאנה ווין ג'ונס מ-1986, עשוי להיות צורם. לסיפור החד והמעורער של הספר יש מעט במשותף עם הכנות המתוקה של הסרט. אמנם הם מספרים את אותו הסיפור, פחות או יותר, הם מספרים אותו בדרכים שונות בתכלית - אבל שיטות הסיפור משמרות את הזוהר של שתי הגרסאות.

העלילה הבסיסית שלטירת יללה נעהנשאר זהה בשתי הגרסאות: המתבגרת המתונה סופי הופכת לגברת זקנה על ידי מכשפת הפסולת הקנאית, ופוגשת את הקוסם הראוותני מיילל ואת שד האש המתחכם שלו קלציפר. אבל כמעט כל פרט בסרט סטודיו ג'יבלי סוטה מהספר. הסרט מתרחש בעיצומה של מלחמה. יללה הופך ליצור-ציפור מפלצתי כדי לנסות לעצור אותו. מכשפת הבזבוז מוכתרת כאויב בשלב מוקדם. הספר, לעומת זאת, עוסק יותר בנשורת פרשיות האהבות השונות שלו, בטיולים לעולמנו ובשיעורי הבית האנגליים המקוללים. הספר דפוק ושנון, עדות לפרוזה החדה של ג'ונס; הסרט עדין וחינני, סימן היכר ליצירת הסרט של מיאזאקי.

גרסת Studio Ghibli שלטירת יללה נעהמבין את החוזקות והחולשות שמגיעות עם סרט אנימציה ומבצע שינויים בהתאם, מעביר את הטון של הסיפור, אבל לעולם לא מאבד את הקסם.

הסרט לא סוטה לחלוטין מהרומן, אבל הסצנות שהוא בוחר לשחזר בדיוק הן מכוונות. הבוקר שאחרי שסופי נתקלה בטירה, למשל, ומצליחה לגרום לקלציפר לבשל ארוחת בוקר, הוא כמעט יצירה מחדש שורה אחר שורה של רגע הספר. עם השופע של האנימציה (במיוחד את האוכל של ג'יבלי המפנק למראה), זו סצנה שמגדירה מיד את Howl וסופי בסביבה החדשה הזו. Howl מתרשם במעורפל מכך שסופי הצליחה לשלוט בקלציפר. סופי המומה מכך שהיללת הקוסם הידועה לשמצה בקושי מבוגרת ממנה. יללה נראה מאמין שהם נפגשים בפעם הראשונה.

אבל הקהל בשני המקרים יודע טוב יותר.

הן בספר והן בסרט, Howl וסופי הצטלבו דרכיהם בעבר, כשהיא טיילה ברחבי העיר כדי לבקר את אחותה. הפגישה שלהם בספר מאופקת: יללה מבקשת לקנות לה משקה, ואז נסוגה כשהיא מסרבת לו. הפגישה שלהם בסרט היא אחת הסצנות האיקוניות ביותר שלו: אחרי שסופי מתקשה ברחוב, Howl מרים אותה מעל העיר, והשניים הולכים באוויר.

שתי הסצנות הללו מגדירות את Howl בהקשר של התקשורת שלהן. Book Howl הוא שחקנית ברורה יותר, והנפילה של פרשיות אהבותיו השונות תופסת את רוב הרומן. הראוותנות של הסרט Howl באה לידי ביטוי פחות בהתקדמות הרומנטית שלו ויותר מכך במראה הבומבסטי בדרך כלל שבו הוא משתמש כדי להסתיר את אופיו הפחדן.

שתי סצנות ההקדמה הללו - אחת משוחזרת בקפידה בסרט, אחת מתפצלת באופן משמעותי - הן הדוגמאות הטובות ביותר לאופן שבו מיאזאקי שמר על קשתות הספר, אבל העביר אותן לספר את הסיפור שלו. אחרי הכל, החוזקות של כל מדיום שונות, וכאמן באמנות שלו, מיאזאקי כמובן ידע איך לספר בצורה הטובה ביותר את הסיפור שהוא רוצה.

בשתי הגרסאות שלטירת יללה נעה, סופי לומדת שהיל נתן ל-Calcifer את ליבו, מה שנותן ל-Calcifer לשרוד, ומאפשר להיל לגשת לקסם של Calcifer. ובשתי הגרסאות, החוזה הזה גובה מחיר מהיל, וסופי חייבת להבין איך לשבור אותו.

בספר, הקללה של Howl מגיעה בצורה של שיר - במיוחד של ג'ון דוןשיר: לך ותפוס כוכב נופל. חלק מהכיף הוא משחק השפה ואיך הדמויות מפרשות את השיר פשוטו כמשמעו, מנסות למצוא שורשי מנדרייק וממש תופסים כוכבים נופלים. ג'ונס גם משחק עם משמעות השיר. ההקשר המקורי כרוך במציאת אישה ישרה, שלאחר מכן מוכיחה שהיא לא נאמנה. ברומן מתברר כי הדמות לא ישרההוא למעשה יללה כפול, שמשקר וממציא פרסונות כדי לצאת מאחריות. הקשת שלו מתמקדת בלהסיר את עיסוקיו הנהנתניים ולהיות אדם ישר.

הקללה של יללה היא לא ההיבט היחיד בסיפור ששואב ממורכבות הפרוזה. דרך הרומן, סופי מבינה שגם לה יש כוחות מאגיים: היא יכולה לדבר תכונות לתוך אובייקטים, בדרך כלל על ידי דיבור איתם כאילו הם בעלי חיים. בעודה מתקן כובעים לבד בבית המלאכה, היא ממציאה להם גורלות שונים, ואומרת לכובע רחב וקרמי שזה "הולכת להתחתן עם כסף" ומצנפת רגילה בצבע פטריות שיש לו "לב זהב" ומישהו ירצה להתאהב בו. הנשים שרוכשות את הכובעים הללו בסופו של דבר עם הגורלות שגזרה סופי, אם כי סופי עצמה לא מבינה ומשתלטת על כוחותיה עד מאוחר יותר בספר. בטוחה בקסמה ובטוחה בעצמה, היא הופכת לכוח שצריך להתחשב בו.

הקסם של הספר הוא במשחק המילים שלו, ובשיר. ג'ונס נהנית מסיפור סיפורים מהודק ויצירת תת-ז'אנר פנטזיה משלה.טירת יללה נעההוא אגדה, אבל הוא משחק עם טרופים בצורה חביבה, לא דרך המודרניזציה הצינית של סיפורים כמושרק. סופי היא הבכורה מבין שלוש אחיות, ויודעת שלא נגזר עליה סוף טוב, כי האח הבכור אף פעם לא. אמה החורגת צעירה, אדיבה וחיננית, לא זקנה. Howl, הקוסם המסתורי החתיך, מגיע מפרבר בוויילס. והקללה מגיעה בצורה של שיעורי בית מהשיעור באנגלית של אחיינו של Howl. המספרת שוקלת לפעמים, ומעירה כיצד כאשר אביה של סופי התחתן בשנית, היא ואחותה אולי נחשבו ל"אחיות החורגות המכוערות" לאחותן למחצה, אבל "כל שלוש הבנות גדלו יפות מאוד".

הסרט משחק עם הטרופים שלו בצורה רכה יותר. הוא מערער מערך אחר של ציפיות מהאגדות, שתואמות יותר את האתוס של סרטיו של מיאזאקי. מכשפה המרושעת של הפסולת הופכת לדמות סבתא רכה. הקללה על הדחליל נשברת על ידי "נשיקת אהבה אמיתית", אבל לנסיך לא אכפת בכלל שסופי מאוהבת במישהו אחר. בצורה כתובה, מרכיבי האגדות ברורים מההתחלה, וג'ונס מפרק ומשחק איתם כראוי. בסרט הם מתיישבים במושב האחורי לחזות המדהימה, שממקמת אותו בעולם משלו. האלמנטים המוכרים האלה מוסיפים עומק נוסף לסיפור אם אתה יודע מה לחפש, אבל הם לא מרכז ההומור שלו.

בסרט אנימציה, ניתוח וחתירה של הנושאים המיועדים של שיר מהמאה ה-16 לא יתנגן טוב במיוחד. המורכבויות של הקללות הן על סופי והן על Howl שונות בסרט, לא קשורות לטקסט או לשפה, אלא באות לידי ביטוי ויזואלי. הרעיון של סטייה מחומר המקור עשוי להיראות מוזר בעיני טהרני ספרים, אבל מיאזאקי מתרגם את הקללות לאלמנטים ויזואליים, במקביל לספר מבלי לנסות לאלץ את האלמנטים הספרותיים הספציפיים שלו לעבוד במדיום חדש.

במקום זאת, מיאזאקי מראה את המחיר שגובה הקללה מהקוסם. Howl משתמש בקסם של קלציפר כדי להפוך ליצור-ציפור מפלצתי, אבל בכל פעם שהוא עושה זאת, הוא מאבד מעט מהאנושיות שלו, והמעבר חזרה לצורת אדם הופך להיות קשה יותר. כשהוא מבחין בספינת מלחמה בזמן שהוא מראה את סופי למחבוא הסודי שלו, Howl משתמש בקסם כדי לתקוע את ההילוכים - אבל זרועו רועדת ומתפרצת בדקירות סיכה של נוצות, ציפורניו הופכות כמו טבוריות. יללה בסרט אינו רודף נשים, אבל הוא פחדן, ולמרות שהוא נלחם בספינות מלחמה של האויב, הוא מסתתר מאחורי הקסם הגרנדיוזי שלו, ובסופו של דבר מאבד את עצמו בתוכו. למרות שהוא מוצא את האומץ להתמודד עם האויבים ולהגן על סופי, היא מצליחה להציל אותו רק כאשר הוא אוזר אומץ לחזור אליה, מוכה ושבור ובקושי אנושי.

הסרט של מיאזאקי אינו מתעמק בקסמה של סופי כמו בספרה של ג'ונס, אם כי הוא שומר על מרכיבי סיפור המרמזים על קיומו. והקללה שלה שונה בעדינות. כשמכשפת הפסולת מקללת אותה בתחילה, סופי לובשת צורה של אישה מתנודדת בת 90 שבקושי יכולה לעמוד זקוף. אבל ככל שהסרט מתקדם וסופי הופכת בטוחה יותר בעצמה, היא מתחילה להיראות צעירה יותר. זה עדין בהתחלה: היא מזדקפת יותר, הפנים שלה פחות מקומטות. רק כשהיא עומדת מול מאדאם סולימאן, מכשפת ראשו של המלך רעב למלחמה, היא עוברת שוב אל העצמי הצעיר שלה.

אבל כאשר סולימן קורא לה להתאהב בהיל, סופי מתגברת על ידי בושה וחומקת בחזרה לדמות של אישה זקנה. עד אז, ברור שככל שסופי הופכת בטוחה יותר, היא משתנה מבחינה ויזואלית בגיל, המראה שלה משתנה בין 18 ל-90 בהתאם למצבה הרגשי. זו קשת דומה לספר, שבה היכולת הקסומה שלה צומחת עם הביטחון העצמי שלה, הוא פשוט מקבל רמזים ויזואליים ברורים.

נטוש מכל השאר,טירת יללה נעההוא סיפור של ילדה שמוצאת את הביטחון להיות היא עצמה, ומכשף שמוצא את האומץ לא לברוח. זרקו פנימה שד אש מדבר חכם, מכשפה נקמנית, ארץ קסומה וטירה נעה, ותקבלו את המתאר הבסיסי של הסיפור. מיאזאקי הבין שהניסיון לשחזר את הרומן פעימה אחר פעימה ייפול, בהתחשב בכך שהוא לא יכול לשלב את הפרוזה המופתית של ג'ונס או את משחקי הספרות. במקום זאת, הוא הפשיט את הרומן לקשתותיו הבסיסיות, ואז בנה אותו בחזרה במומחיות שלו. התוצאה היא אוצר נדיר, ספר וסרט שמתפצלים בכל כך הרבה היבטים, אך עדיין משלימים זה את זה.