אף אחד לא מת בתוכנית Unsighted שלי, וזה בסדר מבחינתי

אולי שמעתם עלחסרי ראיה, משחק הרפתקאות בהשראת זלדה עם הוק מאוד מסוים: לכל NPC שאתה פוגש יש שעון מתקתק מעל ראשיהם, ואם יעבור מספיק זמן במשחק, הם יעברו "חסרי ראייה" וייעלמו מהעולם. מוכר הנשק הזה שמכר לך את החרב הראשונה שלך? נעלם. לוויתן ענק ידידותי שאוהב לדוג? מכאן. אפילו הפיה המועילה שעוקבת אחריך ומעניקה לך טיפים עלולה להיעלם אם יעבור מספיק זמן. אתה יכול לבזבז משאב מוגבל, Meteor Dust, כדי לתת לדמויות מסוימות יותר זמן, אבל זה רק מעכב את הבלתי נמנע, ובמקביל גם גוזר על אחרים גורל עגום.

כששמעתי לראשונה את המגרש עבורחסרי ראיה, התפעלתי מהיצירתיות של זה. ידעתי גם שהחרדה של מכונאי כזה תקרע אותי לגזרים. איך יכולתי לבחור מי יחיה ומי ימות אם רק פגשתי אותם? לא תודה.

ובכל זאת, הנה אני, כשמונה שעות לתוך שליחסרי ראיההרפתקה, בילוי מקסים. והכל הודות למצב Explorer, שמסיר את מכונאי הזמן לחלוטין מהמשחק. הזמן עדיין יעבור, ועדיין תראה זמן ש-NPCs שונים עזבו, אבל הטיימרים שלהם לעולם לא יתקדמו, והם לעולם לא יהיו חסרי ראייה. הם כאן לנצח.

אין לי ספק שאם הייתי משחקחסרי ראיהבהגדרת ברירת המחדל, זו תהיה חווית משחק ייחודית, כזו שמאלצת אותי לקשר עמוק יותר עם הדמויות בעולם הזה מאשר אי פעם עם ה-NPCs האקראיים במשחק זלדה. הייתי מקבל החלטות אכזריות לגבי מי חי ומי מת, ואלו שאציל יישארו לנצח בזיכרוני כבני ארצי לכל החיים. האחרים? ובכן, אני מעדיף לא לחשוב עליהם.

תמונה: Studio Pixel Punk/Humble Games via Polygon

אז כן, רימיתי את עצמי מחוויית המשחק הייחודית הזו שהייתה עושה אותי לפחות קצת אומלל. במצב Explorer, אני יכול לבזבז את אבק המטאור שלי כדי למקסם את מערכות היחסים שהכי חשובות לי, או שמציעות את התגמולים הטובים ביותר, מבלי לדאוג שסבתא הרובוט המסכנה תאבד לאט את דעתה בחדר השני. אני יכול לחוות הרפתקה מלוטשת להפליא, מאתגרת ומלאת תובנות שאם לא כן הייתי קופץ ממנה.

אז אם אתה לחוץ מהסיכוי שלחסרי ראיה, למרות שזה נראה בדיוק כמו הג'אם שלך, עקוב אחר המסלול שלי והתאם את המשחק כך שיתאים לך. המפתחים כללו את מצב אקספלורר עבורך, לי, וכל אחד אחר עם נשמה עדינה, אז אולי נוכל לקחת אותם על זה.