יש באינטרנט אובססיה גוברת לעוגיות, עוגיות שוקולד צ'יפס דמיוניות.
בתחילת אוגוסט, מפתח משחקים אוונגרדאֶצבַּעשים את אב הטיפוס האחרון שלו באינטרנט:Cookie Clicker.
במשחק החינמי, השחקנים צריכים ללחוץ על עוגייה כדי לייצר עוגייה. ניתן, בתורם, להשתמש בעוגיות הללו להגברת ייצור העוגיות באמצעות רכישת סבתות וירטואליות, חוות, מכונות זמן וכדומה. אין מטרה במשחק מעבר לייצור עוגיות בקצב הולך וגדל. המשחק שלי, למשל, מייצר כרגע מעט יותר מ-28 מיליארד עוגיות בשנייה.
מה שהופך את המשחק הספציפי הזה מבוסס אינטרנט לכל כך מסקרן הוא שברגע ששחקן רוכש את הפריט הראשון במשחק, המשחק יכול לשחק בעצמו, ולייצר עוגיות ללא אינטראקציה. למרות העובדה שCookie Clickerדורש רק 15 קליקים כדי להפוך למשחק שמשחק מחשב במחשב, הוא מצא מעריצים אובססיביים, הולכים וגדלים.
Cookie Clickerכבר דרבןסרטוני מעריצים,לאטה ארט,בקר מיוחדולא מעט ציוצים ממפתחי משחקים אובססיביים, כולל אחד מהאיש מאחורימיינקראפט.
Orteil, ששמו האמיתי הוא Julien Thiennot, אמר ל-Polygon שהצלחת המשחק מאפשרת לו ולחבר בשם Opti ליצור אולפן חדש שיתמקד ביצירת עוד מהיצירות שלהם. למרות שהוא נמנע מלכנות את עצמו מפתח משחקים. במקום זאת, אורטייל אומר שהוא מייצר אבות טיפוס ניסיוניים.
"אני אכניס רעיון לקוד בעוד כמה שעות ואשים אותו באינטרנט", אמר. "אם הוא מקבל מספיק תשומת לב ומשוב טוב, אני ממשיך להוסיף לו לזמן מה או לשנות אותו למשחק אמיתי. אני יכול להוציא כמה מושגים מהנים די מהר ככה".
שחקן יכול לחפור עד למחשבה "הריח הזה טוב" במוחו של סוס פראי שחי בממלכת אזלקלים על הפלנטה של טלוריק.
המושגים הקודמים שלו, למרות שהם לא כל כך פופולריים, מאתגרים גם את ההגדרה של משחק וידאו.
במקונן, למשל, שחקנים לוחצים על מילה כדי לפתוח תת-קבוצות קשורות. המטרה הייתה ליצור מבט מקנן של היקום והכל. המשחק מתחיל במילה "יקום". כשלוחצים על המילה היא נפתחת לעשרה "צבירי-על גלקטיים". שחקן יכול לחפור עד למחשבה "הריח הזה טוב" במוחו של סוס פראי שחי בממלכת אזלקלים על הפלנטה של טלוריק.
אורטיאל מתאר את מה שהוא יוצר כ"לא משחקים".
"ל-Nested כמעט ואין אינטראקטיביות, וCookie Clickerכמעט מנגן את עצמו; השאר הם לרוב רק גנרטורים אקראיים", אמר. "אז שוב, אם אתה נהנה להשתמש בהם, זה לא סוג של משחק?"
הרעיון לפרק משחק למרכיביו הבסיסיים אינו חדש.
ClickQuest, למשל, מפרק את המרכיבים של משחק מקוון מרובה משתתפים, ומשאיר רק את הלחיצה. אין גרפיקה, רק היכולת לעלות רמה של הדמות הבלתי נראית שלך באמצעות לחיצות.
"שחקנים בחרו צבע בתחילת המשחק, ולאחר מכן יש להם את היכולת לבחור גרסה בהירה או כהה יותר של הצבע שלהם ברמה 50", אמר המפתח כריס גמבל. "ברמה 75 הם יכולים לשנות את הצבע שלהם לכל אחת מהאפשרויות הזמינות כרצונם. אלו היתרונות היחידים מהפלוס, מלבד התרברבות".
גמבל אמר שהוא יצר את המשחק ב-2010 בתגובה לסרטון יוטיוב שהתייחס בצחוק למשחק שרק סופר קליקים.
"בעיני זו סאטירה של איך אפשר לצמצם את MMO עד לחיצה על רמות עם הטבות מינוריות בלבד ואנשים עדיין ישחקו בהם", אמר.
איאן בוגוסט, מעצב משחקי וידאו, מבקר וחוקר במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, יצר ב-2010 גישה משלו למשחקי קליקים.Cow Clicker, שבו שחקנים פשוט לחצו על פרה, תוכנן כמעין תגובה לפופולריות של משחקי פייסבוק כמו Farmville.
"הרעיון היה, מה זה משחקי הפייסבוק האלה?" הוא אמר. "האם אני יכול לזקק אותם למהות שלהם ולהבין את זה, אבל לא על ידי כתיבה עליהם, אלא על ידי יצירת משחק?"
בוגוסט רואהCookie Clickerכמשחק שנוצר למחשב, לא לאדם, לשחק בו.
"אולי הגענו לנקודה שבה המחשבים שלנו השתחררו במידה מסוימת", אמר "יש להם רשתות חברתיות קטנות משלהם ועכשיו יש להם משחק. אתה כמעט יכול לראותCookie Clickerכמעורר או כזרז לשיחה ההיא."
הכפייה שחלקם צריכים לקיים איתה אינטראקציהCookie Clicker, כאשר אינטראקציה לא ממש נחוצה, כנראה קשור לאהבת הקליק, אמר בוגוסט.
ויש שם היסטוריה.
עוד כשהעכבר לא היה בכל מקום כמו היום, מיקרוסופט עשתה מאמצים רבים כדי להרגיל אנשים להשתמש בו. ההכללה בגרסאות המוקדמות של Windows של משחקים פשוטים כמו Solitaire ו-Minesweper, אמר בוגוסט, הייתה כדי להרגיל אנשים לעכבר ולתפעל אובייקטים על המסך.
"אתה יכול להחזיר את משחק ההקלקה לשורשים הפדגוגיים האלה", אמר. "למשחקי הקלקה יש שושלת.
"אולי הגענו לנקודה שבה המחשבים שלנו השתחררו במידה מסוימת", אמר "יש להם רשתות חברתיות קטנות משלהם ועכשיו יש להם משחק".
"זה בהחלט משהו שאנשים אוהבים. כשאתה יכול לגרום למשהו לקרות, כשאתה יכול לקבל סוכנות, התחושה הזו עוצמתית ומאצילה".
נראה שאורטייל אבוד בהצלחת הלא-משחק שלו.
אנשים ומחשבים ממשיכים ללחוץ על העוגיות שלו וכל עוד הם עושים זאת, הוא מתכנן לתמוך בהם. כרגע הוא עובד על הוספת תוכן חדש למשחק והבאתו לסמארטפון. בעוד שהמשחק עדיין עוסק בלחיצה על עוגיות, אורטייל כללה מעין עלילת משנה על השתוללות של סבתות שטח סופר-טעונות. הוא גם מתכנן להתחיל ליצור מבוכים במכרות העוגיות של המשחק שלו.
הוא אומר שהמשחק לא באמת אמור להיות הצהרה בפני עצמה.
"אבל אני מניח שאפשר להסיק כמה מסקנות לגבי הפופולריות שלו ואופי משחקי הווידאו - חלקם, למרבה הצער, יהיו די ציניים", אמר. "אני חושב שמה שמושך אנשים פנימה הוא פשוט הרעיון לצבור כמויות גדולות של דברים לאורך זמן - עוגיות, מטבעות זהב, ניסיון... ככל שהשחקנים צוברים יותר דברים, הם מרגישים פחות ופחות רוצים להפסיק כי הם היו מבזבזים את הכל הזמן שהם השקיעו בזה. עם זאת, כמו ב-MMO, כמעט תמיד מגיע רגע של "בהירות פתאומית" שבו השחקן מבין כמה זה חסר טעם, ומחליט לעזוב את המשחק (לפחות עד העדכון הבא!).
אורטייל אומר שהוא חשב על כל העיבודים הממוחשבים שמתבזבזים על קוביות עוגיות, כ-9,000 אנשים משחקים במשחק בכל זמן נתון. הרעיון שמחשב שנותר למכשירי לחיצת העוגיות שלו יכול לשמש טוב יותר לא מטריד אותו יותר מדי, למרות שהוא שיחק ברעיון ליצור משחק שיכול לשמש גם למחקר מדעי.
"ולו רק כדי לכפר על כל מחזורי המעבד שאבדו לעוגיות", אמר.
משחק טובהוא טור שבועי של חדשות ודעות בסינדיקציה בינלאומית על הסיפורים הגדולים של השבוע בתעשיית המשחקים והשפעתו הגדולה יותר על מה שיבוא. בריאן קרסנטה הוא עורך חדשות מייסד של Polygon.
