יותר מכל אולפן אחר, פיקסאר יודעת ללכת על הקו בין בידור למודעות חברתית בסרטים העלילתיים שלה.
למצוא את דורי, ההמשך ללהיט של האולפן משנת 2003,מוצאים את נמו, מצליח לא רק לארוז חלק מאותה קומדיה ימית שהראשונה נודעה בה, אלא גם מתייחס לנושא שלא מדברים עליו לעתים קרובות: לחיות עם סבל לכל החיים ולהיות הורים לילד שיש לו ללמוד להתמודד עם זה.
יותר הרסני רגשית מאשרמוצאים את נמואי פעם היה,למצוא את דורימשתמש בסדרה של פלאשבקים כדי להציג כיצד דורי הפכה להיות הדג הכחול הקטן שאנו מכירים. בעוד המוסכניק יכול להיראות לעתים קרובות מייגע ועצלן בסרטים, פיקסאר גורם לזה לעבוד, מציג סצנות מרתקות בין דורי להוריה ומשתמש בחוויות הילדות שלה כדי להפוך אותנו יותר אמפתיים למצוקה הנוכחית שלה.
למרות הכבדות הרגשית שלו, עדיין יש מספיק הומור שזור לאורך כדי לשמור אותו קליל כשהסרט צריך להיות. טיי בורל (משפחה מודרנית) כמו ביילי לוויתן הבלוגה, למשל, הוא אחד החלקים הטובים יותר של הסרט ומספק כמה מה-one-liners הטובים ביותר.
למצוא את דורייכול היה להיות המשך מאכזב לאחד מהסרטים האהובים ביותר של פיקסאר, אבל במקום זאת התברר כיורש יותר מיורש ראוי, נותן לנו את הסיפור המלא על אחת הדמויות הטובות ביותר שהאולפן יצר אי פעם.
יותר הרסני מבחינה רגשית מאשר למצוא את נמו אי פעם
למצוא את דורימתגבר שנה לאחר אירועימוצאים את נמו, כשדורי חיה חיים חדשים כשכנם של מרלון ונמו. היא מאושרת ואהובה, אבל מרגישה שעדיין חסר משהו בחייה. אולם כאשר היא נתקלת בזיכרון של הוריה, היא מחליטה לצאת למסע כדי לחצות את האוקיינוס לקליפורניה ולמצוא אותם.
שׁוֹנֶהמוצאים את נמו, המסע הוא לא הסיפור המרכזי, אלא מה קורה כשהם מגיעים ליעדם. דורי מבלה את רוב זמנה בניסיון לפלס את דרכה במתקן שבו מוחזקים הוריה ולהתמודד עם מיני הדגים השונים - ויצורי ים אחרים - איתם היא באה במגע. מרלון ונמו לא רחוקים מאחור, אבל לרוב הם נשארים מחוץ לסרט ונותנים לדורי לעשות את שלה.
זה סיפור פשוט של משפחה, אהבה ורצון לקבל את הדברים האלה בחייו, אבל יש הערה מעניינת וחשובה עוד יותר בנושא הבסיסי. דורי היא דג שנאלצה ללמוד לחיות עם אובדן זיכרון לטווח קצר, וזה העניק לה הערכה עצמית נמוכה, תחושת אשמה מוחצת ותחושת חוסר שייכות לשום מקום. הגענו לראות איך דורי מתמודדת עם מצבה במידת מהמוצאים את נמו, אבל בסרט ההמשך, אנחנו מקבלים מבט ממקור ראשון עד כמה קשה היה לדורי להתבגר ולהבין שהיא שונה בהרבה משאר הדגים בחייה. אנחנו גם זוכים לראות את ההשפעה שיש לזה על הוריה של דורי, שאוהבים אותה ללא תנאים ומעריצים אותה - אבל גם בדאגה מתמדת מה יקרה לדורי כשהם ימותו.
זה אחד ההיבטים הנוגעים והאנושיים ביותר של הסרט, וזה המקום שבו הסרט זורח הכי חזק. מצבו של דורי, בעודו משמש כמחץ לבדיחות רבות בסרט, נלקח גם הוא ברצינות וקיבל תשומת לב שלא זכהמוצאים את נמו. זו לא סתם דג מצחיקה שלא זוכרת על מה היא דיברה לפני 30 שניות, אלא אישה נאבקת להתחבר לאנשים בגלל מצבה.
תוך התמקדות רבה במצבה של דורי, פיקסאר מכירה בכך שזהו מאבק יומיומי, אבל אף פעם לא גורמת לזה להיראות כאילו דורי לא יכולה לעשות דברים מסוימים בגלל זה. במקום זאת, הסרט מתמקד מאוד ביכולתה של דורי להתמודד עם מצבה ולהסתכל מעבר לזה. זה לא מגדיר אותה או למה היא מסוגלת, זה פשוט חלק ממנה. במובנים רבים, זה דומה לסיפור שלמוצאים את נמו, שעקב אחרי דג הליצן הצעיר בעל השם, כשנודע לו שהוא מסוגל ליותר ממה שחשב, לאחר שהופרד מאביו השתלטן. למצוא את דורי משתמשת באותם רעיונות כדי להציג את הנכות של דורי - ואת היכולת שלה להשיג הישגים אפילו שהיא חשבה שהם בלתי אפשריים.
זה לא מגדיר אותה או למה היא מסוגלת
הסרט לא מתמקד רק בדורי, עם זאת, והוא נעשה טוב יותר עבורו. הוריה של דורי ממלאים תפקיד גדול בסרט באמצעות שימוש בפלאשבקים, ודרך משפחתה לומדת דורי את מנגנוני ההתמודדות הדרושים לה כדי לעבור את חיי היומיום. בדיוק כמומוצאים את נמו, פיקסאר בוחנת איך זה לגדל ילד עם מוגבלות, דרך עדשת ההורים, וזהו מהלך כיווני חזק להפליא. הסצנות החוזרות על עצמן בין דורי הצעירה והוריה הן מחממות לב ושוברות לב, והן מה שנשארות איתך כשהסרט נגמר.
למצוא את דוריהוא בשום אופן לא סרט קליל, אבל יש בו מספיק רגעים של קומדיה שמונעים ממנו להיות חוויה סוחטת רגשית, ויש גם כמה רגעים אמיתיים של רגעים קורעים מצחוק של קומדיה. למרבה האירוניה, דורי הוא לא החלק הכי מצחיק בסרט - בהשוואה לזהמוצאים את נמואיפה שהיא בהחלט הייתה - אבל למרבה המזל יש המון דמויות חדשות שמגבירות את הרפיון.
לדוגמה, שני אריות ים - מדובב על ידי אידריס אלבה ודומיניק ווסט - נמצאים בסרט רק לכמה דקות, אבל הם משלבים קומדיה פיזית עם קווים שנונים שמייצרים כמה סצנות מצחיקות למדי. זה סוג ההומור שימשוך הן לילדים והן למבוגרים, ונשאר בקנה אחד עם הסגנון הקומדיה שלמוצאים את נמו.
שתיים מהדמויות החדשות האחרות, ביילי וג'ני (טי בורל וקייטלין אולסון), מצליחות לשמור על הסרט כשצריך קצת הומור קליל. ביילי וג'ני מתיידדות במהירות עם דורי ומנסות לעזור לה להתאחד עם הוריה, אבל השיחות שהם מנהלים זה עם זה והקשקושים שהם ממשיכים לעשות בכל סצנה שהם נמצאים בה הם שמביאים לרגעים הכי מצחיקים.
קשה לדמייןמוצאים את נמוצריך סרט המשך, אבל במונחים של עמידה בהבטחה,למצוא את דוריהוא יותר מיורש ראוי עבור פיקסאר. זהו מבט יפהפה וחובט לב בחייו של מישהו שגדל עם מצב שהוא לא יכול להתנער ממנו וההשפעה שלו על הנפש שלו כמו גם על המשפחה שלו. עם זאת, חשוב עוד יותר שהוא מזכיר לנו שאדם אינו מוגדר על ידי המגבלות הייחודיות שלו, אלא על ידי מה שהוא יכול להשיג.
למצוא את דוריהוא סרט על מציאת תקווה אפילו במקומות האפלים ביותר. על ללמוד לאהוב ולהתחבר לאנשים גם כשקודם לכן חשבת שאתה לא יכול. על לזכור, גם כשאתה לא יודע לאן אתה אמור להגיעפשוט תמשיך לשחות.
