חמש שנים לפני שטיילור לאוטנר דורג במקום השני ב"50 הגברים הסקסיים של 2010" של גלמור, הוא לבש חליפת כריש עם שרירי בטן מעוצביםלחגור שיר על חלומות. בתלת מימד.
זה היה הקסם שלהרפתקאותיהם של Sharkboy ו-Lavagirl בתלת מימד,סרט ילדים שבו הקולנוען רוברט רודריגז שימש לא רק כבמאי, אלא מפיק, תסריטאי שותף, מפקח על אפקטים חזותיים, במאי צילום, עורך, מפעיל מצלמה, מלחין ומבצע מוזיקלי. בהשראת סיפור שכתב בנו של רודריגז, הסרט עוקב אחר ילד בשם מקס שיצירותיו הפנטסטיות שנכתבו ביומן החלומות שלו מתעוררות לחיים. עם הוויזואליה הבהירה והמופתית וסיפור הפנטזיה המפנק ללא בושה,Sharkboy ו-Lavagirlהוא סרט שרבים ראו ועוֹדלא מאמין.
כשנטפליקס ביקשה מרודריגז ליצור סרט חדש עבור שירות הסטרימינג - אחרי שראתה את ההצלחה של לא רקSharkboy ו-Lavagirlעל הרציף, אבל הסרטים האחרים המותאמים לילדים של רודריגז, הטרילוגיית Spy Kids- הוא לא התכוון להפוך את זה לסרט המשך. אבל בזמן שתכנן את הגיבורים לסרט הרפתקאות חדש, הוא המשיך לחזור לרעיון של כוחות הכרישים.
"פיצחנו את הקוד לפני 15 שנה", התבדח רודריגז בראיון לפוליגון.
בשלב הזה הוא חשבלמה לא, ושילב בתוכניות שלו שרקבוי ו-Lavagirl בוגרים, יחד עם הילד החזק שלהם. התוצאה הייתהאנחנו יכולים להיות גיבורים, שצפוי לצאת ב-25 בדצמבר. רודריגז אמר שלא הוא ולא נטפליקס הבינו עד כמה גדול קהל המעריצים של הסרט עד שיצאו התמונות והטריילרים הראשונים.אנשים הריעו בהנאה מוחלטת ברשתות החברתיות.
יש בוודאי עשרות, אם לא מאות, סרטי ילדים שיצאו לבתי הקולנוע ואז התיישבו מיד לחיים על מדף מאובק של קלטות VHS (או אולי יותר נכון בעידן הנוכחי, הפינה של איזה שירות סטרימינג לא ברור). על מה זה היהSharkboy ו-Lavagirlזה עושהכל כך הרבהזוכר את זה שנים אחר כך? פניתי לאינטרנט בתקווה למצוא את בני המילניום המאוחרים/מוקדמים מהדור ה-Z של האינטרנט שאולי יש להם את התשובות. מוכה ספק לרגע, תהיתי אם מישהו בכלל ישקול; אבל תוך שעה מחיפוש, קיבלתי כל כך הרבה הודעות DM שנאלצתי לסגור את תיבת הדואר הנכנס שלי, שמא אמחס את המשקל שלSharkboy ו-Lavagirlלַהַט.
מה עושהSharkboy ו-Lavagirlכל כך איקוני לכת מסוימת של בני נוער מאוחרים ועשרים ומשהו? הנה מה שאמרו לי.
האם Sharkboy ו-Lavagirl פשוט כל כך גרועים שזה טוב?
עם א19% על Rotten Tomatoes,Sharkboy ו-Lavagirlזכה לכל דבר חוץ משבחי המבקרים. ביקורות מהתקופה הצביעו על אפקטי התלת מימד הגימיקיים ועל קו העלילה החובבני. "זה נורא תלת מימד," אמר ריצ'רד רופררופר ואברט, "אני חושב שהסיפור גם נורא." אן הורנאדיי מהוושינגטון פוסט ציינה כי "הסרט נכשל כמעט בכל רמה". מלינדה אניס מאטלנטה ג'ורנל-קונסטיטוציה הכריזה שזה "עולם חצי אפוי שאף ילד לא ירצה לבקר בו".
נורה, שצפתה בסרט כשהייתה בת שבע, אומרת שכעת היא מעריכהSharkboy ו-Lavagirlעל ערך הנוסטלגיה והממים שהגיעו מהסצנות דרמטיות מדיודמויות מטורפות. אבל היא מודה, "אפילו בתור ילדה, זה לא באמת היה הגיוני, וחשבתי שזה נראה מכוער." עוֹד:דִמדוּםהחתיך טיילור לאוטנר בחליפת שרירים בנושא כריש.
"חשבתי שיש הרבה פוטנציאל מבוזבז", משחזר עורך TechRadar, הנרי סנט לגר, בן 26, את תגובתו הראשונית. בזמנו, בהשוואה לטרילוגיית Spy Kids המהוקצעת יותר, הוא מצא שההמשך המבעבע של רודריגז חסר מעט, וציטט את הרגע שבו מקס צריך ללכת לישון כדי לקדם את העלילה כדוגמה לקצב המוזר שלה. כיום, הוא נוטר רגשות חמים יותר כלפי Sharkboy ו-Lavagirl - זה לאSpy Kids 3: Game Over, אבל זה הלך בגדול עם הדמיון שלו.
הביקורות על Letterboxd של הסרט הן אולי העדות הגדולה ביותר למורשת המוזרה והמחולקת שלו. יש הרבה ביקורות רעות שפשוט אומרות"זה מבאס לעזאזל,"אבל הרבה משתמשים מקבלים סוג של ביקורת מאופקת, ואומרים,כן, זה סרט גרוע, אבל זה לא היה תענוג?
"זה כמעט סרט בלתי אפשרי לדרג אבל אני מרגיש שאני חייב לתת לו משהו. לא ראיתי את זה כעשר שנים, אבל זה סרט שגדלתי עליו. זה בהחלט סרט גרוע, אבל כזה שאני לא יכול לתת לו חצי כוכב”, כותבמשתמש אחד. "הסרט הזה הקדים את זמנו בהרבה",כותב אחר, שעדיין נותן לו רק כוכב אחד.
אבל יש גם טונות של ביקורות נלהבות וחיוביות על Letterboxd."מוֹפְתִי. פרדיגמטי. תַמצִיתִי. אייקוני" מתחיל אחד, עם אחר שקורא לזה"מַהְפֵּכָנִי." כמה שבחים באמתהסרט, במיוחדכחלק חשוב מהילדות, בעוד שאחרים נוקטים בגישה קצת היפרבולית ("טרנטינו הלוואי שהיו לו הביצים",לְמָשָׁל). יש גם מישהו שכתבDREAM DREAM DREAM DREAMשוב ושוב (הם דירגו אותו בשני כוכבים). הביקורות פועלות על כל הסולם, אבל מה שהן חולקות זו תשוקה והעובדה שאף אחד שראה את הסרט הזה לא שוכח אותה.
הוויזואליה הקיצונית?
יש סרטים ידידותיים לילדים עם ערך הפקה מלוטש - דיסני פלוסהאגודה הסודית של בני המלוכה שני נולדוהיא דוגמה עדכנית - אבל רודריגז הלך בכיוון ההפוך עםSharkboy ו-Lavagirl. צבעים צעקניים ובחירות עיצוב נועזות מביאים לחיים הכל, מעולם העשוי מגלידה ועד שרירי הכריש של טיילור לאוטנר ועד לפנים של ג'ורג' לופז התלויים על רובוט חשמלי כדורי עם זרועות ברק. רוברט רודריגז תיאר את חוסר המציאות של סרט אנימציה בלייב אקשן.
"[חזותיים בהירים] הם הדרך שבה תמיד בחרתי סרטים כילד", אומרת לילי, בת 20, שמצביעה על הסרט של אותה שנהHerbie טעון במלואוכדוגמה לסרט חסר פלטת צבעים. "אני זוכר שראיתי [Sharkboy ו-Lavagirl] בגיל צעיר ותמיד מרגיש קצת עצוב לא היו יותר סרטים שהיו מוכנים להיות מוזרים ומה ומעניינים מבחינה ויזואלית כמוהו", אומר קאג'ל, מעריץ אחר בטוויטר. במוחו, מה שרודריגז רודף אחריו ב-2005 נמצא בדיוק שםצ'רלי ומפעל השוקולדולתוך פסוק העכבישבמונחים של כשרון ויזואלי מובהק.
מֵאָזSharkboy ו-Lavagirlהיה סרט הרפתקאות ביתי מאוד, כאשר רודריגז משתמש בכל הטכנולוגיה שעומדת לרשותו כדי להוציא את הוויזואליה המרתקת, רבים מהאפקטים מהסרט לא התיישנו היטב. רבים מאלה שדיברתי איתם יטענו שהם נראו זולים וגימיקים אפילו באותה תקופה. אבל הביקור מחדש בסרט ב-2020 לא פוגע בחוויה.
"'אני חושב שזה דבק בי במיוחד מהיבט ויזואלי […] המראה הכללי כל כך מהנה ובולט", מסביר מאק, בן 19. "צפייה חוזרת בו השנה עדיין הייתי מהופנט מהמראה של [Lavagirl] בדיוק כמו שהייתי בילדותי."
Sharkboy ו-Lavagirlחסר הדיסוננס של CG ש-rכל אחד מהם דאג לריאליזם בזמנו רק כדי להיראות גרוע יותר ככל שהטכנולוגיה התפתחה. האופי המשובב של הסרט, בשילוב עם העובדה שהאפקטים לא נראו "טובים" אפילו ב-2005, פירושו שהסגנון המטורף של הסרט לעולם לא יכול היה לצאת מעודכן. סרטים מעטים אימצו את המשיכה החזותית של ספר צביעה לילדים, ובמובן הגדול יותר, את הדמיון הבלתי מאולף של זמן משחק.
"כל סצינות ה-CGI הרעות שבהן הן נמצאות בנוף החלומי הזה דיברו אליי עמוק מסיבה כלשהי ועד היום אני עדיין אוהב את אסתטיקת האפקטים הזולים של תחילת שנות ה-00", אומר משתמש הטוויטר בן ה-21, יוהאן קולי. "אבל בעיקר אהבתי שזה ממש על הגשמת החלומות שלך וטשטוש הגבול בין מה אמיתי ומה לא."
הדמויות הגדולות מהחיים?
הרבה אנשים שדיברתי איתם הצביעו על Sharkboy של טיילור לאוטנר (ובמיוחדשיר החלומות המאוד חזק שהוא שר) כאחד המאפיינים הבולטים, אבל הוא לא היה הדמות היקרה היחידה. העובדה שהסרט שם את הילדים בראש ובראשונה - הם אלו שמצילים את היום - ממש השפיעה על הקהל הצעיר.
"לראות ילדים עובדים ביחד, לא מבוגרים, זה מה שבאמת מכר לי את הסרט הזה, וזו עדיין הסיבה שאני אוהב אותו היום", אומרת שי ווילי, עורכת ב"פופקורן וטקילה" שצפתה בסרט לראשונה כשהייתה בת 13 .
כשצפיתי בסרט כילד, כותב תרבות הפופ בן ה-23, מאט, אהב כמה חזקים היו שני המובילים בעלי הכוח. זו הייתה Lavagirl, הוא נזכר, שהשפיעה עליו במיוחד.
"זה הרגיש ממש נהדר לראות ילדים חזקים ובעיקר בנות", הוא אומר לי. "מעולם לא היו הרבה בנות גיבורות בתקשורת ובעיני זה הרגיש מיוחד; כל החברים שלי היו בנות ולעתים קרובות הזדהיתי יותר עם בנות מאשר עם בנים".
בבסיס הסיפור הוא מקס (קיידן בויד), הילד הצעיר שיצר את Sharkboy ו-Lavagirl ביומן החלומות שלו בתגובה למאבקים שלו בנישואים הסלעיים של הוריו. הוא הלב של הסרט, גם אם אין לו כוחות על פנטסטיים. הדמויות האחרות מרגישות כמו סרטי ילדים היפרבוליים - הבריון בבית הספר, המורה המרושע - מה שמוסיף לעולם הסוריאליסטי ממילא. לגדול עם הסרט פירושו בסופו של דבר להבין ששחקנים ידועים כמו ג'ורג' לופז, קריסטין דייויס ודיוויד ארקט התחייבו לחלוטין לתפקידים האלה. מיליסנט תומס, סופר שהואאירוח הקרנות שלSpy Kids, אומר שההופעות למבוגרים בסרטי ילדים יכולות ליצור או לשבור אותן.
"אתה חייב להיות בזה, אתה יודע?" היא אומרת. "אי אפשר לצחוק על זה, צריך לצחוק איתו."
עלילה ללא בושה ממוקדת בילדים?
רוברט רודריגז משימה לא מתנצלת עםSharkboy ו-Lavagirlהיה לבדר את ילדיו. הסיפור נכתב על ידי בנו. בתו עזרה וכתבה את השיר. יחד הם עשו סרט ביתי עם תקציב סרט עלילתי. זה היה ניתן לזיהוי לילדים שחלמו לראות משחקי העמדת פנים משלהם מתעוררים יום אחד לחיים.
"היה משהו בנושא הכללי של חלומות שבאמת הדהד אותי כילד, וזה עדיין נותן לי את ההרגשה הזאת שאני כמעט לא יכול לתאר", אומר מאק. "זה פשוט כמעט גורם לי לחשוב שדברים כמו קסם והסביבות המטורפות האלה על כוכבי לכת אחרים באמת עשויות להתקיים - זה באמת גורם לי להרגיש שוב כמו ילד."
תומס שקלSharkboy ו-Lavagirlלהיות "שלמות קולנועית צרופה" כשראתה את זה לראשונה כילדה. ועכשיו? "בכנות, התגובה שלי לא השתנתה אפילו ולו ולו", היא אומרת. "אני יכול לנתח, להעריך ולהבחין בעוד דברים כסטודנט וכותב לקולנוע, אבל זה עדיין נותן לי את אותה הרגשה שעשתה כשהייתי ילד ואני מעריץ כל שנייה".
היא מצביעה על הרעיון שילדים יכולים לעשות הכל בסרט, שהסיפורים שלהם הועלו למרכז. הם היו גיבורי פעולה, אבל בגודל של ילדים עם תחומי עניין של ילדים ורצונות וחלומות ילדים.
"Sharkboy ו-Lavagirlגרמו לנו להרגיש שהסיפורים והרעיונות שלנו חשובים ויכולים לעזור לנו בחיים", אומר תומס. "איזה ילד לא ניהל יומן חלומות וניסה ליצור דמויות משלו לאחר שראו את הסרט הזה?"
עבור אנשים שגדלו עם זה, הגעה לבגרות פירושה הזדמנות לחלוק את הסרט עם ילדיהם.
"למרות שאני חושב שזה סופר צולע עכשיו ואני יכול להגיד שזה לא היה סרט כל כך נהדר, עדיין לא היה אכפת לי לשבת ולצפות בו שוב עם הילד בן ה-8 שלי", אומר ווילי.
למה הבלתי סביר, השפיל באופן קריטיSharkboy ו-Lavagirlסבל? לכל הדעות, זה נודע בשקט כחגיגה משמחת של כוח הדמיון המפנק את חלומות הילדות. התחושה אולי לא קיימת אצל מי שצופה בזה בפעם הראשונה כמבוגר. למי שגדל עם זה, ביקור חוזר בסרט מביא רק שמחה. זה צעקני, זה גימיקי, זה מלא תקווה ומבריק ומעורר השראה.
זו גחמת ילדות טהורה המובלעת בצורה שלא רבים - אם בכלל - סרטים מעזים להעלות. וזו הסיבה, אחרי שראינו את זה בפעם הראשונה ב-2005, אנחנו עדיין חושבים עלSharkboy ו-Lavagirl.
הרפתקאותיהם של Sharkboy ו-Lavagirl בתלת מימדזמין להזרמה בנטפליקס. סרט ההמשך יצא ב-25 בדצמבר.
