"זה לא היה אמור להיות ככה. אנשים היו אמורים להיות טובים יותר בעתיד", אומר רנדי מארש לקראת סוף הספיישל החדשסאות' פארק: פוסט קוביד.זהו האגרוף האחרון של בדיחה שמתרחשת לאורך כל סרט הטלוויזיה בן השעה, המתרחש בשנת 2061.
פוסט קוביד, זורם כעתפרמאונט פלוס, מזכיר לצופה בכל הזדמנות שהסרט (שב-59 דקות קשה להבדיל מפרק מיוחד בן 47 דקות) יתרחש בעתיד.פוסט קובידמתרחש בעולם שבו ילדים בוהים ללא שכל לתוך אוזניות VR, מטבע קריפטוגרפי הוא חובה, ופעמוני הדלת שרים על העתיד. בכל פעם שמישהו מכריז על שינוי חברתי כלשהו, כמו חרקים שמחליפים בשר בתפריטים, הוא מקפיד להכריז שזה בגלל שהם נמצאים בעתיד, וסטן וקייל מעירים לו, "אני יודע".
"אנחנו נמצאים במקום שבו נמצאים הרבה אנשים, שזה סוג העתיד די מבאס,"פוסט קובידסיפר הסופר והבמאי טריי פרקרהוליווד ריפורטרעוד באוקטובר. אנשים היו אמורים להיות נחמדים יותר, אבלפוסט קובידמראה עולם שהוא מאוד זהה. הטכנולוגיה עשויה להשתנות, ונסיבות בודדות עשויות להשתנות, אבל העולם נתקע בדפוס שפשוט לא יתנתק.
סטן וקייל (קולו של פארקר והשותף ליצירה מאט סטון) עומדים במרכזפוסט קוביד, חי חיי מבוגרים משעממים ואומללים. העבודה של סטן כ"סמפלר וויסקי מקוון" מקבלת בדיוק שורה אחת, ונכנסה לנישואים מסוגים עם אמזון אלכסה (דלילה קוג'אלה) שצועקת עליו בעיקר שיפסיק להיות כל כך פתטי ובמקביל מודיעה לו על עסקאות מצוינות על אוזניות.
חייו של קייל לא כל כך עצובים, אבל נראה שגם הוא לא השיג שום דבר. נראה ששני האנשים היחידים מחבורת סאות' פארק שבאמת המשיכו הלאה מהריבים הקטנים שלהם בילדות הם קרטמן וקני. קרטמן הפך, כנגד כל הסיכויים, לרב אורתודוקסי. קני הפך למדען מפורסם, מטייל בעולם ומשפר את האנושות. עד, כלומר, במה שבוודאי לא יהיה ספוילר לכל מי שצפהסאות' פארקלפני כן הוא מת.
מותו של קני הוא שמניע את העלילה שלפוסט קוביד, אבל במובנים רבים חלון הראווה העיקרי כאן הן הבדיחות. אם אתה לא אוהב בדיחה אחתפוסט קוביד, אחר מגיע תוך חמש שניות. אם בדיחה על הפופולריות כביכול של קומדיית ערים נראית פריצה, אל דאגה: בעוד כמה שניות תשמעו כמה אנשים לא מחוסנים הם אנוכיים. ואם זה מעצבן אותך, אז תהיה בדיחה על איך מסכות נראות כמו סנטרי חיתול.
פארקר וסטון הם מקסימליסטים אדירים, מפוצצים כל מצב לנקודת הקצה ההגיונית שלו. זה מוביל להרבהפוסט קובידהבדיחות החזקות יותר של כל חנות עם "פלוס" או "מקס" בסוף השמות שלהן, מבטיחות עוד ועוד בחוץ תוך שהיא מציעה את אותו השטויות בפנים בדיוק. זה גם די מרתיע לראות את המטה של זום נשרף עד היסוד, בציפייה לתבוסה הסופית של וירוס הקורונה.
לפעמים, זה יכול להרגיש כמו לזרוק בדיחות על הקיר ולראות מה עובד. האם קרטמן התגייר כדי להתעסק עם קייל, או שבאמת מצא אישה יהודיה טובה בינטל (מונה מרשל)? אולי חלק משניהם? וגם אם זה המצב, מה קייל חייב ליהודים אחרים? זה מושג מצחיק שלא נחקר מספיק מעבר לילדים בשם מוישה, מנורה, ומשום מה חכים, ועוד קצת עברית בהגייה גרועה.
הגאגים הטובים ביותר של קרטמן, כמו להעמיד פנים שהוא ארובוט בשם AWESOM-O 4000, תמיד היו משוכללים עד כדי אבסורד. האם הוא באמת יקדיש 40 שנה מחייו ומשפחה להתעסקות עם קייל? במקום לצפות במשחק הזה, הקהל מובל לבית האבות של רנדי מארשבלייד ראנרסתימות וציד אחר זן של מריחואנה שעלול לסיים את מגיפת קוביד.
רבים מהמצמוצים-ואתם-מתגעגעים אליהם נכנסיםפוסט קובידמצחיקים, ולראות את המקצועות העתידיים של הילדים זה חכם. אבל אף אחת מהקשתות בספיישל לא ממש מתייצבת, אולי בגלל שלא כמו הראשונהסאות' פארקסֶרֶט,גדול יותר, ארוך יותר,ובלתי חתוך, זה דו-צדדי. (לחצי השני של הספיישל אין כרגע תאריך יציאה.) ופוסט קובידהוא הראשון מתוך עסקת 14 הסרטים של פארקר וסטון עם Paramount Plus, כך שהצמד לא ממהר להציע את אותו מבנה נרטיבי שהציע הסרט הראשון שלהם.
גדול יותר ארוך יותר ולא חתוךמאוד רצה להיות מחזמר קולנוע, מהאוקלהומה-eqsue"דוד פאקה" אל האיש המוזיקהכמו, מועמד לאוסקר"להאשים את קנדה."פוסט קובידמרגיש יותר כמו פרק ארוך וניסיוני. שרבוט הפתיחה, שבו קריינית צוחקת על חוסר הוודאות כיצד לתייג את הפרויקט, מדברת על הבלבול לגבי מהפוסט קובידצריך להיות בעצם.
כל מה שנקבע עד הסוף הוא שהבנים צריכים להיות חברים שוב, וזה מספיק טוב לעת עתה. ללא קשר לפורמט, חלקים שלסאות' פארקתמיד יעבוד. החבטות התלשו מהכותרות יבואו וילכו, אבל החברות המעוררת חרא בין הבנים תמיד תהיה מה שמעגן את החלקים הטובים ביותר שלסאות' פארק.
