סדרת Dragonlance האהובה חוזרת הקיץ עםדרקוני הונאה, הספר הראשון בטרילוגיה חדשה של רומנים מבוכים ודרקונים מאת היוצרות מרגרט וייס וטרייסי היקמן. פוליגון ישב עם הזוג לאחרונה כדי לדון בספר ובזיכיון שהם עזרו להחיות לפני כמעט 40 שנה. אנחנו יכולים גם לשתף קטע בלעדי - העמודים הראשונים מתוך הכרך הראשון מסדרת Dragonlance Destinies.
דרקוני הונאהמתחיל רחוק מיערות נחמה ומתמקד במשפחה שכנראה אפילו לא שמעה על אוטיק והאגדי שלותפוחי אדמה מתובלים. הדמות הראשית שלה, דסטינה רוזתורן, מגיעה משושלת אצילה שגורמת לביתה הרחק צפונה בארץ סולמניה - בקרוב להיות קווי החזית במלחמת הרומח הקרובה.
"הדבר הנפלא, אני חושב, ברוזתורן", אמר היקמן לפוליגון בראיון מעל זום, "הוא שהם מייצגים השקפה שונה לחלוטין של המלחמה הזו בכך שהם ממש באמצעה. זה לא משהו שקורה במקום מאוד רחוק. זה הבית שלהם. אלו החיים שלהם".
"הגורל היפה והחזוי שאני חושב שיש לדסטינה [...] נשבר לחלוטין על ידי הכוחות והאירועים החיצוניים האלה", המשיך. "דרקוני הונאהעוסק מאוד ברעיון הזה שהגורל שאנחנו מצפים לעצמנו הוא לא הגורל שמחכה לנו, ואיך אנחנו מתמודדים עם האכזבה המוחצת באמת שהיא מייצגת".
דסטינה לא תהיה לבד במסעה בארץ קרין, עובדה שהובהרה בסוף 2021 עםהחשיפה שלדרקוני הונאההכריכה שלעל ידי אמןפיליפ אורליך. האצילה עומדת בגאווה במרכז הפריים, ולצדה לא אחר מאשר Tasslehoff Burrfoot - אחד מחבריו המקוריים של Dragonlance. משמאלה דמות חדשה, גמד מסתורי בשם וולפסטון מממלכת ת'ורברדין. מאחוריהם עומד דרקון הנחושת המסתורי לא פחות בשם סבר.
אתַקצִירשֶׁלדרקוני הונאהשוחרר לפני מספר שבועות ומאשר שמסע בזמן ישחק חלק בנרטיב. מעריצי הרומנים המקוריים ללא ספק יזהו את Device of Time Journeying, שמילא תפקיד מרכזי בטרילוגיית Dragonlance Legends בין היתר. גם וייס וגם היקמן התייחסו לכוח שמסע בזמן מספק להם כמספרי סיפורים.
"אני חושב שהדבר הגדול במסע בזמן הוא החקר שלמה אם" אמר היקמן. "'למרות כל המילים העצובות של הלשון והעט, העצובים ביותר הם אלה:יכול להיות שזה היה!אני חושב שבאופן מהותי הרעיון שלמה יכול היה לקרות? מה יכול היה לקרות אילו עשינו בחירות שונות? אם היו קורים דברים שונים? איזה גורל יהיה לנו?”
"זה מאפשר לך לחקור עומקים של הדמויות שאחרת לא היית מקבל," הוסיף וייס בצחוק לבבי, "כי שום דבר לעולם לא הולך חלק. בכל פעם שאתה מתמודד עם מסע בזמן ודברים על טבעיים וקסומים כאלה, אתה תמיד מפתה את הגורל".
לפני זמן לא רב, עתידה של טרילוגיית Dragonlance החדשה הזו היה מוטל בספק.וייס והיקמן הגישו תביעה של 10 מיליון דולר נגד Wizards of the Coast, המחזיקה בקניין הרוחני Dragonlance, בסתיו 2020 בטענה להפרת חוזה.התביעה הזו הוסדרה בחורף 2021, סולל את הדרך לטרילוגיית Dragonlance Destinies להמשיך לפרסום.
"יחסי העבודה שלי עם Wizards of the Coast היו פשוט מצוינים", אמרה וייס לפוליגון, והדגישה כי בסופו של דבר ניתן לה את החופש היצירתי לכתוב את הספר שהיא והיקמן רצו לכתוב.
"אני חושב שהכל יוצא כאן בסופו של דבר", הוסיף היקמן. "הסיפור שסיפרנו הוא הסיפור שיצאנו לספר, וזה היה הסיפור שבאמת, מאוד רצינו להביא למעריצים שלנו ולאנשים שאוהבים את Dragonlance. אז, מבחינתנו, התוצאה באמת לא הייתה יכולה להיות טובה יותר".
ספר הרפתקאות D&D חדש, שכותרתוDragonlance: Shadow of the Dragonlance, נמצא גם בפיתוח ב-Wizards. וייס והיקמן לא מילאו תפקיד בכתיבתו או בעיצובו.דרקוני הונאהיוצא ב-2 באוגוסט ויהיה זמין במוכרי ספרים מקומייםובאינטרנט. צמד הכותבים מוסיפים כי כתב היד לרומן השלישי והאחרון בטרילוגיה הושלם והוא נמצא בסבבים ראשונים של עריכה עם המוציא לאור שלהם, Penguin Random House.
דסטינה הצטרפה לאביה ולאמה בשמש לאחר ארוחת הצהריים. השמש הייתה החדר הנעים ביותר בטירה, שכן השמש של אחר הצהריים זרחה מבעד לחלונות הרבים, מאירה אותו וממלאה אותו בחום.
אטיאנו היה במצב רוח טוב במיוחד. בקרב אנשיה זכתה ילדה לנשיות בגיל חמש עשרה.
גרגורי הצטרף אליהם, נושא קופסת עץ ובה מתנתו. הוא הפך להיות עליז יותר, כפי שעשה תמיד כשהיה בנוכחות אשתו. הוא נישק אותה ואיחל לה שמחה על היום שבו העניקה לו את בתו, את האושר שלו.
"מה המתנה שלי, אמא?" שאלה דסטינה.
אטינו העניק לדסטינה שרשרת מוזהבת.
"זהב עבור השמש, עבור אלמת החיטה, עבור העלים בסתיו," אמר אטינו. "זהב עבור אלת הכוכב הצהוב."
אסור היה לפתות את דסטינה לדיון נוסף על אלים שלא היו קיימים. היא תלתה את השרשרת על צווארה והודתה לאמה.
גרגורי העניק לבתו את מתנתו: גביע כסף מעוטר במוטיב שלדג. ציפור השלדג, בעלת השמיים הכחולים והנוצות הבהירות שלה, נבחרה כקמע לאבירים על ידי וינוס סולמנוס, מייסדם. השלדג סימל אומץ ותקווה, שכן נאמר שביום בריאת העולם, השלדג הנועז היה הציפור הראשונה שהעזה לעוף.
"עבור חזה התקווה שלך, בת," אמר גרגורי.
"אבא, תודה! זה יפה." דסטינה כרכה את זרועותיה סביב צווארו של אביה ונישקה אותו.
גרגורי חיבק אותה ואז מזג יין לעצמו ולאשתו כדי לחגוג.
"בבקשה, אבא, רק קצת בשבילי בגביע החדש שלי?" דסטינה התחננה. "אחרי הכל, אמא אומרת שהיום אני אישה".
היא הושיטה את הגביע, וגרגורי מזג כמה סנוניות של יין אדום מהקנקן לתוך הספל. גרגורי ואטיינו שתו כוסית לבתם. דסטינה השיבה בתודה להוריה על שנתנו את חייה ולגמה מהיין, התפעלה מהגביע תוך כדי, סובבה אותו והסתובב בידה. כשסיימה, הושיטה את הספל לאמה.
"את חייבת לספר את העתיד שלי בשפל, אמא," אמרה דסטינה.
אטינו הביט בגביע שבו שקעו המשקעים לתחתית.
"מה את רואה, אמא?" שאלה דסטינה.
לתדהמתה, אטינו קראה זעקת אימה והעיף את הגביע ממנה. גביע הכסף פגע ברצפת האבן ברעש מהדהד והתגלגל מתחת לחזה.
אטינו עשתה תנועת הגנה בידה ומלמלה כמה מילים שדסטינה לא הבינה והניחו שאמה כינתה "קסם". לאחר מכן קפצה אטיאנו מכיסאה ורצה מהחדר.
גרגורי בהה אחריה בדאגה. "מה לא בסדר עם אמא שלך? מה היא אמרה?"
"נראה שאמא ראתה מבשר רעות בזריקות, ואני מאמין שהיא דיברה קסם קסם כדי להדוף את הרוע."
"על מה היה הסימן?" שאל גרגורי.
"אני. . . אממ . . . לא ממש הצלחתי להבין אותה," אמרה דסטינה. "אני אלך לדבר איתה."
היא הלכה לחפש את אמה ומצאה את אטינו ליד החלון בחדר המיטה שלה, מביטה החוצה אל השמיים הכחולים והבהירים שמעל ועלים כתומים מוארים למטה.
"בואי תסתכלי על הצבעים המקסימים, דסטינה. הם הצבעים של השלדג. כחול מלמעלה וכתום מתחת."
דסטינה לא התעניינה בלדגוג או בצבעי הסתיו. המידה אסרה על האמונה בסימנים ובסימנים, ודסטינה ניסתה לציית, אבל היו לה כל כך הרבה שאלות ואף אחד משלושים ושבעה כרכים של המידה לא הצליח לענות עליהן.
אטינו המשיך להביט מבעד לחלון. דסטינה ראתה דמעות על לחייה של אמה, והיא נבהלה עוד יותר. דסטינה מעולם לא ראתה את אמה בוכה.
"אמא, מה ראית בספירה?" דרשה דסטינה.
"איך אנחנו יכולים להתמודד עם מה שמגיע?" שאל אטינאו. "איך אנחנו יכולים לשאת את זה?"
היא הסתובבה אל דסטינה ואמרה בשקט, "הילד המסכן שלי. . ."
דסטינה מצאה מחסה במדד. "אמא, תזכרי מה אומר המידה: 'פלדין מחשלת את החרב, אבל האדם בוחר איך להניף אותה'. זה אומר שכל אדם אחראי למה שהוא או היא עושים בחיים האלה. המידה גם מזהירה: 'אל תסמוך על מגיד עתידות, כי דבריו הם שקרים ללכוד חסרי זהירות'".
"ועמי אומרים: 'הזאב נולד להרוג. הכבשה נולדה כדי להרוג,'" אמר אטינו, מתקן אותה בעיניים כהות מנצנצות.
"אמא, בבקשה ספרי לי מה ראית בגביע!" אמרה דסטינה בייאוש.
"תביא לי את הגביע," אמר אטינו. "אני אראה לך."
דסטינה מיהרה אל השמש להביא את הגביע. היא נאלצה לרדת על הידיים והברכיים כדי לחלץ אותו מתחת לחזה. היא חזרה אל אמה והושיטה לה את זה.
אטינו נרתע, מסרב לגעת בו.
"תסתכלי על זה, בת, ותגידי לי מה את רואה."
"אמא, את יודעת שאני אף פעם לא רואה שום דבר חוץ מהדרבים," מחתה דסטינה.
"אם אתה רואה, תראה!" אטינו התעקש.
דסטינה נאנחה והציצה לתוך הספל, והפעם היא ראתה שהשלבים יצרו תבנית מזוהה. היא צחקה ואמרה לפני שחשבה, "זה לא מצחיק, אמא. המשקעים הם בצורת דרקון. ראה, הנה הזנב והראש והכנפיים. . ."
היא שמעה התנשפות חנוקה והסתכלה על אמה. הדם התנקז מפניה ושפתיה של אטיאנו, והותיר את עורה החום אפור ועופרת. "ראית את הדרקון! אותו סימן מבשר. קיוויתי שאולי אני טועה, אבל אתה מאשר את זה!"
"אמא, את מפחידה אותי," אמרה דסטינה. "ראיתי אתצוּרָהשל דרקון. אלה אינם אלא משקעים, ספיגה, שמרים מתים. הנה, אני אראה לך!"
היא טבלה את אצבעה המורה בגביע והעבירה אותו מבפנים. הדרקון נעלם, מכתים את אצבעה באדום. דסטינה הרימה את אצבעה כדי להראות לאמה.
"הנה, אמא. אתה לא צריך לדאוג. השמרים המתים נעלמו וכך גם הדרקון."
אטינו בהה באימה בכתם האדום על אצבעה של דסטינה. ואז היא שקעה בכיסא, נראתה כל כך חולה שדסטינה צעקה על אביה.
