אווטאר: דרך המיםמחזיר את הקהל לעולם החייזרים המפואר של פנדורה, ומבלה אפילו יותר זמן מאשר ב-2009 המקוריגִלגוּלעל חקר ודמויות שפשוט מסתובבות. אבל הפעם, ג'ייק סאלי (סם וורת'ינגטון) ומשפחתו עוזבים את הג'ונגלים ויוצאים לים. זה לא סוד בשלב זה הבמאי הזהג'יימס קמרוןאוהבהאוקיינוס. קטעים ארוכים בסרט החדש מוקדשים לסיור פנורמי בים הזר הזה, עם שוניות האלמוגים המדהימות שלו וכל היצורים שחיים בתוכם. ישנן כל מיני צורות חיים חדשות, החל מסוסות דגים מעופפות מהירות ועד מדוזות דמויות פיות המאפשרות נשימה מתחת למים. אבל היצורים התת ימיים שהם ללא ספק כוכבי הסרט הם לווייתני החלל - הטולקון!
[אד. פֶּתֶק:פוסט זה מכיל ספויילרים עבוראווטאר: דרך המים.]
הטולקון דומה מאוד ללווייתנים רגילים, אלא שהמכונות שלהם גדולות יותר, הסנפירים שלהם קצת מפונקים ויש להם ארבע עיניים. גדולי נשמה. והו, גם, כנראה שהם בעלי חיים, אינטליגנטים ומסוגלים לתקשר עם הנאווי. אני אוהב אותם.
אנחנו פוגשים את הטולקון לראשונה כאשר לוויתן מנודה מצילנער נאבי הסורר לואק(בריטניה דלתון) מלהיות פיתיון חייזר כריש. עד לנקודה זו, אין לנו מושג שהנאווי יכול לתקשר ישירות עם יצורי הלווייתנים הללו. אה בטח, הם יכולים לעשות את כל בדיקת האווירה הנפשית של Connect-the-braid עם רוב החיים בפנדורה, אבל זה ברמה אחרת. לואק מתקשר עם הטולקון באמצעות שפת הסימנים והלוויתןמגיב.
ליתר דיוק, לואק שואל את פאיאקן (זה שמו של הלוויתן, כי כן, יש להם שמות) מה קרה לסנפיר הכרות של פאיאקן. והטולקון משיב שהסיפור כואב מכדי לספר. הוא לא מדבר נאווי - הוא משמיע קולות לווייתנים מלודיים, עם תרגום כתוביות בגופן האווטאר היחודי הזה דמוי פפירוס. זה רק עושה את זה אפילו יותר טוב. יש פשוט משהו כל כך חביב בלראות יצורים לא אנושיים - חיות, חייזרים או רובוטים - מתקשרים באמצעות רעשים או צפצופים, והאנשים על המסך מסוגלים עדיין להבין אותם. אני קורא לזה אפקט R2-D2.
הקשר של לואק ופייקאן אינו ייחודי לתרבות הנאווי השונית. הטולקון והנאווי כל כך שלובים זה בזה שהם יוצרים קשרים עמוקים ורוחניים זה עם זה. כאשר תרמילי הטולקון חוזרים מהגירה, זה הופך לאירוע גדול שבו כל הנאבים שוחים החוצה ומתחברים מחדש לאחיהם הרוחניים. הם חולקים סיפורים ועדכונים.
"ההתנשאות היא שתרבות הטולקון ותרבות הנאווי מתחברים יחד עם מוזיקה, עם שירה, עם ריקוד", מסביר קמרון בהערות ההפקה של הסרט. "המטקאינה [שבט הנאבי השוכן בשונית], למשל, היה עושה דפוסי קעקועים על הטולקון שיבטא את הסיפור המשפחתי שלהם. טולקון למבוגרים שעברו את טקס ההתבגרות שלהם קעקעו גופות וסנפירים מקועקעים, בדיוק כמו שהמטקאינה, כבני נוער, מקבלים גם את הקעקועים הראשונים שלהם".
בסרט, אנו למדים מבני האדם ציידי הלווייתנים שהטולקון הם אפילו יותר אינטליגנטים מבני אדם, ושהם מסוגלים לאמנות ולהגיון. כמו כן, יש להם נוזל במוח שעוצר את ההזדקנות האנושית, מה שהופך אותם לגיבורים טרגיים, כי בני האדם רוצים לשחוט אותם למטרות רווח. הם יצורים חזקים, עדינים וחכמים שעלינו להגן עליהם, ואני אוהב אותם מאוד.
מה שהופך את הטולקון למשכנע עוד יותר הוא תחושת האתיקה החזקה שלהם. פייקאן מוגלה מהתרמיל שלו בגלל שהוביל מטען של טולקון צעיר לארוב לציידים האנושיים שהרגו את אמו. למרות שהוא לא הרג ישירות את הטולקון שהגיע אחריו, הם מתו בניסיון, והתרמיל שלו עדיין רואה בו אחראי. כגולה, עליו לחיות עם הנטל הכפול של אשמתו ושיקול דעתם. זו הסיבה שהוא ולואאק מתחברים - לואק מרגיש באופן דומה כמו מנודה על כך שלא עמד בציפיות של אביו.
הטיפ של ילד לא מתאים שמתחבר עם חיה לא מובנת מנוסה ונכון: ראה כלילדת סוססיפור אי פעם. אבל יש כאן תנופה נוספת כי (1) זה לוויתן, יצור שהוא יותר חמקמק, נדיר ועוצמתי מסוס; (2) זהזָרלִויָתָן; ו-(3) זהו לוויתן חייזר סופר אינטליגנטי המסוגל להחזיק את סוף השיחה שלו. לְשַׁלֵבשחרר את וויליעם איך לאמן את הדרקון שלך ולזרוק אותו באמצע האוקיינוס על כוכב לכת מרוחק, ותקבל משהו קצת קרוב לפלא שהוא מערכת היחסים של לואק ופייקאן. הידידות כולה מחזקת את הקשת של לואק, והיא פשוט נשגבת באמת.
יש הרבה דברים טוביםאווטאר: דרך המים. הנוף המדהים! שבט נאווי החדש! סצינות האקשן הדוקות! כל המערכה האחרונה, שהיא בעצם ג'יימס קמרון שאומר, "מה אם אני אצור מחדש את הסצנות מהסרט שליכַּבִּיראיפה הסירה שוקעת, אלא שהפעם כולם חייזרים כחולים, וגם הם נלחמים עד מוות?" אבל החלק הטוב ביותר הוא הטולקון, שלא רק ממחיש את העולם המימי החדש הזה שמשפחת סאלי נמצאת בו, אלא גם עוזר להדגיש את נרטיב ההתבגרות. מה אומר להתבגר ולמצוא את עצמך יותר מאשר להתחבר עם חיה מיסטית שלא מובנת?
סיפורי רקע טראגיים וסיפורים רגשיים מורכבים מושכיםבכל מדיום, ודמויות המתחברות על רקע סיפורי הרקע הטרגיים והקשתות הרגשיות המורכבות שלהן היא חלק עשיר בכל סרט. במקרה הספציפי הזה, אחת הדמויות היא במקרה לוויתן חלל. וכל סיפור שבו חברת לוויתן החלל מתוחכמת מספיק כדי לייצר סיפור רקע טרגי על נקמה ובידוד וריפוי מזה הוא סיפור ששווה צפייה, לפחות בספר שלי.
אווטאר: דרך המיםנמצא בבתי הקולנוע עכשיו.
