ההשקה הראשונית הזו ללא ספויילריםמבוכים ודרקונים: כבוד בין גנביםמגיע מהבכורה של הסרט בכנס SXSW 2023. יהיה לנו סיקור מעמיק יותר ככל שתאריך היציאה של הסרט יתקרב.
אנחנו חיים בעידן זהב חדש לסרטי פנטזיה ותוכניות. חלף התקופה שבה הרפתקאות פנטזיה אפית קיבלו תקציבים נמוכים שפגעו בהפקה, או תסריטים שהראו זלזול גלוי לז'אנר. עכשיו, אלפים, דרקונים וקסמים הם חלק גדול מרוח הזמן של תרבות הפופ כמו סיטקומים שהיו בשנות ה-90.
ובכל זאת, בזכות ההצלחה העצומה שלמשחקי הכס, תוכניות פנטזיה וסרטים הם בדרך כלל אפלים וקודרים, שניהם בטוןובוויזואליה. זו רק סיבה אחת מיני רבות למה הסרטמבוכים ודרקונים: כבוד בין גנביםהוא כל כך הלם למערכת: זה ניסיון להוכיח שאנחנו סוף סוף מוכנים לאמץ את הכיף, הכאוס והמוזרות המלאה של ז'אנר הפנטזיה.
מה עושהמבוכים ודרקוניםייחודי כמשחק הוא הדרך בה המערכת פועלת כארגז חול ענק. אין שני משחקים זהים, למרות ששחקנים משתמשים בכל כך הרבה מאותם כלים. הסרט החדש, מאת ג'ון פרנסיס דיילי וג'ונתן גולדשטיין, המבוסס על תסריט שנכתב על ידי דיילי, גולדשטיין ומייקל גיליו, מרגיש כמו הזמנה לשבת בסשן האחרון בקמפיין שהם מנהלים כבר שנים.
זה כמו לראות פרק שלתפקיד קריטיוהבינו שהקבוצה לא רק יצרה סיפור טוב ישר, הם שיחקו יחד במשך זמן רב עוד לפני שהמצלמות התגלגלו. אפילו לפני כןכבוד בין גנביםהפייטן אדגין (כריס פיין) מספר סיפור על הרקע שלו כדי שהקהל יוכל להבין את המוטיבציה שלו (המילים האמיתיות שלו), ואנחנו רואים את הרפתקאות העבר שלו עם רוב הדמויות האחרות, הסרט מרגיש כמו הפרק האחרון מזה ארוך מאוד וסיפור מורכב.
צילום: Aidan Monaghan/Paramount Pictures
זה מה שהסיפורים הטובים ביותר עושים: הם מזמינים אותך לעולם נרחב ומסובך שמרגיש כאילו הוא קיים הרבה לפני שהדמויות הללו נכנסו לסיפור, והרבה מעבר להרפתקה הספציפית הזו.כבוד בין גנביםאסים זה בונה עולם. זה גורם למספר מיקומי D&D מרכזיים, כמו בלדור'ס גייט ו-Waterdeep. אבל תחושת החיבור האמיתית של מעריצי המשחק מגיעה בדרך שבה הסרט משתמש בסטים ובמקומות אמיתיים כדי להעביר את הפאר והגודל של העולם, ומאכלס אותם בהמון דמויות ומראות רקע, מהריסות ועד אנדרטאות עתיקות. במובן מסוים, הגישה מרגישה דומה למקור של ג'יימס קמרוןגִלגוּל, שמספר סיפור פשוט למדי, לא מסובך, לעתים קרובות צפוי, כך שקמרון יכול להתמקד בבניית עולם מאסיבי מבלי להציף את הקהל.
בכבוד בין גנבים, הגישה הזו משתלמת. הסיפור של קבוצת אנשים לא מתאימים היוצאת למסע למצוא חפץ קסום על מנת לבצע שוד אינו מורכב במיוחד, ולעתים קרובות הוא צפוי. אבל זה יעיל ולעניין, נועד לתת לדמויות ולעולם לדבר בעד עצמן.
לצופים שמעולם לא שיחקו מבוכים ודרקונים, העולם של הסרט לא יהיה קשה יותר לעטוף את הראש בווסטרוס או הארץ התיכונה, מלבד כל היצורים והתרבויות, מאנשי דרקונים לאנשי לטאה ועד לאנשי חתולים. (כלל הטבקסי בסרט זה.) יש מגוון גדול באופן דומה של יצורים, כמו דובי ינשופים וחיקויים. הסרט משתמש בשפע של אפקטים מעשיים של יצורים שנראים מדהימים, אם כי לפעמים, מגע ה-CGI לא משתלב כמו שהם יכולים. זו עדות לאמון של הכותבים בקהל שהם לא מסבירים יותר מדי איך דברים עובדים בעולם הזה, בין אם זה הקסם, היכולות של הדמויות, פלגים כמו הארפרס או מובלעת אזמרגד, או הטכנולוגיה האנכרוניסטית ששמה את זה סרט קרוב יותרעֲרָבָהאוֹכלת הנסיכהמֵאֲשֶׁרשר הטבעות.
אבל ההבדלים בין מבוכים ודרקונים לבין זיכיונות פנטזיה אחרים הם המקום המתוק שבוכבוד בין גנביםבאמת זורח. זה מתחיל עם תיאור הקסם של הסרט, שאינו דומה לשום דבר אחר בטלוויזיה או בסרט. אין קוסמים שמנופפים בשרביטיהם, יורים קרני אור CGI מסביב. במקום זאת, הם צריכים מרכיבים פיזיים, מחוות, מילים ואפילו ריכוז כדי להטיל כל מיני לחשים, פשוטים ומורכבים. הסרט מבהיר מאוד שיש מגבלות לקסם - עצם כיסוי פיו של מכשף מונע מהם להטיל לחשים, למשל.
צילום: Aidan Monaghan/Paramount Pictures
עם זאת, עד כמה שהקסם מגניב, דיילי וגולדשטיין דואגים שכל חבר במפלגה הראשית יקבל רגע להראות את כישורי הכיתה שלהם, החל מהולגה הברברית (מישל רודריגז) המשתוללת ובועטת לכולם בקטעי אקשן כוריאוגרפיים מדהימים ועד לזו של פיין. בארד המניע את חבריו לקבוצה להשיג את מטרותיהם. עם זאת, הבולטת היא הדרואיד המעצבן של סופיה ליליס, דוריק, שגונבת את הבמה עם השימוש שלה ב-Wild Shape ברצף הטוב ביותר של הסרט, בריחה חד-שוטית דרך טירה שמציגה יצורים שונים ומוכיחה שדרואידים הם המעמד הטוב ביותר. (הילחם בי.)
אפשר לטעון שאף דמות לא מרגישה שהיא מגיעה ישר מסשן גיימינג כמו הפלאדין Xenk (Regé-Jean Page). הוא הטייק של הסרט הזה על דמותו של ג'סי פלמונסערב משחק, דמות רצינית להפליא מוקפת בשטויות מטופשות. הוא גם מרגיש כמו אותו שחקן מבוגר שמצטרף לשולחן של חדשים עם דמות OP שהם משחקים כבר שנים ולוקח את המשחק ברצינות רבה, מסרב לשבור את הדמות ומזכיר לך כל הזמן שהם "לא סובלים דיבורים".
עבור מעריצי המשחק, או כל אחד ממאות המוצרים הנגזרים שלו, זו שמחה אמיתית לראות את הדינמיקה הזו מתנגנת בצורה מזוהה על המסך בלי בושה, לראות מיקומים ידועים ממומשים בפרטים כה מפוארים, ולראות את העולם הזה מאוכלס על ידי יצורים שהופכים את D&D לזיכיון כל כך ייחודי. (טורף האינטלקט הוא גנב סצנות.) הסרט גם עושה עבודה מצוינת בללכוד את הצלילים השונים ששחקנים עשויים לחוות בקמפיינים שלהם, מאימה ועד כיף קאמפי, ומפנטזיה אפית לשוד מרגש.
הנקודה האחרונה הזו היא קריטית להצלחת הסרט, שמלהטט בין מספר גוונים וז'אנרים תוך שהוא תמיד רציני בשובבות. הדמויות נכשלות כל הזמן בקרבות וחידות. זה צרימה ומהומה לראות אותם מטומטמים מוחלטים, אבל גם ניצחון כשהם סוף סוף מצליחים. אין כאן שום מבוכה לגבי מרכיבי הפנטזיה או מקורותיהם, ואין שום ניסיון להסתיר או לחתוך את חומרי החנון עם הערות סרקסטיות ומזלזלות. אף אחד לא לועג לשמות או לכישוריו של זה. הופעתה של חיה עקירה או קובייה ג'לטינית אינה מעוררת התחכמויות לגבי היותם יצורים מגוחכים: הם פשוט מטופלים כמסוכנים.
הסרט שובב ורציני לכל אורכו, מתמקד בעובדה שעבור הדמויות מדובר במצבים רציניים. הברברית של רודריגז עדיין מתהפכת ממערכת יחסים שבורה, וכשהסיפור שלה משתלם, זה מצחיק - אבל הקהל עדיין מוזמן להרגיש ולהזדהות עם הכאב שלה.מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנביםאינו יוצר מחדש מכניקת משחק או תחושה של אלתור, כמו גם, נגיד,האגדה של Vox Machina,אבל זה הסרט הטוב ביותר של מבוכים ודרקונים שיכולנו לקוות לו. לא רק שזה סרט פנטזיה מהנה, זה עיבוד נהדר לסשן גיימינג. וזו הזמנה לגרסה חדשה ויזואלית יותר של עולם ששחקנים מסורים כבר אוהבים - ושנראה שגם יוצרי הסרט אוהבים.
מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנביםיוצג בבכורה בבתי הקולנוע ב-31 במרץ.
