סטינג הוא החלק האהוב עלי ב"חולית דיוויד לינץ'".

עוקץ המסכן. בשנת 1983, סולן להקת המשטרה היה בשיא הפופולריות שלו. האלבום החמישי של השלישייה,סינכרוניות, עמד בראש מצעד הבילבורד במשך 17 שבועות לא רצופים במהלך קיץ 83', הופסק רק על ידי מייקל ג'קסוןמוֹתְחָן. שנה קודם לכן, סטינג קיבל תפקיד משחק פורץ בעיבוד הקולנועי שלגפרית וטרקל, משחק רמאי-כייס-אנס - תפקיד שנראה היה שנועד להשיק קריירה קולנועית קטנה אך מכובדת.

ואז הוא הצטרף לצוות השחקנים שלשל דיוויד לינץ'חוֹלִית, עיבוד בעייתי שכמעט סימן את הסוף של שאיפות המשחק של סטינג.

סטינג, השם האמיתי גורדון סאמנר, גויס על ידי לינץ' לגלם את פיד-ראותה הרקונן, אחיינו של הברון ולדימיר והסיל צמא הדם של פול אטריידס של קייל מקלכלן. פייד-ראוטה של ​​סטינג מופיע רק לזמן קצר בחוֹלִית- יש לו פחות מ-10 דקות של זמן מסך - אבל התפקיד שלו הוא תפקיד בלתי נשכח, בעיקר מהסיבות הלא נכונות.

החלק הידוע ביותר לשמצה מתפקידו של סטינג בחוֹלִיתמגיע כ-90 דקות לתוך הסרט, כאשר הוא מגיח מאמבט אדים וישירות אל מבטו התאוותני של הברון הרקונן. פייד של סטינג מתרוצץ לתוך המסגרת כשהוא לובש רק כלי עור מכונף ושכבה דקה של שמן נוצץ, נותן לו את הברק המיוזע שהיה הסגנון הקולנועי של אותה תקופה. פייד מתמתח ומתגמש. סטינג גמיש,מסותת בקוקאיןהדמות קופצת על הרקע השחור לגמרי של הצילום. הוא הופך את הברון הרקונן לקצף בתמונה חסרת שחר, מנותקת נרטיבית.

תמונה: Universal Pictures

מכונת הקודקוד של סטינג הפכה מאז לאגדה. חצי מהחוֹלִיתתמונות פרומו הזמינות ב-Getty Images הן של סטינג במכנסי העור הקטנים שלו. בשנת 2020,הטלגרףהיכה את ארון הבגדים המינימלי של פיד בתור "כלי הקודש שהרגחוֹלִית" והפך את סטינג ל"מלאכת צחוק".

הקטע של ה"טלגרף" גם מלהיב אותנו בסיפור שסטינג ולינץ' תכננו במקור שפיד ייצא מהחדר המהביל שלו עירום לגמרי, אבל המפיקים מעכו את התוכנית הזו, מחשש לדירוג R לסרט של 40 מיליון דולר. לכאורה, הרכיבה הורכבה בחופזה כדי לכסות את תולעת החול של פיד. סטינג כינה אותם מאוחר יותר "התחתונים המעופפים".

הסיפור הזה, עסיסי ככל שיהיה, נראה לא נכון.סטינג סיפר למגזין Sounds ב-1983שהוא גילם את פיד, "נבל עם כלי קוד ענק", בפרויקט שאז התרגש להתחיל לצלם.

רגע גדול נוסף של סטינגחוֹלִיתהוא קרב השיא של הסרט בין פייד-ראוטה לפול אטריידס, שבו האחרון יוצא מנצח. בדיוק כפי שהוא עושה כשפייד מוצג בסרט, סטינג מספק סדרה של מבטים פעורי עיניים מאיימים, מעט חסרי צירים. "אֲנִירָצוֹןלהרוג אותו!" פיד צועק בטירוף כשהוא ופול מחליפים מהלומות. השורה הזו ("אנירָצוֹןלהרוג אותו!") אני מתחבר עכשיו לשני דברים: לינץ'חוֹלִיתותאטרון מדע המסתורין 3000, שבו הקריאה של סטינג חזרה על עצמה כאחת מההסתערויות ארוכות של התוכנית.

מלאי צחוק? אוּלַי. אבל סטינג מביא אנרגיה כאוטיתחוֹלִיתזה הופך את השחקן לאחד החלקים האהובים עלי בסרט. הוא כל כך משעשע כמו פיד-ראוטה. ואם היה לי את אחוזי השומן בגוף שהיה לסטינג ב-1983, הייתי שם בחוץ, מתרוצץ בחתיכות קודש ימינה ושמאלה.

בהגנתו של סטינג, סטינג לא ממש רצה להיות בפניםחוֹלִית. לא היו לו שאיפות משחק מדע בדיוני שוברי קופות, והוא שולל לתפקיד על ידי לינץ', שראה אותו בגפרית וטרקל.

"אני עושהחוֹלִיתבגלל דיוויד לינץ' וללא סיבה אחרת",סטינג סיפר ל"רולינג סטון" בראיון ב-1983. "לא ממש רציתי לעשות את הסרט, כי לא חשבתי שזה חכם עבורי להיות בסרט ענק. אני מעדיף להמשיך ולהתפתח בקריירה הקולנועית שלי. אז, די הלכתי וגררתי את העקבים שלי. ואז פגשתי את דיוויד ואהבתי אותו. הוא משוגע בבגדי כבשים, ופשוט הרגשתי שאני חייב לעשות את הסרט כי אני יודע שהוא הולך לעשות משהו יוצא דופן".

סטינג אמר מאוחר יותר שהוא הרגיש מנוצל על ידי המפיקים שלחוֹלִית, ששם אותו בראש ובמרכז בשיווק הסרט, למרות תפקידו הקטן, כדי לנצל את הפופולריות שלו ושל המשטרה. "כעסתי על זה מאוד"הוא אמר ל-The Courier Mail של אוסטרליה ב-1985. "מכונת הפרסום נכנסה לפאניקה מסרט שעלה [40 מיליון דולר] והם עשו כל שביכולתם כדי למכור אותו. אפילו לא אהבתי את הסרט. אין לי מושג על מה זה היה. זה היה מאוד מבלבל".

שנים מאוחר יותר, עם קומץ של קרדיטים נוספים על שמו, אמר סטינג ל-Sky Magazine ב-1987, "אני שומר על פרופיל נמוך לגבי סרטים, עכשיו. אם יש לי חלק קטן - שלא אכפת לי - אני לא עושה פרסום. אם הדמות שלי חיונית לעלילה, אני עושה את היצירה שלי".

בעוד שההופעה המחשמלת של סטינג בתור פיד-ראותה עשויה להיזכר כמרכיב הרת אסון אחד של כישלון גדול ומסיבי יותר, לליהוק שלו לתפקיד יש תקדים מסוגים. בניסיון ההסתגלות המקורי, שהופסקחוֹלִיתתחת אלחנדרו ג'ודורובסקי, החלק של פייד היה אמור לעבור לרוקר בריטי אחר: מיק ג'אגר מהרולינג סטונס.

אוסטין באטלר, המגלם את פיד-ראוטה בסרט של דניס וילנבחולית: חלק שני, ככל הנראה יכבד את ההיסטוריה הזו. סיפר ​​וילנבאִימפֶּרִיָהבשנה שעברה, ההתמודדות של באטלר על הרקונן היא "הכלאה בין רוצח פסיכופת, אמן חרב אולימפי, נחש ומיק ג'אגר".

באופן אישי, אני מקווה שבאטלר יכניס קצת את סטינג גם לתערובת ההשראה הזו.