של HBOהַרגָשָׁה טוֹבָההוא אחד מהסדרת הטלוויזיה המרתקת ביותר של 2019, ואחת מדרמות הנעורים הבודדות הנוכחיות שלא רק מקבל, אלא מכבד, את בני הנוער של היום. בסדרה מככבים זנדאיה והאנטר שפר בתור רו וג'ולס, בהתאמה: אוהבי נוער בודדים-בהצטלבים-כוכבים, שהמשיכה שלהם זה לזה מרגישה כמו משחק מתמיד של הדבקה.
הסדרה עוקבת אחר רו, ג'ול וקומץ בני נוער אחרים כשהם נאבקים בהתמכרות,מִינִיוּת, התעללות וזהות. שחקנית הטרנס האנטר שפר היא כוכבת הפריצה של הסדרה: Anהפרקליטה שהפכה לדוגמנית הפכה לכוכבת דרמת נוער, היא החדירה את הסיפור של ג'ול בחוויות האישיות שלה.הַרגָשָׁה טוֹבָהלא רק שחקנים טרנסים אחרים כמו קווינטסה סווינדל (תכשיטים), אלא גם חוקר את המגדר והמיניות באופן שמרגיש אותנטי לקהל שלו.
לפי סקוט טרנר שופילד,הַרגָשָׁה טוֹבָההיועץ הטרנס של, זה נובע מרצונו הרציני של סם לוינסון להקשיב לאנשים טרנסים ולייצג בצורה הוגנת ומדויקת את חוויותיהם על המסך. פוליגון שוחח עם שופילד על עבודת הייעוץ שלו על הסדרה ועל "המגע הגבוה" של העבודה עליההַרגָשָׁה טוֹבָה.
מצולע: חבשת כמה כובעים במהלך הייצור שלהַרגָשָׁה טוֹבָה. האם אתה יכול לתאר איך נראית העבודה שלך כיועצת הטרנס של התוכנית?
סקוט טרנר שופילד:התחלתי לעבוד עם [השואונר] סם לבנסון על התסריט, שקראתי עם עין כלפי טרופים [בייצוג טרנס]... עם זאת, אני חייב לייצג שבאמת לא הייתי צריך לעשות הרבה בהקשר הזה. סם עשה משהו שלדעתי חשוב מאוד לאמנים לחשוב עליו כשסיפר את הפרטים המאוד אמתיים של הסיפור האישי שלו. הוא היה ממש פתוח ושיתף פעולה עם האנטר [שפר] כדי שהיא תוכל לעצב את הפרטים האלה בצורה שתרגיש אמיתית לסיפור שהיא רצתה לספר לג'ול.
אני תמיד ממהר להגיד, אתה לא יכול פשוט למצוא כל אדם טרנס ולחשוב שהוא הולך לספר סיפור טרנס טוב, כי כולנו מוצפים לחלוטין מהתרבות המיינסטרים והטרופים [על טרנסים] זה אומר לנו - אפילו טרנסים. אבל ההבדל עם האנטר הוא שהיא כבר הייתה פעילה. היא טרנסית מאוד רהוטה והיא כבר מבינה את הדברים האלה. אני תמיד אומר שאי אפשר למצוא שום אדם טרנס, אבל האנטר הוא לא אדם טרנס. היא מבינה את חשיבות הייצוג וכיצד לעשות זאת נכון וטוב. הכוחות שלהם ביחד הפכו את העבודה שלי לקלה מאוד בהקשר הזה.
אז היינו מנהלים לפעמים שיחות כי זה לא רק סם ככותב, ראנר, במאי, מפיק בכיר, סופר - הוא כן עונה למפיקים ולמנהלים ב-HBO. נצטרך להסביר את הדברים לאנשים הרבה יותר גבוהים שיש להם השפעה על איך הסיפור מסופר. הייתה דחיפה לכנות באמת את התוויות, בין אם זה היה התוויות של ג'ול או לתייג את מערכת היחסים של ג'ול ורו בצורה שהיא כבר לא באמת איך אנחנו עושים דברים. אז היינו צריכים להסביר שזה יהיה הרבה יותר אותנטי לעולם שאנחנו מייצגים לא לעשות את זה.
אז היה החלק הזה בתפקיד שלי כמעין להיות מומחה לנושא תוכן. ואז, הגעתי לסט ועבדתי עם כולם בצוות. הם היו סופר פתוחים ומוכנים. האנטר שפר לא היה השחקן הטרנסי היחיד על הסט - היה לנו קווינטסה סווינדל, שהיא לא-בינארית בעליל. הייתי צריך לעבוד בזהירות רבה עם התלבושות שלהם ועם ראש הארון; רצינו לוודא שקינטסה מרגישה באמת נתפסת כאדם לא בינארי.
לדוגמה, יש סצנה אינטימית בין [דמותה של קווינטסה, אנה] ו[דמותו של שפר, ג'ולס] בפרק 7 שהייתה בשיתוף פעולה עם רכז האינטימיות. רצינו לוודא שכולם מכירים את הכותבים ומראים ועושים מה שהם רוצים ולא רוצים לעשות. כמו כן, בשבילי לוודא שהאנטר וקינטסה מרגישים כאילו המינים שלהם נראו ומיוצגים כראוי. זה מטורף כי זה הבזק של 30 שניות של סצנות, אבל זה לקח שעה וחצי לעשות והרבה יותר זמן עד שנוכל לנהל משא ומתן באמת. התפקיד שלי היה לקחת את מה שאני יודע על היותי שחקן ומה שאני יודע כעורך דין וכמומחה לתקשורת, ולוודא ששני השחקנים קיבלו את מה שהם באמת צריכים ושיראו אותם כמו שהם באמת רצו שיראו אותם. שמעו ושהקהל קיבל את ההטבה מהייצוג.
"זו הייתה סוג של עבודה ברמה גבוהה ומטופחת"
כלומר, זה לקח הכל: ללמד אנשים איך להשתמש בהם/הם/הכינויים שלהם כיחיד; לוודא שאנשים יבינו שנשים טרנסיות הן נשים; אם מישהו שואל אותך לאן ללכת לשירותים, זה המקום אליו אתה הולך. ליהקתי כ-80 ניצבים טרנסים ולא בינאריים לסצנת מועדונים ודאגתי שיהיה להם מרחב שינוי נייטרלי מגדר.
זו הייתה סוג של עבודה ברמה גבוהה ומטופחת, ובמקרה הייתי במצב ממש ייחודי לעשות את זה בגלל העבודה שאני עושה. מאוד שמחתי להיות מסוגל לעבוד בהקשר כמוהַרגָשָׁה טוֹבָהשבו אנשים היו כל כך מוכנים ומוכנים לעשות את זה נכון וטוב.
משהו שממש הדהים אותי בדמותו של ג'ול היא העובדה שהיא לא, במיוחד ככל שהעונה מתקדמת, נעולה בפרדיגמה הטרוסקסואלית. בפרק השביעי, היא באמת חופרת על היחסים בין המיניות שלה למגדר שלה - אני זוכרת שהיא אומרת משהו על "לכבוש גברים ובכך לאהוב את הנשיות". מה דעתך על הטיפול במיניות הקווירית שלה בתוך התוכנית כמו גם בדמות טרנסית?
זה היה הרבה מאוד שסם לוינסון הקשיב להאנטר שפר ואותי שפשוט מעודדים אותו בשמחה כמו, "כן, בבקשה תגיד את זה!" זה מרגיש אותנטי כי זה אותנטי - זה משהו שבאמת נמצא שם ובאמת של הרגע הזה כי הוא הובא לשולחן על ידי אדם אמיתי. זה הכבוד הגדול שאני נותן להצגה. הם באמת הקשיבו והם באמת ייצגו בניגוד לנכס את זה בשביל להיות טרנדי ולהיראות מגניב, ותמיד אפשר לדעת מתי תוכניות עושות את זה כי [הייצוג] אף פעם לא ממש נכון.
עם סוג כזה של אותנטיות מתקשרת בשילוב עם העובדה שהנרטיב של ג'ולס קשור רק בקושי לזהות הטרנסית שלה - מה לדעתך מייחד את קשת הדמות שלה מנרטיבים טרנסים אחרים שאנו רואים בטלוויזיה?
מה שאנחנו רואים עכשיו בטלוויזיה נמצא במקום שבו נמצאת התרבות המיינסטרים שלנו. זה כל אדם סיסג'נדר שמתמודד עם "האדם הטרנסי שהוא טרנס", והנרטיב היחיד של האדם הטרנסי הוא המעבר, ש... יציג רק תוכניות טלוויזיה על בני נוער. ואני מבין את זה - זה דרמטי ומעניין ויש שם הרבה דרמות טלוויזיה נהדרות, אבל קדימה, תתעדכן. יש לנו חיים מעבר לזה, וזה מה שאנחנו רואים עם ג'ולס. הנרטיב שלה מסובך. זה באמת מעלה אנשים לדברים שלהם כי זה לא נרטיב שהם ראו בעבר.זהולמה זה טוב. זה בגלל שהקשיבו לנרטיב הזה.
מה שאני רואה שקורה ברוב המקומות האחרים הוא שגם אם אנחנו מקשיבים לשחקן טרנס ונותן לו להביא את הסיפור שלו, זה עדיין מתמתן באמצעות שליטה של אנשים אחרים. הם מסתכלים על זה ומחליטים איך הם רוצים להתמודד איתנו. מה שאני אוהב ב[הַרגָשָׁה טוֹבָה] זה שזה פשוט פרץ דרך כל זה. אין שום התייחסות אלינו - זה בתנאים שלנו.
זו הייתה השמחה האמיתית בעבודה על זה. להקשיב לו כאדם טרנס הוא דבר חזק בפני עצמו. הייתה גם העובדה שלתוכנית הייתה פלטפורמה כזו והתפקיד שלי היה פשוט להיכנס לשם ולהגיד, "כן, כן, כן!" זה היה כל כך מענג וכל כך מעצים, וזה מה שהפידבקים מאנשים טרנסים אחרים.
עברתי על הפיד שלך באינסטגרם ושמתי לב לפוסט מתחילת יולי שבו השתמשת בביטוי "contact high" תוך התייחסות להַרגָשָׁה טוֹבָה. אתה יכול להסביר בדיוק מה זה אומר?
"זה היה הרגע האמיתי של חדירת טרנס אמיתית"
הייתי הולך לסט ורואה את הייצוג הזה שהרגיש כל כך נכון וכל כך נכון. הייתי מנהל את השיחות האלה עם סם והאנטר וקינטסה ובובי [סאלוור מונז]. ואז כשליהקתי את כל האנשים האלה שהם אנשים מהקהילה שלי כאן בלוס אנג'לס והזמנתי אותם לסט לכמה ימים ופשוט רוקדים במועדון, כל ה-ADS והרשות הפלסטינית באו והיו כמו, "זהו הצוות הנוסף הטוב ביותר שהיה לנו בחיינו. הם מוחאים כפיים בסוף כל טייק. הם כל כך נלהבים וחמים." זה היה הרגע האמיתי של חדירת טרנס אמיתית, אתה יודע למה אני מתכוון?
זו דוגמה אחת לרמה כזו של קשר גבוה - לא הייתה לי תלונה כל היום. הרגשתי ממש מגוננת על [הניצבים הטרנסיים] וחששתי שמישהו יעשה להם מגדר שגוי והדברים יהפכו לבעייתיים. הם לגמרי שמחו להיות שם ולתרום למשהו.
אמרתי להם, "תראו, יש לי קריירה ארוכה של עבודה זו. אני לא שוטפת דברים. אני לא בא ורק שם את המותג שלי על משהו ואומר שזה בסדר. לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי חושב שזו הצגה מדהימה שעושה משהו ממש שונה לייצוג טרנס". באמת שמתי את עצמי ככה על הקו, ולהרגיש בוטח לגמרי - זה היה שיא.
אני גם חושב על כשצפיתי בפרק 4. סם לקח אותי לתא העריכה והראה לי את הפתיחה לפרק 4 שבו ג'ולס הוא ילד, וזה ממש קשה. היא במוסד לחולי נפש בגלל פגיעה עצמית. והעניין הוא, כאילו... הפגיעה העצמית אינה קשורה לכך שג'ולס הוא טרנס, חוץ מזהכַּמוּבָןזה כן. טרנסים לא חווים מחלות נפש יותר מאנשים אחרים כי אנחנו טרנסים. זה סימפטום למה שאתה עושה לנו כי אנחנו טרנסים. במילים, זה לא נאמר בשום צורה. זה היה בדיוק בחולצת הכדורגל הוורודה הזו שג'ולס הקטן לבש. ואני פרצתי בבכי כשצפיתי בזה, כי הילד הזה היה אני, חוץ מבכחול. ושסאם קיבל את זה כל כך נכון בלי מילים, פשוט הבין את זה לגמרי... זה היה השיא הגדול ביותר, טוב יותר מכל תרופה שאי פעם השתמשתי בו.
עוד משהו שתרצה להוסיף?
הרגשתי ממש כבוד שנבחר לקחת את התפקיד, ואני חושב שהרגע שבו זה קרה היה הרגע הזה אחרי שקיבלנו את ארבעת הפרקים הראשונים לקרוא ולדבר איתם עליהם.
אמרתי [לסם לוינסון], "ג'ולס היא זו שמקבלת את עצמה יותר מכל אחד אחר בתוכנית הזו. אני באמת מאמין שהדבר שגורם לאנשים ב-cis לאהוב ולהעריץ טרנסים כל כך הוא העובדה שאנחנו מבינים משהו ממש עמוק על עצמנו, וזה בעצם ממש מיוחד. אני רואה את רו כמאוהב בג'ול כי לג'ול יש את הידע העצמי שחסר לרו, וזה מה שבאמת עומד בבסיס האהבה שלהם זה לזה".
אני חושב שאז סם קצת נשען לאחור ואמר, "אתה רוצה את העבודה הזאת?"
כי שוב, זה לא קשור למין שלהם. אין לזה שום קשר למיניות. זה חיבור אנושי אמיתי ואותנטי ומצב אנושי שהם הצליחו לתפוס ושאנשים אוהבים. כולם רוצים להרגיש שרואים וכולם רוצים להכיר את עצמם, ובזה בעצם עוסקת התוכנית.
