הטיהור לנצח הוא מותחן מוצק עד שהוא נופל לטרופים שהוא לועג
זה מנסה לתקן גזענות על ידי התנשאות
צילום: ג'ייק ג'יילס נטר/תמונות אוניברסאליות
יהושע ריברה (הוא/אותו) הוא עיתונאי בידור ותרבות המתמחה בביקורת קולנוע, טלוויזיה וווידיאו, התחנה האחרונה בקריירה פלוס של עשור כמבקר.
אין דבר אמריקאי יותר מסרט טיהור. בשלב זה בזכיינית-חמישה סרטים וסדרת טלוויזיה עם שתי עונות עמוק-סיפורי טיהור מנוהלים עם מתנודד שנשען לאותו סנטימנט, מכיוון שכל פרק מרחיב את היקף העולם בו ממשלת ארצות הברית קיבלה לילה אחד שנתי אחד שם כל הפשע חוקי. החג המעוות הזה הוביל גם לצמיחה כלכלית חסרת תקדים ולשיעור פשע כמעט לא קיים. כל סרט טיהור חדש מעציע את הרעיון שהפטריוטיזם האמריקני אינו קשור לכל הדברים הנחמדים האזרחים אומרים שהם מעריכים 364 ימים בשנה, אלא על החטאים שבוצעו בליל הטיהור.הטיהור לנצח, הסרט האחרון בזכיינית, הוא נקודת הסיום ההגיונית של הרעיון הזה, מותחן פעולה בו כל העניין סוף סוף מתפרק. לרוע המזל, זה גם המקום בו גם התפיסה המטלטלת של הזכיינית גם על הפרשנות החברתית מתחילה להתערער.
אמנם הוא מתפקד די טוב כסרט עצמאי,הטיהור לנצחהוא סרט המשך ישיר לשנת 2016הטיהור: שנת הבחירות, וספר סוגים תואם של סוגים לפריקוול 2018הטיהור הראשוןו כמה אקספוזיציה ארוכת שנים באמצעות עקיצות צלילים חדשות תופסות את הקהל על מצב האיחוד: לאחר זמן ללא טיהור, האלימות הגוברת והסנטימנט האנטי-מהגרים מעניקים את האבות המייסדים החדשים של אמריקה, המפלגה השמרנית הרדיקלית שמאחורי הטיהור, בחזרה לשלטון, והטיהור מוחזר מחדש.
שלא כמו סרטים קודמים,הטיהור לנצחלא מעוניין בכוחות הפוליטיים של עולמה, כך שאוהדי הזכיינות עשויים להרגיש מעט מבולבלים מאיפוס הסטטוס-קוו הזה. במקום,הטיהור לנצח- בבימויו של אוורארדו גאוט עם תסריט של יוצר הזכיינות ג'יימס דמונאקו - מספר סיפור אישי יותר, על המהגרים המקסיקנים חואן (טנוך הורטה) ואדלה (אנה דה לה רג'רה) המגיעים בטקסס ללא תעודות, נמלטים מאלימות קרטל. אדלה מוצאת עבודה במפעל עופות, וחואן עובד כקאובוי, המועסק על ידי משפחת טאקר העשירה.
צילום: תמונות אוניברסליות
הזוג סטריאוטיפימהגרים טובים- חואן הוא קאובוי טוב יותר מאשר יורש טאקר דילן (ג'וש לוקאס), ואדלה עובדת קשה, אדיבה ומיומנת באופן מפתיע עם כלי נשק. הפטריארך קיילב טאקר (וויל פאטון) הוא אדם לבן עשיר שבסוף חייו מתחיל להרהר בזכותו, וכשדילן מתחיל לאיים על חואן בגלל חוסר הביטחון שלו, קאלב מבין שאולי ילדיו לא עושים אותה השתקפות.
ואז הטיהור השנתי מתרחש, ושום דבר לא קורה לקאסט הדמויות שלנו. הצרה האמיתית קורההַבָּאיום, כטרוריסטים ביתיים עם נטיות לבנות-סופרמיסטיות עולות ברחבי הארץ, ומסרבים להפסיק לטיהור. לא עבר זמן רב, האוכלוסייה החמושת של ארצות הברית יורדת לכאוס, והטאקרים נאלצים להצטבר יחד עם חואן ואדלה (שלעולם לא מקבלים שם משפחה) ומנסים להגיע לנמל הבטוח היחיד: הגבול המקסיקני ו
בעוד שחוסר הזכיינית של טיהור הוא חלק גדול מהקסם שלו,הטיהור לנצחהוא ככל הנראה המבחן הגדול ביותר בשיטות הבלתי סתומות של הסרטים הללו. יש את האירוניה הטעימה של תרחיש בו האמריקאים רוצים נואשותלְתוֹךמקסיקו, אבל זה עמוס בהוצאה להורג מתנשאת. בעוד שאדלה וחואן הם לכאורה הגיבורים, משפחת טאקר מקבלת את כל קשתות הדמות בפועל. נתח מכריע שלהטיהור לנצח103 הדקות המהירות מוקדשות לעולים המקסיקנים של הסרט המצילים את חייהם של הטאקרים, עוזרים להם לשרוד, ומקדמים את התפתחותם המוסרית. זה, למען האמת, חוט ריצה מעליב שמגדיר מותחן אימה אחר.
צילום: תמונות אוניברסליות
אבל מה שבאמת צורם בתצוגה החד-צדדית הזו של איך זה נראה שאנשים מחולקים יתכנסו זה שהרגשות האלה באמת לא מצליחים להיות עם כוח הליבה של הזכיינית: הציניות שלה.הטיהור לנצחהוא מלא ברזליות ריקות כמו "אמריקה היא הכל, אנחנו יכולים לקחת את הכל, ואנחנו יכולים לחבק את זה", או "תמיד לימדתי את הבן שלי להיות אמריקאי טוב, אבל אולי לא לימדתי אותו מה זה אומר."
התסריט של הסרט מפוצל באופן מוזר בין הפיכת הנבלים שלו ללהקות משוטטות של מפלצות גזעניות לא -אפולוגיות, לבין גם מחייב את חואן לשמוע את האמונה הגזענית של דילן טאקר כי "כולנו צריכים פשוט להישאר עם שלנו." באופן מספר, דילן מתבסס, אך לא בגלל שום דבר שחואן אומר - למרבה הפלא, חואן ואדלה מגיבים רק לגזענות המפלצות שעומדות להרוג אותם. זה כמעט כאילו דמונאקו לא נראה מתעניין בדרכים ששתי העמדות קשורות.
החסרונות כמו אלה ממש מאכזבים, בהתחשב בכך שסרטי הטיהור הצטיינו זה מכבר ברעשות מהותית שמכוונת באופן מרובע לתעודת הזהות האמריקאית. אלה סרטים שמשפשפים את אפו של הקהל שלו במה שבאמת מרגשים את האמריקאים - האלימות שמדגימה את כותרותינו, את מכונת השנאה השמרנית שאחרים אחינו אזרחינו, ואת השותפות הליברלית של אנשים עשירים עם כוונות טובות. במיטבם, הם חזון של אמריקה כפי שניתן לראות מבחוץ: ארץ של עושר גדול וכאוס גדול, שם השוליים נרדפים באישור המרומז של המדינה, ואהבת המדינה היא הצדקה טיול כוח שמגיע עם ארסנל של אקדחים.
יש הצצה למצוינות זו במה שעשויה להיות הסצנה הטובה ביותר בהטיהור לנצח, חלום קדחת של 30 שניות, שם ניאו-נאצי מקרין עם תאוות דם מוחשית יושב בחלק האחורי של הובלה משטרתית. הוא מקשיב לירי בחוץ עם Relish, וכמו סומלייה של הקטל, מציין כל נשק שהוא שומע, נובח את הדיווחים הייחודיים שלהם ואת מקצבי הסטקטו. בחיוך הוא מכנה זאת "מוזיקה אמריקאית", שיר הארץ, כאשר הכאוס הקולי מסלים עד שתוכל כמעט לשמוע גיטרה מגלגלת את תווי "אמריקה היפה".
"להכות את הלהקה", אומר הנאצי, ממש לפני שהכל הולך לעזאזל.
הטיהור לנצחנפתח בבתי הקולנוע ביום שישי, 2 ביולי 2021.
