של HBOשומריםנפתח בדימוי מוכר: גבר בשחור רודף אחרי גבר בלבן.
תמונת העיסה הקלאסית מגיעה בצורה של סרט אילם, אבל היא תואמת את האיקונוגרפיה של גיבורי העל שהזינה את המקורשומריםקוֹמִי. אבל הסופר דיימון לינדלוף רוצה להבהיר כי שלושומריםהסדרה תשנה את הציפיות: האיש בלבן - השריף של העיירה - הוא הנבל המרושע שפוקד את העיר. האיש השני הוא מרשל אמריקאי שחור מפורסם שנשלח להוריד אותו. הוא אומר לקהל של תושבי עיר מפוחדים, "לא יהיה צדק אספסוף היום. אמון בחוק."
אצל אלן מורשומרים, המתח בין צדק האספסוף לחוק נובע מקיומם של גיבורי על, הרפתקנים מחופשים הפועלים ללא רישיון מפורש מהמדינה. אתה עשוי לצפות שדמות ערנית תהיה שוב המרכז של אשומריםרכוש, אבל בהקרנת הבכורה של הסדרה "זה קיץ ונגמר לנו הקרח", ההתמקדות היא לחלוטין במשטרה. למרות שהמרשל מתעקש שהאנשים יבטחו בחוק, והנער השחור הצעיר בקהל בתיאטרון צועק בטירוף את הדיאלוג שלו, האמון הזה נבגד מיד על ידי אירועים סביב התיאטרון: מהומות גזע טולסה של 1921.
לינדלוף בוחר לפתוח את הסדרה שלו ברצף היסטורי מורחב המתמקד בזוועה אמיתית מאוד, והבמאית ניקול קאסל מוכרת לעזאזל את המהומה. כאן, יש אנשי קלנס שמסתובבים בגלוי ברחובות, רוצחים אנשים בצורה הרבה יותר מפחידה מזו של כל נבל-על. יש מטוסים נמוכים שמפילים פצצות. הכל בוער. הילד מהתיאטרון מוברח אל מחוץ לעיר, לופת פיסת נייר שכותרתה "שמור על הילד הזה".
נתח טוב שלשומריםהפרק הראשון של הפרק הוא מסבך את ההבנה שלנו לגבי המשטרה בעולם הזה, לתוצאות מעורבות, במקרה הטוב. הסצנה הראשונה המתרחשת בהווה, 30 שנה לאחר אירועי הקומיקס, מוצאת גבר לבן מאזין ל"פיוצ'ר", משייט בכביש חשוך, רק כדי להיעצר על ידי שוטר. רק בעוד כמה דקות,שומריםצולל לתוך השפה הוויזואלית של סצנה מסוג זה - מכונית השוטר מצולמת לחלוטין מזווית נמוכה, מתגלגלת לאט לפריים כמו טורף.
המסגור של הסצנה הזו מעורר איום אמיתי, קונקרטי היסטורי, דימוי שהוא יותר ויותר חלק מהדקדוק של תרבות הפופ שלנו: שוטר לבן שעוצר אדם שחור, עם מלוא כוחה של המדינה מאחוריו. אלא שהשוטר הזה שחור, וממוסגר כנוכחות מתנשאת מאחורי המסכה הצהובה והבוהקת שלו. והוא נורה על ידי האדם שהוא עצר, חבר בכנופיית העליונות הלבנה בהשראת רורשאך, הפרשים השביעי.
במשך רוב הפרק, אנו מכירים את השוטרים של משטרת טולסה בזמן שהם מגיבים לירי. יש מראה זכוכית, חוקר אמן ששיחק בחוסר חשק עבה על ידי טים בלייק נלסון; יש את Red Scare, מחבל סובייטי מזויף שנראה כאילו הוכנס מסרט של גאי ריצ'י; וישנה הגיבורה שלנו סיסטר נייט, אמא מוכשרת במיוחד בגילומה של רג'ינה קינג. אחד הדברים הראשונים שאנו לומדים על לילה אחות, הלא היא אנג'לה אבר, הוא שהיא הייתה קורבן של הלילה הלבן, טבח ממוקד של רשויות אכיפת החוק בראשות הפרשים השביעי.
אנחנו לא רואים הרבה משאר חלקי המדינה - הפעם היחידה שבה התנתקנו מטולסה, היא לאחוזה כפרית שופעת ואידילית שלא תהיה במקום בדרמת תחפושות בריטית. זה שייך לאדם מבוגר יותר בגילומו של ג'רמי איירונס, שאינו שם אך הוא ללא ספק אדריאן ויידט, הלא הוא אוזימנדיאס. (למרבה המזל, לקראת הקרנת הבכורה של הסדרה HBO התייחסה לדמותו של איירונס כ"כנראה מי שאתה חושב שהוא.") ויידט מטופלת כקבוצה של משרתים מוזרים שמנסים לחתוך עוגה עם פרסה, ועושה את ירכיו עֵירוֹם. זה מוזר ביותר ולכאורה לא במקום, אבל לעת עתה זה שווה את זה לאיירונס שמכנה את העוגה "הברכיים של הדבורה".
לכל הדמויות של טולסה, למרבה המזל, קל יותר להיצמד אליהן, אם קצת יותר מדי נוטה לנקוט באכזריות משטרתית. (אנג'לה מתאכזרת לאיש הפרשים השביעי שהיא אוספת מהקרוואן שלו.) והשוטרים עוזרים להכיר לנושומריםהעתיד של: גרסת סיוט של אוטופיה ליברלית שלאחר המלחמה הקרה. ילד גזעני שואל את אנג'לה אם "רדפורדציות", פיצויים שתכנן הנשיא רוברט רדפורד, שילמו עבור המאפייה שלה, מה שהוביל את בנה של אנג'לה טופר לתקוף אותו באכזריות ובצדק. עזר החקירה של Looking Glass הוא תרמיל ענק שמתפקד בעצם כמבחן הטיה לא מודע ענק. ואין אינטרנט, מה שעוזר להסביר מדוע הפרשים השביעי לא זיהה בהצלחה את כל מי שעובד במשטרת טולסה.
הכל בא לידי ביטוי בחוות בקר, שם חיל הפרשים השביעי מחורר ומשליך סוללות שעונים לתוך דלי. המשטרה מסתערת על החווה, מה שהוביל לקרב אש בין מקלע רכוב על רכב, מטוס נוסף וספינת הינשוף של המשטרה. באופן שבו היא ממסגרת את הקטל, קאסל קושר חזותית את הקרב הזה אליושומריםהתיאור של המהומות בטולסה, שיכול, בתיאוריה, להיות מעניין: איך אנחנו שוקלים את שביעות הרצון של בעל עליונות לבנה שמוכה עם אימה של אכזריות המשטרה? אלו שאלות מעניינות, אבל לפחות בפרק הזה,שומריםאין לו את התשובות הנכונות. זה שאפתני תיאורטית, אבל בסופו של דבר קצת לא קוהרנטי.
למרבה המזל, יש את מפקד משטרת טולסה קרופורד. דון ג'ונסון מגלם את קרופורד בתור חידה חלקה וכריזמטית - בארוחת ערב משפחתית, הוא יוצא מגדרו כדי לספר לאנג'לה ולבעלה קלווין שיש לוגָדוֹלזמן ב"שחוראוקלהומה!" מאוחר יותר, הוא שר לילדים "אנשים יגידו שאנחנו מאוהבים". והוא מתגנב לאכול קוקאין, רק כדי שיהיה קל יותר לבלות עם הילדים. הוא דמות אנושית מסתורית, שנושכת את האבק כמעט מיד. (היינו צריכים לנחש: שם הפרק "It's Summer and We're Running Out Of Ice" הוא רפרנס לשיר "Pore Jud Is Dead" מתוךאוקלהומה!)
כאשר אנג'לה מגיעה לזירת הרצח של קרופורד, היא רואה גבר מבוגר יושב על כיסא גלגלים, נושא פיסת נייר ישנה עם הכותרת "WATCH OVER THIS BOY". המורשת ההיסטורית של המהומה קשורה בניצול המזדקן הזה, שפתח את דרכו לתוך סיפור גיבורי על עם רצח - רצח מנוקד באיקונישומריםניתז דם פוגע בתג השריף של קרופורד.
איפה השומריםהקומיקס תיאר במידה רבה את המיאזמה העבה של הווה לא ברור, נראה שסדרת HBO מוכנה לחפור באופן שבו העבר אף פעם לא באמת עבר. לאנג'לה יש חיים טובים - מאפים, ילדים מקסימים, בעל לוהט עד כדי גיחוך - אבל אם יש פתק אחד שקינג מסמר בפרק הראשון הזה, זה שאנג'לה קשה ושבירה. היא כועסת, אבל מוכשרת, ויחידה במרדף אחר הצדק. זה שילוב מרתק, אלים, שעלול להיות קטלני.
תִקתוּק. טוק. תִקתוּק. טוק.
