רק נינטנדו יכלה להמציא מחדש את היורה בצורה כל כך צבעונית, שעלולה להיות מענגת.
בSplatoon, שצפוי לצאת במחצית הראשונה של 2015, שחקנים לוקחים אחריות על ילד מצויר חמוש ברובי דיו שיכול להפוך לדיונון. במשחק מרובה משתתפים ארבעה על ארבע יש שחקנים שנלחמים לא להוציא את הקבוצה היריבה, אלא לכסות כמה שיותר מהמפה בדיו הצבעוני שלהם.
הקונספט הצבעוני לא רק הופך את היורה לידידותי יותר לילדים, הוא גם מספק שלל מושגים מעניינים לז'אנר מזדקן.
בלחיצת כפתור תוכל להפוך לדיונון, לשחות במהירות דרך הדיו של הצוות שלך לאורך האדמה והקירות. שחייה בדיו לא רק מגבירה מאוד את המהירות שלך, היא גם ממלאת מחדש את מיכל הדיו שלך. אם תפגע בדיו של הקבוצה היריבה, לא תוכל להמשיך. אפילו הליכה דרך הדיו של האויב יכולה להיות בעייתית, זה כמו ללכת דרך מולסה.
בעוד שאתה יכול להוציא אויבים עם רובי הדיו ורימוני הדיו שלך, הדרך היחידה שבה אתה יכול לנצח במשחק היא על ידי לכידת יותר ממחצית המפה. בקר ה-GamePad מספק תצוגה קבועה בזמן אמת של המפה, היכן נמצאות הדמויות ופיזור הדיו עבור שני הצוותים. המפה של ה-GamePad היא לא רק דרך מצוינת לעקוב אחר איזה צד מנצח, היא גם יכולה לשמש כדי להצטרף במהירות לחברים לקבוצה. אם שחקן לוחץ על ידידות על המפה, הדמות שלו מטלטלת באוויר ונוחתת לצדו, מוכנה להצטרף לקרב.
הקונספט שובה לב, הוויזואליה מהממת, אך למרבה הצער, בקרות התנועה משאירות מעט לרצוי. זה בין השאר מכיוון שנראה שהמשחק דורש מהשחקנים להשתמש בחיישן הג'יירו של ה-GamePad כדי להסתכל מסביב ולכוון. הזמן הקצר שלנו עם המשחק היה מרגש, אבל הצורך לכוון עם הבקר, להטות אותו שמאלה, ימינה, למעלה ולמטה כדי לרסס אזור בדיו, הוציא הרבה כיף מהמשחק.
לְעַדְכֵּן: בקרות תנועה אינן נדרשות כדי לשחקSplatoon. חזרתי יום לאחר מכן והצלחתי לשחק עם מקלות האגודל של ה-GamePad; זו הייתה חוויה הרבה יותר טובה.
