עולם היורהרוצה מאוד שתחשוב שזו ההתקרבות השנייהפארק היורה. הוא זרוע ביצי פסחא ונגיעות קטנות ואפילו דמויות מהקלאסיקה של 1993. כמו הדינוזאורים שהגנטיקאים המבריקים שלו בישלו, הוא אפילו חולק הרבה דנ"א עם קודמו - אבל אלה הפיסות האקראיות של דברים אחרים שנזרקים פנימה שמונעים ממנו להיות די באותה רמה.
עולם היורהמככבת ברייס דאלאס הווארד כקלייר, מנהלת מכופתרת ב-Jurassic World, פארק שעשועים בסגנון דיסני שכולל דינוזאורים מהחיים האמיתיים כאטרקציה העיקרית. שני האחיינים שלה, זכרי המתבגר (ניק רובינסון) והילד הגאון גריי (טי סימפקינס), מגיעים לטיול סוף שבוע כדי לבקר את דודתם ולחפש דינו, אבל לא היא ולא זכרי (שמתעניינת רק בבנות) לא שואבות השראה נוראית ממנה. קסם הדינוזאור. לקלייר אכפת מהשורות התחתונות, משקיעים, ושמירה על ניהול חלק. אוון (כריס פראט) הוא עניין האהבה החד-פעמי שלה והמאמן הראשי שלה בפארק. הוא מסוגל למעשה ללמד ולאמן כמה מהחיות החכמות יותר - כלומר, המנועים האהובים על סדרת פארק היורה, וכמו כל הדמויות ה"טובות" בסדרה, הוא מכבד את הכוח והאכזריות של היצורים.
אנחנו עוקבים אחרי הדמויות האלה שעוברות את חייהן עד שמטבע הדברים משהו משתבש בצורה נוראית (האנושות לא יכולה לשלוט בטבע אחרי הכל!) ואנחנו ממשיכים לעקוב אחריהם כשהפעולה מגבירה את העוצמה ללא רחמים.
זה אנטי תאגידי, שהוא מסר מוזר אבל מרענן מסרט עם תקציב ענק.
עולם היורההוא סרט אקשן בקצב טוב עם מספיק שיעור המוסר הזה. כמו קודמו (יש להודות החכם יותר), זה סרט על מחזה שרוצה לומר משהו על מהות המחזה. בשלב מוקדם, קלייר מנסה לשכנע משקיעים לתת חסות לאטרקציה בפארק עם הבטחה לדינוזאור חדש - יצור גדול יותר, מרושע יותר, "מגניב", שמתגלה באופן טבעי כבלתי צפוי ומסוכן. הציבור השתעמם ממגוון הגנים - ו-Jurassic World זקוק לאטרקציות חדשות כדי לשמור על רווחיות החברה.
ואילופארק היורההיה אנטי מדע באופן מוזר,עולם היורההוא אנטי תאגידי נחרץ יותר, שהוא מסר מוזר אך מרענן מתמונת אולפן בתקציב ענק. זה לא מועבר בצורה עדינה במיוחד - בין בדיחות על משקאות מוגזים של 7 דולר לבין התחזית הפיננסית הקפואה של קלייר, יש דמויות שכמעט מגיעות למקום כשהן מסתובבות בשפם הנבל. עם זאת, זה עובד, ולא יכולתי שלא לצחקק מכל החפירות הקשורות למיתוג שברור שדיסנילנד ואולפני יוניברסל נמצאים על הכוונת.
עוד פחות עדינים הם המאפיינים. כולם בצוות הראשי עושים עבודה לא רעה, אבל פשוט אין דמויות בלתי נשכחות כמו למשל, איאן מלקום הבלתי ניתנת לדיכוי של ג'ף גולדבלום או ג'ון האמונד העדין של ריצ'רד אטנבורו. אין באמת מישהו שקרוב לאלי סאטלר המסוגל של לורה דרן, או לגנבי סצנות כמו דניס נדרי (וויין נייט), מולדון (בוב פק) או מר ארנולד (סמואל ל. ג'קסון). הילדים, במיוחד, מחווירים בהשוואה ללקס וטים. בעוד שגריי הוא בחור קטן למדי (אם סופר אינטליגנטי), זאק הוא נער בלתי נסבל (באופן מציאותי). אני אהיה כנה, אם לא הייתי מרגישה כלפי קלייר ואהבתה לבנים, לא היה אכפת לי אם הם ייאכלו ב"אוי לא, דינו יש בכל מקום!" מונטאז'.
אולי זה לא הוגן לערוםעולם היורהמולפארק היורהכשהסרט הישן יותר הוא קלאסיקה כל כך מתמשכת, סרט אקשן שעבד יפה גם בתור מותחן עם כמה ממפלצות הקולנוע האייקוניות ביותר של הקולנוע. נלקח לגמרי בזכות עצמו,עולם היורההוא גדול ומרגש ובקצב טוב, המתח מורחב בחוכמה כך שאקשן ואסון לעולם לא ירגישו רחוקים, וברגע שהחרא באמת מתחיל להכות את המעריץ, הסרט מגיע במלואו. הייתי ממש על קצה הכיסא שלי בשליש האחרון, ולמרות שכמה מהנהונים האלה לרגעי הציפורניים של המקור מגיעים מהר וקשה, הם לא פוגעים בשיא פנטסטי.
זהו סרט פארק היורה, אם כן, ולא גדול, אלא טוב. מגיע מיד אחרימקס הזועם: דרך הזעםלא יעשה לו חסד, והיעדר דמויות בלתי נשכחות באמת הורג את הסיכויים שלו להפוך לקלאסיקה. אֲבָלעולם היורה, על כל הטעויות שלו, יודע שלסרט טוב של פארק היורה יש חומר מעבר למשיכה הקרבית של "דינוזאורים אוכלים אנשים!" וגם יודע בדיוק מתי להתענג על המחזה.
