יום העצמאות: סקירת התחייה: כיף לא פחות שהיא מטומטמת

יום העצמאות: תקומההוא סרט מטומטם. זה סרט ממש ממש ממש מטומטם שכולל סצנה שבה ליאם המסוורת' עושה פיפי על ספינה של חייזר תוך שהוא נותן לאותו חייזר את האצבע האמצעית. קצת קשה לכרוך את דעתך עד כמה מטופש סרט ההמשך של רולנד אמריך לסרטו מ-1996.

יום העצמאות: תקומההוא גם שובר קופות קיץ מהנה, מגוחך לחלוטין, שפשוט בטוח בעצמו ומבוז מספיק כדי להצליח.

מרגע תחילת הסרט ועד הדקות האחרונות,התעוררות מחדשהוא אקשן ללא הפסקה, עם רק כמה רגעים פה ושם כדי לאפשר שחרור קטרטי לפני שאמריך יקפוץ אליו בחזרה. במובנים רבים, הפעולה הבלתי פוסקת הזו פועלת לטובת הסרט. אם אמריך היה מחליט להאט ולו במעט, היה קל יותר לזהות את ההיבטים המופרכים של הסרט, שיש רבים מהם.

התעוררות מחדשהוא סרט שמתחנן לקהל שלו לא לקחת אותו ברצינות

התעוררות מחדשהוא סרט מוזר בכך שהוא לא סרט מעולה לפי כל דמיון, אבל הוא גם לא סוג של סרט "זה כל כך נורא עד שכיף לראות". הוא מוצא את הרגעים המוצלחים שלו בטיפשות שלו ובחוסר הרצון להקריב את הרגעים המוזרים האלה בשביל תת גוון רציני או דרמטי יותר.

התעוררות מחדשהוא סרט שמתחנן לקהל שלו לא לקחת אותו ברצינות כי הוא לא לוקח את עצמו ברצינות. אמריך די מודע לעצמו עד כמה מגוחךהתעוררות מחדשהוא ומשחק בזה, כמעט צוחק על עצמו ועל הסרט תוך שהוא עושה אותו מהנה כפי שהתברר.

התעוררות מחדשהוא סרט המשך לסרטו של אמריך משנת 1996,יום העצמאות, והסרט מתרחש בדיוק 20 שנה לאחר שהסבב הראשון של התקפות חייזרים הרס את כדור הארץ. מאז, דברים השתנו. מדינות הן עדיין ריבוניות, אבל מדינות עובדות יחד יותר מאי פעם כדי לאחד את כל אזרחי כדור הארץ.

ישנם צוותים המוצבים באופן קבוע על הירח כדי לפקוח עין על התקפות חייזרים אפשריות עתידיות ולוודא שבמקרה הצורך, יש לאן לבכירים ביותר מבין פקידי הממשלה לטוס אליו במקרה של אסון נוסף.

כמובן שחלק מהדברים עדיין זהים, וזה המקוםהתעוררות מחדשממקד הרבה מתשומת הלב שלו. ג'ף גולדבלום חזר בתור המדען דיוויד לוינסון, ביל פולמן חזר כנשיא וויטמור וברנט ספינר חוזר על תפקידו כד"ר ברקיש אוקון, ואמריך לא רוצה שתשכח לרגע שהם היו חלק מהחייזר המקורי- צוות לוחם. לעזאזל, הם אפילו הצליחו להתייחס לוויל סמית' מספר אבסורדי של פעמים לפני שהתמקדו לבסוף בבנו טייס הקרב, דילון.

זה אוליהתעוררות מחדשהבעיה הכי גדולה של. אמריך לא יודע כמה זמן להתמקד בגיבורי הפעולה לשעבר של שנות ה-90 ובגיבורים החדשים של הזכיינית בהמשך. הכל חלק מקו העלילה המפותל של הסרט, ששוב, אם באמת שמים לב אליו, קשה לפטור אותו כאל יותר מאשר ניסיון לא מוצלח לתפוס חלק מהתהילה מהסרט הראשון.

למרות כל זה, הסרט עדיין מצליח לבדר במידה רבה, וזה כשלעצמו הישג מרשים.התעוררות מחדשהוא רועש, מגעיל ומתיז אבל בלי זה, הסרט לא היה מבדר כלל. יש רגעים בהתעוררות מחדששיגרום לך להרגיש שוב כמו ילד, והתגובה הנלהבת הזו אפילו לאירועים הכי לא מובנים שגורמת לצפייה מרגשת. זה לא משנה שהסרט פגום כי התגובה הטבעית שלך לראות את טייסי הקרב האלה במטוסים העתידניים שלהם, להתריס על כוח המשיכה כדי להתמודד עם כמה חייזרים למראה מסורבל היא די והותר כדי להשביע את הרעב לפעולת מדע בדיוני שלא תיאמן שאתה ארצה לצאתהתעוררות מחדש.

זה גם אחד מהסרטים הנדירים שבהם אתה יכול לדעת שהצוות נהנה עם מה שהם עושים. בשלב זה של הקריירה שלו, ג'ף גולדבלום בעצם משחק את ג'ף גולדבלום, אבל יש נוחות שהוא מסתובב על הסט, לוקח על עצמו את הדמות הזו שגילם לפני שני עשורים, שגורמת לסרט להרגיש כאילו אתה רואה חבר ותיק בפעם הראשונה מזה זמן מה. הוא לא מגדיל את הביצועים שלו או מנסה להפוך אותם ליותר דרמטיים ממה שצריך, אלא נהנה לחזור למגפיים של לוינסון, ללא ספק נהנה לדבר על חייזרים ולחזור לגרסה הזו של כדור הארץ.

אותו דבר לגבי עולים חדשים, כמו המסוורת'. זו לא תהיה ההופעה שמגדירה את הקריירה של המסוורת' - או לפחות, עדיף לו לקוות שזה לא יהיה - אבל השמחה וההתרגשות של המסוורת' בתפקיד מדבקות וקשה שלא להתרשם ממנו כשהוא על המסך. הוא נותן לעצמו לקחת על עצמו את האופי המגוחך של הסרט, מחבק אותו ומנצל אותו כדי להפוך אותו להרבה יותר לא אמין.

התעוררות מחדש הוא סוג של פינוק עצמי חסר דעת שאני רוצה בשובר קופות קיץ

קשה לדבר על מה שעושההתעוררות מחדשנהדר, כי למען האמת, שום דבר בזה אפילו לא טוב, אבל יש תחושה שאתה מקבל כשאתה יושב בתיאטרון, וקול צווחי חייזרים נכנס מיד אחרי שאגת מטוס קרב מדע בדיוני, כלומר כמעט בלתי ניתן לתיאור.התעוררות מחדשהולך להיות סוג הסרט שמפריד בין אנשים - תחשובפסיפיק רים- ואלה שלא נהנים מסרטים נפיצים חסרי שכל, כנראה ישנאו כל שנייה ממנו.

אבל בשביל עצמי, מישהו שאוהב לראות אקשן מסלים עד שאתה חושב שאין לסרט לאן ללכת,התעוררות מחדשהוא סוג של פינוק עצמי חסר דעת שאני רוצה בשובר קופות קיץ. במשך קצת יותר משעתיים, זה בדיוק מההתעוררות מחדשמספק.

יום העצמאות: תקומההוא הומאז' לשובר קופות של שנות ה-90, ובמובנים רבים, אמריך מנסה לשחזר את החוויה המוזרה הזו עבור דור חדש של צופי קולנוע. אמנם התסריט עשוי להיות גרוע, תת המשחק והסיפור מפוקפק במקרה הטוב, אבל יש הרבה לב וכיף בהתעוררות מחדשנראה שכבר אין לשוברי קופות, ומרענן לגלות שסוג של אקשן מטופש ממש יש לו מקום בקולנוע היום.