יש רגע בענק הברזלבו הוגארת' יוז בן הגיל וענק הברזל שלו מוצאים צבי מת, שנהרג על ידי ציידים רגעים ספורים לאחר שהזוג ראה את היצור בחיים. "זו המפלצת," בוכה אחד הציידים כשהם בורחים מהמקום. זה לא הדאגה של Iron Giant. המכונה החוץ-ארצית נתקלת בתמותה בפעם הראשונה, פועלת כילד, לא ידוע לשבריריות החיים וכמה בקלות ניתן לקחת אותה. במחצית השנייה של הסרט, הוגארת' מרגיע את ענק הברזל שוב ושוב, "אתה לא אקדח".
משווק לקהל צעיר במסווה של סרט-ילדים-עוד-אנימציה,ענק הברזל,20 שנה לאחר השחרור, השאיר מכתש אמנותי. מזמן פרשנות על זהות תוך חריגה מהציפיות החברתיות, דמות הכותרת עומדת כסמל לשחרור מהסטטוס קוו; עשוי כנשק, אך במקום זאת מגן על תושבי העיירה של הוגארת' באמצעות הקרבה.
הוצג כדמות מתנשאת לאימה המוחלטת של סירת דייג קטנה המשייטת בים בוגדני, ענק הברזל מגיע לעיירת החוף רוקוול, נראה כמו מפלצת, שהוחרפה על ידי אווירת שנות החמישים של אמונות טפלות ורמאות. בעוד שהוגארת' הוא הדמות היחידה - לפחות במערכה הראשונה של הסרט - שרואה את הלב החם מתחת לחלק החיצוני המכני, לעוברי אורח ופקידי ממשל כמו קנט מנסלי הרעיל בעליל, ענק הברזל מתאים לנרטיב של נשק , אקדח ופיסת בינה מלאכותית שאולי נשלחה על ידי הרוסים במלחמה הקרה עמוסת רוקוול. עבור אותם עוברי אורח ומתנגדים, מה שהם רואים בעין בלתי מזוינת הוא כל מה שהם צריכים כדי להמשיך את הנרטיב שלהם על מפלצת. העידוד המתמשך של הוגארת' לחברו הגדול והמכני (אפילו לאחר שהענק חושף ארסנל של לייזרים מתחת לשריון שלו) הוא שיעור עמוק לחברה שסועה.
ענק הברזללא רק עוסק ברעיונות של תמותה והקרבה - יסודות הפנתיאון של דיסני - אלא מפנה את ההילוכים קדימה, ומעורר קריאה על אישיות וזהות. סרטו של הבמאי בראד בירד מכיר במשותף שיהיו אנשים שירצו להוסיף מגבלות או להנמיך ציפיות על סמך תפיסה ראשונה. הקהילה הקטנה של רוקוול לא לגמרי משוכנעת ששמועות הענק הברזל נמצא שם במקרה, שהיצור מתמרן את העולם עם ידע קטן כמו זה של ילד. אבל הוגארת', בקושי בגיל ההתבגרות שלו, הופך להיות הרבה יותר מופנם ברגע שהוא מזהה את המגבלות של ענק הברזל, והוא הולך להחדיר לענק הברזל שהוא מה שהוא מתנשא להיות - אפילו סופרמן - במקום להיכנע לציפיות של אחרים.
חיבוק ה"אחר" הופך למשימתו של הוגארת', ולפרשנות הרצה לאורך הסרט. בהתחשב בתפאורה של שנות ה-50, כאשר הפחד היה הנורמה, הוגרת' פועל כדי להתיידד ולרומם את ענק הברזל - "פולשים ממאדים", כפי שהוגארת' חושב על חקירתו הראשונה. אבל ענק הברזל מתגלה כחסר אונים, לא מזיק, אפילו ללא הבנה בסיסית של שיטות עבודה נפוצות. כל מה שהוא רוצה זה מדריך, מישהו שיממש את הפוטנציאל שלו ויעצב אותו, אותו מספק הוגארת' במלואו. לא רק מחבקת את ענק הברזל כשווה, אלא מתחברת למנודה, 'האחר', דרך קשרי עולם ועיר קרועים. אותה שותפות מסיתה, המעודדת והמרוממת, שוברת תבנית עם ההבנה העמוקה והחברתית שלה לגבי הציפיות מ"האחר" והמציאות למה שהם יכולים לעשות.
ממותג כמפלצת, כפולש, ענק הברזל מתחיל להאמין שרגשותיו של הציבור עשויים להיות באמת נכונים. אבל כשמנסלי הופך לריאקציונרי, שולח פצצה ישר לרוקוול, ענק הברזל מחבק את מה שהוגארת' מרומם לאורך כל הסרט. וכמו ענק הברזל שמתנהג כאילו הוא סופרמן, כאן מתעופפת הפרשנות והמסר האולטימטיבי של הסרט.
ענק הברזל, מעבר לניתוח ולהבנתה של התמודדות עם תמותה, מחבקת את האחר בחברה ומעודדת אותם להגביר את הציפיות החברתיות, ולהוכיח שעומדים מהצד והספקים טועים. בסופו של דבר, ענק הברזל לוקח ללב מכני בדיוק את מה שהוגרת' יוז הטיף בכל הסרט. שענק הברזל הוא "לא אקדח" ושהוא זה שבוחר מי נועד להיות. בהבעת ייעוד זה, ענק הברזל מקריב את ההקרבה האולטימטיבית עבור האדם שגרם לו להרגיש יותר מנשק והקהילה שהטילה בו ספק.
במעשה של גבורה והתרסה, ענק הברזל מוכיח שרוקוול ומנסלי טועים ומאמץ לחלוטין את מה שהוגארת' אמר לו כל הזמן. זה רגע שבו הפרשנות לוחצת, שבו הקהל - במיוחד צופים צעירים - מבין שהם מי שהם בוחרים להיות. ובכך שיש להם רק תומך אחד, גם אם הקול הזה קטן ומגיע מבפנים, הם לוקחים על עצמם את גורלם.
ב-20 השנים שחלפו מאזענק הברזליצא לבתי הקולנוע, הסרט גדל לסרט ילדים לזמנים בעייתיים, מושלם לרגע המתפתח. ברוח חיבוק ה"אחר", סרטו של בירד מעודד את הקהל הצעיר שלו לקבוע מסלול לגורלם. מגן על הנחות היסוד של עוברי אורח ואלו של זכות וכוח, בעלות על אישיות וזהות - עם כל הברגים והאגמים שלה - הוא הזרם החשמלי שמפעיל את הרכב הזה של האחים וורנר. כפי שהוגרת' אומר על המוזרים והמנודים, "ברוכים הבאים למרכז קולסוויל. אוכלוסייה: אנחנו".
ג'וליה היא כותבת בידור עם יצירות מומלצות ב-The Playlist, Film School Rejects, HelloGiggles, PopSugar, The Young Folks ו- Screen Rant.
