אף יוצר קולנוע לא עשה שימוש טוב יותר בפורמט Director's Cut מאשרפרנסיס פורד קופולה. במקום לקטוע ולקטוע את שני סרטי הסנדק הראשונים לטלוויזיה ברשת בשנות ה-70, קופולה עיצבה אותם מחדש כסאגה כרונולוגית אחת - שאורכה שבע שעות וכוללת המון קטעים חדשים - שאפשרה לצופים נקודת מבט פשוטה יותר על הטרגדיה של משפחת קורליאונה. בשנת 2001, קופולה חשפהאפוקליפסה עכשיו Redux, הרחבה מסיבית, משוחזרת בקפידה של יצירת המופת שלו בווייטנאם, שכמה מבקרים חשו שהאפילה על השחרור התיאטרלי שכבר סגד לו. ורק בשנה שעברה, חזר יוצר הסרט לכישלון הקטסטרופלי שלמועדון הכותנהעל עיבוד מחודש, שאם לא היה שום דבר אחר, העניק לסרט הגנגסטר האיטי איזה אוף מוזיקלי נחוץ.
אז כאשר פרמאונטהוכרז מוקדם יותר השנהשקופולה עיבד את שנות התשעיםהסנדק חלק ג'כְּמוֹהסנדק, קודה: מותו של מייקל קורליאונה, הייתה סיבה לקוות, בהתבסס על הצלחות קודמות, שהבמאי פתר סוף סוף כמה מהפגמים המטרידים של הטרילוגיה. אבל מה, באופן מציאותי, ניתן לעשות כדי לשפר את הופעתה המביכה של סופיה קופולה בתור בתו של מייקל, מרי, או למלא את החלל שהותיר רוברט דובאל כשדחה את הצעתו הזעומה של פרמאונט לחזור על תפקיד המפתח שלו כשלוח משפחת קורליאונה, טום הייגן? קופולה הוא אולי המאסטרו של ה- Director's Cut, אבל כדי לטפל במלוא החסרונות הללו הוא יצטרך לטוות סוג של כישוף עריכה שעדיין לא קיים.
תמונה: Paramount Pictures
מה שקופולה משיג הוא פחות מעשה קסם מאשר השחלה אלגנטית של מחט. כפי שהוא קובע בהקדמה שלו לכותרת הלא אלגנטיתהסנדק, קודה: מותו של מייקל קורליאונה, הפרק האחרון נראה כאפילוג לנרטיב האפי של שני הסרטים הראשונים. ואכן, התואר המעיק הזה היה הכינוי המועדף על קופולה וגם עלהסנדקהסופר מריו פוזו, ששיתף פעולה עם הבמאי על התסריטים של שלושת הסרטים. מובן פרמאונט נרתע מהרעיון להתייחס לסרט הסנדק הראשון מזה 16 שנים כאל, במילותיו של קופולה, "סיכום" במקום אירוע, אך על ידי הוצאתו כ"הסנדק חלק ג'" (ביום חג המולד, לא פחות), הם הובילו את הקהל והמבקרים לקראת הגמר הגדול שליוצר הסרט לא היה עניין לספק; אם כן, חלק ניכר מהביקורת הראשונית על הסרט, אשר הובהל בהפקה כדי לעמוד בתאריך היציאה היוקרתי הזה,היכה את הסרטעֲבוּרעלילה איטית להתפתחשהרגיש כמו נסיגה של קודמיו ללא רבב. ההיכרות הנרטיבית לא נתפסה כמכוון, אלא כסימן לפשיטת רגל יצירתית.
הגרסה של קופולה, שנמשכת 157 דקות קצרות יותר, מאפסת את הציפיות באופן מיידי על ידי הצבת כותרת המשנה שלה לא רק במרכאות, אלא בנפרד מהקלאסיקהסַנדָקלוגו מריונטה (ראשון לסדרה). תמונות הפתיחה של מתחם קורליאונה המוצף באגם טאהו הוחלפו בצילום חיצוני בזווית נמוכה של קתדרלת סנט פטריק, עתיקות ארכיטקטונית במרכז העיר המתגמדת מול גורדי השחקים הסמוכים לה - מה שצורם בהתחשב בעובדה שהמקור המקוריהסנדק חלק ג'מתחיל בקתדרלת סנט פטריק העתיקה במרכז העיר באיטליה הקטנה. מה קורה כאן? קופולה חותכת ישירות לפגישה של מייקל עם הארכיבישוף גילדיי (דונאל דונלי), ראש בנק הוותיקן המום והמעושן בשרשרת, שמוכר נואשות את מניות השליטה בוותיקן בקונגלומרט הנדל"ן Internazionale Immobiliare למשפחת קורליאונה. בעבר, הסצנה הזו נחתה לאחר הטקס בחסות הוותיקן ומסיבת כבוד מייקל על מעשי הצדקה שלו. על ידי מיצוב מחדש של סצנת גילדיי, קופולה מבהיר את ההימור בצורה מדהימה: מייקל ממנף את החוב של הכנסייה הקתולית כדי לתת לגיטימציה לעסק המשפחתי של קורליאונה, ולא בכדי, להפוך לאחד האנשים העשירים בעולם. כשהעסקה כמעט הושלמה, גילדיי מקונן בבושה, "נראה שבעולם של היום, הכוח לפטור חוב גדול יותר מהכוח לסלוח". על כך מייקל משיב, "לעולם אל תזלזל בכוחה של הסליחה."
סְלִיחָה. זה העסק הדרמטי שקופולה ופוזו בחרו עבור מייקל ב"קודה" הזה, והעלילה העמוסה של הסרט משרתת סוף סוף נושא מאוחד. מאז שהתנדב לרצוח את סולוצ'ו ומקלסקי, מייקל התייחס לחיים כאל לוח שחמט; הוא הקריב את אחיו לשח-מט היימן רוט (לי שטרסברג), וקיבל את התיעוב מאשתו, קיי (דיאן קיטון), כנזק נוסף. לְפִישל פיטר ביסקינדהמלווה של הסנדק, התייחס קופולה לזריקה האחרונה שלהסנדק חלק ב', שבו מייקל יושב בדממה מחוץ למתחם טאהו, כ"סצינת היטלר". הוא לא רק סידר את כל חובות המשפחה; הוא ניתק את עצמו מכל מראית עין של משפחה אוהבת. הוא נטול אנושיות. עשרים שנה מאוחר יותר, כשמייקל נכנס למעשה האחרון של חייו, הוא חפץ בכפרה. עבור אדם שעשה כל כך הרבה רוע, זו נראית בקשה בלתי אפשרית. אבל הצופים שומרים על זיכרונות חיים של האיש שאמר פעם, "זו המשפחה שלי, קיי; זה לא אני." היו לו תוכניות אחרות. האם ייתכן שיש דרך לגאולה למפלצת מתוצרת עצמית זו?
מאייסכילוס, שייקספיר ועד ארתור מילר, התשובה תמיד הייתה "לא". אבל כמו כל הטרגדיות הגדולות, קופולה משכנע את הקהל שלו להאמין שקיים קתרזיס שיכול לנקות את מייקל מחטאיו ולהחזיר את המשפחה שהוא הרחיק הצידה. חלוף הזמן עושה עבודה רבה בסרט, ומעלה שאלות רבות: אם משפחת קורליאונה מצליחה מספיק כדי לקנות נתח שליטה בחברת הנדל"ן Immobiliare, מה הם עשו בשנות ה-60 - כלומר העשור שבו עורר את הקסם של אמריקה מהמאפיה (והווה השראה לספר רב מכר שכותרתוהסנדק)? איזה חום ירד על הארגון לאחר ההתנקשות ב-JFK? האם הםבֶּאֱמֶתלהימנע מסחר הסמים הרווחי ששגשג לאורך מלחמת וייטנאם ומעבר לה?
מיכאל שלהסנדק, קודהמידר את המעשים העסקיים שלו. הוא צוחק בצורה מוזרה. עסקת Immobiliare הושלמה, עד לפורמליות של אישור האפיפיור. הוא דור מרוחק מטריטוריית איטליה הקטנה של אביו - המנוהל כעת על ידי ג'ואי זאסה דמוי ג'ון גוטי - ויש לו פובליציסט מיומן (דון נובלו) שיטפל בכל פניות העיתונות הקוצניות. הוא כמעט בלתי ניתן למגע.
העסק אולי מסודר, אבל עבור מייקל, איש כיבוש אולטימטיבי, יש להתעמת עם האישי. המרדף הזה היה מעונן בגלגוליו הקודמים של הסרט, אבל בהובלה עם סצינת גילדיי זו (במקום הטקס בכנסייה, שנכרת כליל), זוהי התנועה הנרטיבית הבודדת שלהסנדק, קודה. מייקל לא צוחק על "כוחה של הסליחה". הוא מאמין שכפרה אפשרית. הוא מאמין שהוא יכול לאחד את משפחתו. הוא מטיל בחוסר מזל את קריירת האופרה של אנתוני ג'וניור, ומפקיד את קרן קורליאונה בידי מרי. קיי לא רוצה חלק מזה, אבל מייקל, במופע חדש של פגיעות, מאפשר לה לצאת מחדר בעצמה במקום לסגור אותה. זה מהווה צמיחה מטעם הדון. כשהפעולה עוברת לסיציליה, מייקל שופך את הקסם. הוא מוציא את קיי לסיור בכפר הולדתה של משפחתו, ומזעיק את זכרו של האיש שאהבה פעם (אדם שצופים בקושי צפו בסרט הראשון). זה כמעט עובד. זה עוזר שמייקל גדר את ההימורים שלו. למרות שהוא יתרגש אם קיי תתחתן איתו שוב, הוא יסתפק בכך שהיא לא תפחד ממנו יותר. נראה שהאחרון נתון למשא ומתן.
תמונה: Paramount Pictures
כשבריאותו של האפיפיור יורדת דרומה, נראה שעסקת אימוביליאר ניתנת למשא ומתן מחדש, מה שמציב את מייקל בעמדת נחיתות בלתי צפויה כשהוא מתקרב ליעד המכובד שלו. מייקל ציפה שעולם העסקים ה"לגיטימי" יהיה פחות אכזרי מהעולם התחתון הפלילי, אבל, כפי שהוא מתוודה בפני קוני, "ככל שאני עולה יותר, כך הוא הופך עקום יותר". זה היפוך של הנאיביות שהפגין קיי בהסנדקכשהיא טענה כי סנאטורים ונשיאים לא הורגים גברים. מייקל מסתובב מעל ראשו, וכשהוא רואה את הכרישים מסתובבים אין לו ברירה אלא להכות בחזרה בסגנון הישן. כדי לעשות זאת, עליו לוותר על השליטה במשפחה לאחיינו וינסנט (אנדי גרסיה), ולקוות לטוב. אבל גם אם יצליח, עכשיו הוא יודע ש"לגיטימיות" היא אשליה.
אלה שמקוויםהסנדק, קודה: מותו של מייקל קורליאונהלהיות התגלות ברמה שלאפוקליפסה עכשיו Redux,או קרש קפיצה לפרק רביעי בסאגה, יתאכזב. אין הפתעות מעבר ל-20 הדקות הראשונות של הגרסה הזו, למעט ההפרדה, שמונעת ממייקל את שחרור המוות שקיבל בתום הקיצוצים הקודמים. עונשו הוא חיים ארוכים ("cent'anni"), בדיוק הדבר שהוא גנב מאויביו ובאמצעות מעשה אחד בלתי נסלח מאחיו. ההופעה הידועה לשמצה של סופיה קופולה היא מה שהיא; היא עושה את הטוב ביותר עם מה שהיא נתנה, וזה לא הרבה. וזה המרכיב הבלתי ניתן לתיקון של הסרט הזה. החתיכות שם. קופולה ופוזו תכננו את זה בצורה הגיונית. אבל מרי, שמותה נועד לשבור את ליבנו, אף פעם לא נרשמת כיותר מילדה מפוחדת. במובן מסוים, זה הגיוני: שיקרו לה כל חייה, והיא מקובעת רומנטית על בן דודה. זה חומר לדרמה פסיכולוגית, ויש רגעים שבהםהסנדק, קודהמקבל את ההוד האינטימי שלהדרמה המשפחתית הסיציליאנית של לוצ'ינו ויסקונטי,הנמר.
אבל זה הסיפור של מייקל. מרי היא מה שקורה כשאב מקרין תחושה כוזבת של עקרונות. היא מוגנת וכמבוגרת חסרת אונים - לא מסוגלת לנווט בעולם שהוא אכזרי מעבר לתפיסה. במובן זה, קופולה תיקנה את הסרט. הקודה הוא סיכום מושלם של יצירות המופת התאומות שלו. זה סיפור אמריקאי. וזה נגמר.
הסנדק, קודה: מותו של מייקל קורליאונהבכורה בבתי קולנוע מוגבלים ב-4 בדצמבר; הגזרה המחודשת מגיעה לשירותי Blu-ray והשכרה דיגיטלית ב-8 בדצמבר.
