אולפני לאריאן מבצעים תיקון בצייתנותשער בלדור 3,מגהץ את כל החרקים הקטניםשמפריעים לחוויה. אחד מהתיקונים האלה הוא להפוך את זה לכולכםחברי המפלגה לא כל כך חרמניםכל הזמן, וזה בסך הכל הקלה. אל תבין אותי לא נכון; אני אוהב את הדרמה, אבל התיישבתי מוקדם עם שליחבר ערפד יפה. מצד שני, אהבתי את הסיפור המגוחך שהתפתח בין גייל לביני במהלך ההצגה הראשונה שלי במעשים 1 ו-2. עכשיו הדברים כל כך מביכים בינינו שאני פשוט מחזיק אותו במחנה, שם הוא לא יכול לעשות עוד צרות .
משום מה,שער בלדור 3נראה היה שחשבתי שאני בוחר בדרך הרומנטית של גייל. מעולם לא הייתי עוינת או גס רוח כלפיו בגלוי - זה נראה מיותר. אבל גם אני לא עודדתי במיוחד. כשאנשים אחרים שאלו אותי אם אני מתעניין בגייל, תמיד הייתי אומר לא וממשיך הלאה. אבל אחרי שהצוות שלי פינה את מחנה הגובלינים והציל את חורשת הדרואידים, ערכנו מסיבה במחנה שלנו. גייל אמר לי לפנות לו זמן, ואמר שנתגנב יחד ביער לחוויה טרנסצנדנטית. התעלמתי ממנו ופלרטטתי עם אסטריון, ששאלה בציניות אם אני מעדיף לברוח עם גייל. אמרתי שגייל יכול ללכת למצוץ ביצה על כל מה שאכפת לי, והתעלסתי עם אסטריון ביער.
יש להניח, גייל סתם הסתובב ביער וחיכה שאופיע. חשבתי שזה ישים קץ לריסוק שלו, אז נרגעתי קצת. מנטור ותיק של גייל הופיע, נושא מסר חמור. חברתו לשעבר של גייל, אלילה תרתי משמע, דרשה ממנו פעולת תשובה: מעשה הקרבה שימחק רוע גדול.
זה העלה כמה סצנות חדשות ואפשרויות דיאלוג עם גייל, שבהן הוא יקונן על גורלו הטראגי, הבלתי נמנע, והייתי נמנע מקשר עין ואומר משהו כמו "איכס" או "אוף". אבל עדיין, נמנעתי מכל הדבריםבֶּאֱמֶתאפשרויות גסות. גייל כל הזמן קורא מגילות וגמורים ומה לא, אז פשוט הנחתי שהוא מסוגל לקרוא חדר.
אבל ילד שלום, האם טעיתי. ככל שהתקדמתי במערכה 2, המסיבה יצאה ליער מפחיד, מקוללת במכת לא טבעית. כשחנו למרגלות מגדלי Moonrise, גייל הזמין אותי ליער לשיחה פרטית. הסכמתי, ונכנסתי לקרחת חיים שלווה באמצע יער מפחיד אחרת. הוא אפילו כישף את השמים כדי להראות את זוהר הקוטב.
סימן לשיחה מביכה שבה גייל העלה את הפחדים האינטימיים ביותר שלו. בחרתי באפשרויות השיחה הקרובות ביותר ל"לעזאזל, זה מטורף". לא רציתי לצאת לגרעין, ולכן השיחה התגלגלה לקראת סיומו המבולגן. גייל התוודה על אהבתו באוזני, אמרתי לו שאני לא מרגיש כמוהו, וחרדה לא טבעית שנייה התמקמה על הארץ:סִרבּוּל.
אחרי הסצנה ההיא, לא דיברתי עם גייל לעתים קרובות מדי, אלא אם כן הוא רצה להעלות איזו אקספוזיציה הקשורה לעלילה. היה חריג אחד לזה, אחרי שאסטריון התוודה על אהבתו האמיתית והאמיתית אליי והחזקנו ידיים והבטנו זה בעיני זה כמו כמה חולים. ראיתי אתסימן קריאה מובהק מעל ראשו של גיילזה אומר שיש לו מה להגיד, והנחתי שזה יהיה על הוויב או משהו כזה. במקום זאת, גייל בירך אותי על ההתאהבות ואמר כמה זה היה נהדר. כשניסיתי להסכים שזה נהדר, הוא ניתק אותי ואמר שאנחנו לא צריכים להמשיך את השיחה. חָבֵר,אַתָהרצה לדבר עםלִי!
כל זה היה מביך ומוזר, אבל באמת אהבתי את זה. משחקי RPG מתמקדים לעתים קרובות בכך ששחקנים בוחרים בין טוב לרע, או לבחור בין פילוסופיות שונות. נהניתי מזהשער בלדור 3הייתה עלילה צדדית מבולגנת שבה נאלצתי לשאת את נאום "בואו נהיה חברים" למכשף חזק להפליא. אני לא בטוח אם החוויה המדויקת שהייתה לי אפשרית יותר; יכול להיות שזה תוקן. אולי בהצגה עתידית, אלמד לאהוב אותו. אבל נהניתי מהמרקם שהוא סיפק לחוויה הראשונית שלי. זה היה הרבה יותר בלתי נשכח מרוב חברי ה-RPG, שהתקרבו לתבנית הרואית יותר.
