כְּמוֹדיימון טארגארייןסובל מסיוטים משבוע לשבוע בחדרים אפלים וטחובים של הרנהל, רביםבית הדרקוןלמעריצים הייתה שאלה אחת בראשם: "מתי זה ייגמר?"
אבל כשמעריצי משחקי הכס צועקים "מילוי!" ומלאכהממים של אחוזת לואיג'י, אני כאן כדי להתווכח בעד ההתרחשויות של הרנהל, ולחגוג את ההתרחשויות המוזרות, המפחידות והעריות המתרחשות באזורי הנהר. הרנהל התירבית הדרקוןלהמציא את הצד המיסטי שלו בתוך הרבה פוליטיקה בדרגונסטון ובקינג'ס לנדינג, והתכתשויות עקובות מדם במקומות אחרים, והעניק למופע זריקת גיוון אסתטי. אני אגיד את זה: הרנהל יפה ומפחיד, ובאופן מרענן שונה מכל דבר אחר שאנו רואים בווסטרוס. (שלא יהיה הכל"מקבל מזה הרבה ויברציות של 'בוס בייבי'", אבל המראה החיצוני של הרנהל נותן לי את 'מקדש הסערות' חם ומטושטשהנשמות של שד' ויברציות. אני אוהב את הדרך שבה עוצבה טירת התוכנית.)
אבל יותר מכל, הרנהל נתן ל-Daemon משהו לעשות, ונתן לו להרהר על האופי שלו בתהליך.
ל-Daemon יש מעט מאוד מקומות ללכת אליהם בשלב זה שיקבל בברכה אותו. הוא ברח - או כמעט הוגלה - מ- King's Landing, Dragonstone, Pentos וה- Vale. להיות תקוע בהר הרנהל זה הולם, בהתחשב בנטישתו של Rhaenyra בשֶׁלָהזמן מתמשך של צורך וחוסר היכולת שלה לברוח מדרגונסטון. הוּאראוילהיות תקוע כאן, ולהתעמת בכאב עם השדים שלו.
אך למרבה המזל, ארבעה שבועות לאחר שהותו של דיימון בהרנהל, אנו למעשה רואים התקדמות מסוימת. אולי לא במונחים של תיקון של הרנהל או הקמת חיל מצב מתפקד, אבל השבועות של חלומות דפוקים יותר ויותר שדיימון ספג אילצו אותו להתעמת עם מערכות היחסים שלו.Rhaenyra,לְהַלווֹת, וViserys. נראה שדיימון סוף סוף מבין שייתכן שהוא טועה, הודות לטיפול הרעלים של אליס ריברס. זה עובד, וכפי שכל מי שהיה בטיפול יודע, שינוי כזה לא קורה בן לילה. לפעמים זה אומר לעבד חלום מין על אמא שלך.
כפי שאליס אומרת בירק שלה עם דיימון בשבוע הזהבית הדרקון, "כשמשהו לא נעים לך, אתה רץ." בהתחשב בכך שלדמון נותרו מעט מקומות לברוח אליהם, אין לו ברירה אלא להישמע לעצתהלחכות שהרוחות יתחלפו, תוך שהוא גם מקבל שהבריחה מהבעיות שלו (ומרוחות הרפאים שרודפות גם אותו וגם את הרנהל) היא לא התשובה.
או אולי זה, כמו, צמיחת אופי. אולי גם אני פשוט אוהב לראות את דיימון סובל. אחרי הכל, הוא העביר את אחיו לגיהנום ועכשיו הוא על אשתו השלישית, שהוא זומם נגדה בשקט. אה, הוא גם אחראי בעקיפין למוות של ילד קטן, הודות לניסיון התנקשות מופרך שהוא העביר למיקור חוץ. דימון הוא דקירה, וכמה שבועות של שינה גרועה וניתוק מהמציאות נראים כמו התחלה של עונש הולם.
מנקודת מבט של הצופה, הסבל של דיימון בהרנהל העניק לנו את החזרה הקצרה של דמויות אהובות, כולל Viserys של פאדי קונסידין ו-Rhaenyra הצעירה של מילי אלקוק. אך ורק מנקודת מבט של מעריצים, אני שמח לראות את האנשים האלה בחזרה. באופן דומה, השהות הממושכת של דיימון (ושל הצופים) בהרנהל גם העניקה לנו זמן לבלות עם סר סיימון סטרונג המענג, אותו שיחק באנרגיה חדה ומאופקת "נו, בעצם" על ידי סיימון ראסל ביל. סיימון הביא קצת הקלה קומית מהנהבית הדרקון, ואני אומר כמה שיותר ממנו יותר טוב.
אז, כן, דיימון סובב את גלגליו בהרנהל; בצדק. הוא הראה מעט מאוד יכולת לשנות עד לנקודה זו, והוא סוף סוף מבקש עזרה. אולי פריצת הדרך האחרונה שלו - ומותו בזמן שלגרובר טולי- למעשה יעזור לו להמשיך הלאה.
אבל אני לא אתנגד אם דיימון יצטרך לעבוד בהרנהל עוד קצת.
