Illix.run

זה לא קשה לומר שמבצע הפעלולים ובמאי האקשן האגדי ג'יי ג'יי פרי עזר לעצב את רוב סרטי הפעולה והזכיונות המשמעותיים שיצאו במאה הנוכחית. הוא עבד ביקומי הקולנוע המודרניים הגדולים ביותר שאפשר להעלות על הדעת - מארוול,זֶרֶם יָשָׁר, אווטאר,מהיר ועצבני, ג'ון וויק. הוא עיצב את הפעולה על פרויקטים קטנים יותר של ז'אנר אהוב כמולוֹחֶםוללא עוררין II: אדם אחרון עומד, ואפילו סיפק פעימות אקשן חזקות בקומדיות כמומְרַגֵלותעלומת רצח 2.

פרי סוף סוף קיבל את ההזדמנות שלו לביים סרט ב-2022: קומדיית האקשן של ערפדים זורמים לאחורמשמרת יום, בכיכובו של ג'יימי פוקס. שנתיים לאחר מכן, הוא חזר עם המאמץ השני שלו: רום האקשן המענגמשחק הרוצח, בכיכובם של דייב באוטיסטה וגדוד חבריו ומשתפי הפעולה של פרי מעולם האקשן.

הסרט עוקב אחר ג'ו פלאד (באטיסטה), רוצח בעל יכולות גבוהות עם מחאה גדולה לרקדנית הבלט מייז (סופיה בוטלה). בעוד מערכת היחסים שלהם עדיין מתפתחת, ג'ו מגלה שיש לו מחלה סופנית, ומטיל מכה על עצמו כדי לסיים את סבלו במהירות ובתקווה לקבל תשלום ביטוח עבור אהבתו החדשה. אבל הפתעה! הרופא שלו נתן לו את האבחנה השגויה, והוא למעשה בריא לחלוטין. עם נחישות חדשה לחיות, ג'ו צריך להדוף נחיל של מתנקשים קטלניים ולהחזיק בחזון שלו לגבי עתידו.

עם באוטיסטה ובוטלה מצטרפים בן קינגסלי כמטפל של באוטיסטה צבי, פום קלמנטיף כמטפל מתחרה וטרי קרוז,סקוט אדקינס,מרקו זרור, לי הון, שיינה ווסט, לוסי קורק ומתאבקת ה-WWE דרו מקינטייר כחלק מהמתנקשים. עבור חובבי אקשן, הרשימה הזו היא מי זה מי של אנשים שבועטים בתחת. שלבו את זה עם העין הייחודית של פרי לעיצוב אקשן, וקיבלתם את אחד הסרטים המהנים של הסתיו.

המערך הנרטיבי מאפשר הרבה מקום לביטוי מפרי, הן בדמויות והן בעיצוב הפעולה. דמותו של זרור, בוטאס, היא בולטת במיוחד, רקדן פלמנקו שנלחם עם דורבנים במגפיים ואוזניות באוזניים. כך גם אדקינס ומקינטייר, שמגלמים זוג אחים סקוטים כמעט בלתי מובנים (כתוביות והכל). יש קרבות אופנועים, קטטות בארון, יריות טקטיות, אקשן אינטנסיבי של אומנויות לחימה וכל מה שביניהם. במיטבו,משחק הרוצחמרגיש כמו סדרת אנתולוגיית פעולה, העוקבת אחר הגיבור כשהוא נלחם בדרכו בז'אנר, כשהרומנטיקה של ג'ו ומייז מספקת לב במרכז הכל.

פוליגון דיבר עם פרי על גישתו להנחת היסוד הייחודית של הסרט, מדוע מתאבקים (ובאוטיסטה בפרט) הופכים לכוכבי קולנוע כה גדולים, ההשראות שלו לקאסט המטורף של הדמויות, והאהבה שלו להתאים אסתטיקה מהבית הספר הישן לטכנולוגיה של בית הספר החדש. .

ראיון זה נערך לצורך תמציתי ובהירות.

מצולע: היכן התחיל הפרויקט הזה עבורך?

ג'יי ג'יי פרי:כמו לפני 12 שנים, קיבלתי תסריט שנקראמשחק הרוצח, והם חיפשו רכז פעלולים. איכשהו זה נעלם. ואז לפני שלוש שנים, קיבלתי שוב את התסריט, והם חיפשו מנהל יחידה שנייה. סיימתי את הסרט הראשון שלי,משמרת יום, והזמנתי את [המפיק] אנדרו לזר לראות את גזרת הבמאי שלי כשהיינו בחדר העריכה. הוא היה כמו, "אחי, אני רוצה שתביים [משחק הרוצח]." וככה כל זה קצת הגיע אליי.

השגת הסרט הייתה זכייה גדולה, אבל לגרום לדייב באוטיסטה לככב בו היה כמו זכייה בלוטו עבורי. הכל פשוט הסתדר אחרי זה.

אני מתאר לעצמי שחלק מזה הוא כוח הכוכב שלו ומה שהוא מביא למסך, אבל גם חיבור של מישהו כמוהו לפרויקט צריך לעזור לתת לו יותר נראות.

פגשתי את דייב במגרש החניה של87eleven [עיצוב פעולה]כשהתכוננתיג'ון וויק 2ואימנו את קיאנו [ריבס]. הוא בא לפגושצ'אד [סטהלסקי], ואני רדפתי אחריו החוצה במגרש החניה והייתי כמו, "אחי, אני מעריץ גדול."

עבדתי עם הרבה מתאבקים מקצוענים לאורך השנים. כפעלולן, עבדתי עם האלק הוגאן, רנדי סאבאג', רק שורה של אנשים. אבל תמיד הרגשתי שדייב מיוחד. יש לו משהו אחר. כשהוא עלה על הסיפון, שוחחנו, ואני חושב שזכיתי בו כשאמרתי לו שאני לא מתכוון לעשות סרט פעולה. אני יוצא לעשות סיפור אהבה.

מבחינתי, שמגיע מעולם האקשן, לא כל כך התעסקתי בפעולה. אני יכול לעצום את עיניי ולזרוק את הכדור ולפגוע בו בפעולה. זו השכונה שלי. אני יודע לאן אני הולך. אני צריך להבין את סיפור האהבה ואת הדמויות בסרט הזה, ואת הקומדיה. אני צריך להכות בזה. כולם יצפו שהאקשן יהיה טוב. אני לא ממש מודאג מהחלק הזה, כי אני יודע את זה כמו את כף היד שלי, ויש לי צוות אקשן מדהים, וכל מה שאנחנו עושים זה לייצר פעלולים כל הזמן.

אבל איך להבין את הסיפור נכון זה, אני חושב, מה שהביא את דייב, ודייב הביא את סופיה [בוטלה]. פחדתי בלי חרא מהדמות מייז. הייתי כמובסדר, את מי אני אקבל, שחקנית גרועה שיכולה לרקוד, שיש לה כימיה עם דייב?והוא אמר, "אה, יש לי את החבר הזה שקיבלתימלון ארטמיסעִם."

אם תשאלו שחקנית בהוליווד אם הם יכולים לרקוד, כולם יגידו, "כן, אני יכול לרקוד." אבל אני לא מתכוון לריקודי סטפס בכיתה ד'. אני מדבר על זה שבאמת עומד לרקוד. סופיה, לפני שהפכה לשחקנית, היא הייתה רקדנית, והיא שחקנית מדהימה. דייב גם הביא איתו את טרי קרוס, שהיה סופר מגניב. היה לנו קשה ללהק את התפקיד של Lovedahl. עבדתי עם טרי עלמתכלים 3. אני אוהב אותו, אבל דייב, הוא חברים יקרים איתו. הוא קרא לו, ובּוּם, טרי קרוס על מטוס.

התקשרתי לטלפון והתקשרתי לכל החברים שלי - סקוט אדקינס, מרקו זרור, פום קלמנטיף, דניאל ברנהרדט, לוסי קורק, שיינה ווסט. אם אתה הולך לאנשהו כדי להיכנס לקרב רחוב ארור, מה אתה עושה? אתה קורא לבני הבית שלך ולבנות הבית שלך לבוא לעזור לך. כאשר אתה מערם את החפיסה שלך מלאה באסים, כל מה שאתה מחזיק הוא אסים.

מה זה בעבודה עם מתאבקים בתפקידי פעולה שאתה אוהב, ואיך דייב באוטיסטה הבחין שם אצלך?

אם אתה מכיר את עסקי הסרטים, יותר כוכבי קולנוע הגיעו מ-WWE מאשר בכל מקום אחר. יותר מכדורגל, יותר מ-MMA. יש סיבה. הם מבצעים של הופעות חיות. הם מתנהגים כלפי החבר'ה בדימום האף. אז זה צריך להיות גדול, והם צריכים להיות מסוגלים לשמור על הכוריאוגרפיה. זוהי כר גידול לכוכבי פעולה.

אני חושב שדייב, ברמת המשחק, באמת עלה על כל הציפיות ממני. אני מכיר אותו, וזה לא הוגן, כי הוא שחקן נהדר, הוא סופר מוכשר, הוא סופר אינטליגנטי, הוא סופר אדיב, הוא נדיב. אני כל כך רוצה להיות אותו שזה גורם לי לכאבים בשיניים הארורות. בשבילי זה היה שיא קריירה לעשות את זה איתו. בדיוק סיימתי איתו עוד אחד, נקראה [קומדיית מדע בדיוני]צריבה לאחר. אנחנו חותכים את זה עכשיו.

הזכרתמשמרת יוםמוקדם יותר, שיש לו גישה שונה מאוד לפעולה מזו. זה ממוקד ערפדים, יש לך אתחומרי התעמלות מעוותיםממשיך.משחק הרוצחהוא מגרש משחקים אחר. מה הכי היה מרגש אותך בזה בתור במאי אקשן?

בגלל שאני מביים כל כך הרבה אקשן בתור במאי יחידה שנייה, זה קשור לדמויות. איך אני עושה את הדמויות שונות, ויוצר בעיות עבור הגיבור שלי, ומראה איך הוא פותר אותן? וזה גם קטעי הקבע. כמו, קרב האופנועים. היינו אמורים לעשות את זה באתר בנייה. אתה יודע למה ירינו בו פנימה? כי כשאתה מצלם בבודפשט ביולי, יש לך רק ארבע שעות של חושך. אז לא היה לי את הזמן שהייתי צריך לצלם במשך 10 שעות רצופות.

צילמנו את כל עסקי האופנועים ביומיים. לא היה לי הרבה זמן, אז הייתי צריך להתמקד בנקודות החוזק שלי. אבל המקום הזה יצר הרבה הזדמנויות לאופנועים לעשות דברים שאולי לא ראיתם קודם. זה גם התפקיד שלך, זה לא להחזיר דברים שראית. אז כשאני מביים סרטי פעולה, אני לא צופה בסרטי אקשן. אני רואה קומדיות וסרטי אימה.

אחד הדברים שהכי נהניתי מהםמשחק הרוצחהיא כיצד ההנחה מאפשרת לך להשתמש בהרבה כלי פעולה שונים. אתה יכול לעבור בין תת-ז'אנרים של פעולה לאורך הסרט. כשקראת את התסריט, זה בלט לך, או שזה בא באופן טבעי בתהליך?

הסרט שקראתי לפני 10 או 12 שנים וזה שקראתי לפני שלוש שנים הם די שונים. כשהחלטנו שאני מביים את הסרט, יצאתי והשגתי את [תסריטאי] ג'יימס קוין, שהוא חבר שלי, וכתבנו מחדש. הכנסנו את הדמות של גויאנג, הכנסנו את הדמות של בוטאס, הכנסנו את בנות המסיבה, הכנסנו את החבר'ה הסקוטים הלא מובנים.

הוצאנו כמה דמויות, כי התסריט הזה קיים כל כך הרבה זמן, היית רואה שאנשים לקחו את הדמויות שלהם והכניסו אותן לסרטים אחרים. אז שמתי בו DNA משלי. כתבנו את הדברים האלה עם סקוט אדקינס בראש, עם מרקו זרור בראש, עם לוסי קורק ושיינה ווסט בראש.

עם בוטאס - כשהייתי בחור צעיר, התחריתי הרבה בטאקוונדו. היה בחור בחדר הכושר שלי, שכשהוא לבש את הווקמן שלו, אם היית מזדהה איתו, הוא היה דופק ממך את המכנסיים, כי הוא היה כל כך אוהב את הכבד. אבל כשהוא כבה את הווקמן, יכולת ללכת עליו. הייתי כמו,אני צריך לעשות את זה. מרקו, הוא דמות מיוחדת. כמעט איבדנו גם את הדמות הזאת. לא היה לנו הרבה כסף.

[עם האחים מקנזי], עבדתי בסקוטלנדF9. סגרנו את אדינבורו, ולא הצלחתי להבין מילה ממה שהצוות שלי אמר, אבל זה היה כיף, והם צחקו כשדיברתי. היה לנו זמן נהדר. כל מילה נוספת הייתה המילה C. הייתי כמו.וואו, אתם יכולים פשוט להגיד את זה?ואז בנות המסיבות... ביליתי את רוב שנות נעורי במחקר על הבנות האלה.

עם האחים מקנזי, יש קצת משותף ביניהםמשמרת יוםוהסרט הזה. האם תמיד יהיה מקום בסרטים שלך לסקוט אדקינס לשחק חצי מצמד אחים עם מבטא חדש?

אני אוהב את סקוט. אני הולך להפיל אותו בכל דבר. אני אלהק את מרקו ודניאל בכל דבר. כשאתה הולך לאנשהו ולעשות משהו קשה, אתה הולך להביא את החברים שלך. כולם יכולים להיות כוכבי קולנוע משלהם. כולם כוכבי סרטי פעולה, אבל הם יכולים להיות כוכבי קולנוע. אני תמיד אציע את זה לסקוט, אבל אני מקווה שאוכל להציע לו משהו גדול יותר בפעם הבאה.

לסרט יש נרטיב קומיקסי מאוד, למרות שחומר המקור אינו חוברת קומיקס. יש לך לוחות מפוצלים, מגבונים, חיתוכים בגפרורים - יש בסרט הרבה שובבות. איך ניגשת לשיוך הסגנון לנרטיב?

לְאַחַרמשמרת יום, רציתי משהו שנראה קצת שונה, וצפיתי בישןפרשת תומס קראוןוצפיתי באיזה גאי ריצ'י. אז חלק מהמסכים המפוצלים וחלק מהמעברים מסצנה לסצנה [הושראתם של אלה]. רק רציתי שזה ירגיש אחרת. לא היה לנו הרבה זמן. זה לא היה תקציב גדול. צילמנו אותו תוך 42 ימים. זה היה מה שהיה, אבל הכנו מזה ארוחה.

לא רציתי שזה ייראה כמו סרט אקשן סטנדרטי. יש כמה זומי בובה, צילומי בובה 360, הרבה צילומי טריניטי שבהם אנחנו מסתובבים. רציתי לקחת הרבה חירויות עם המצלמה, אבל רציתי גם לקחת הרבה חירויות עם העריכה והקצב. עשיתי זאתמשמרת יום, ואני מאוד גאה בסרט הזה. אבל זה היה מאוד סצנה לסצנה לסצינה. רציתי לעשות משהו שהוא קצת יותר מסוגנן.

כשדיברנו עלמשמרת יוםכבר לפני כן, דיברנו על איך חלק מהסרטים חוזרים לסגנון של שנות ה-80 או ה-90 של סרט פעולה. אתה אוהב לערבב אסתטיקה ישנה יותר עם טכנולוגיה של בית ספר חדש. מה מושך אותך בזה?

למדתי איך לעשות את העבודה הזו כשיצאתי מהצבא בשנות ה-90, כשהפכתי לפעלולן. ואז, לא יכולת לומר "בוא נתקן את זה בפוסט." מישהו היה צריך להבין איך לעשות את זה - אתה לא יכול להישען רק על אפקטים חזותיים. לא היה CGI, לא היה יוטיוב להדרכה, לא היה שום דבר מזה. אז היית צריך להיות יוצר קולנוע חכם. ויצא לי לעבוד עם החבר'ה האלה ובאמת לשים לב כרכז פעלולים ומנהל יחידה שנייה.

הפעלולים והנשים האלה הם הרמה הבאה. אלוף פארקור, אלוף עולם בדריפטינג, לוחם UFC, רק הרמה הבאה. אבל כולם צעירים וצעירות שאני לעזאזל לא מבין מילה ממה שהם אומרים. ואני אוהב אותם, והם אוהבים אותי, ולמדתי מהם כל כך הרבה, אבל אני חושב שהם גם לומדים ממני. התמהיל הזה בשבילי תמיד היה סופר מעניין.

אני תקוע באמצע הדור X, ואני עדיין מקשיב ל-Motley Crüe, אבל במקביל, אני עובד עם כל הדולרים הצעירים והנשים הצעירות האלה מדהימות. ראית את זה במשמרת יוםעם הדמויות של דייב [פרנקו] וג'יימי [פוקס], וזה כאןמשחק הרוצח. זה משהו שאני באמת אוהב. זה חלק מהחיים שלי שאני מאוד אוהב וצוחק עליו, וזה משהו שרציתי להעביר לקהל.

חשבתי שזה משהו שגיבוריומשחק הרוצחומשמרת יוםיש במשותף: כל אחד מהם מיומן במיוחד בעבודה אלימה, אבל הם גם די חסרי מושג בחיים שלהם מחוץ לעבודה. האם זו תכונת אופי שאתה נמשך אליה בסיפורים?

[מצביע על עצמי.] זה סוג של הסיפור שלי. אני בן 57, אבל אני בן 15 לכוד בגוף של בן 57. הייתי בעסק שבו אנחנו מתנגשים במכוניות ונלחמים ויורים בדברים ונופלים מבניין. אנחנו לא באמת צריכים להתבגר. אתה רק צריך להיות זהיר. אתה עושה הרבה דברים של ילדים. ואני קורא לאנשים: אל תתבגרו. זה מוערך יתר על המידה. אל תעשה את זה. אתה לא הולך לחפור את זה. אתה הולך לרצות לחזור. אשתי ואני, יש לנו ילדה בת 12, והיא הולכת להתבגר הרבה יותר מוקדם ממני.

משחק הרוצחנמצא בבתי הקולנוע עכשיו.