אירוע הקרוסאובר של DC Comics 2017,Dark Nights Metal, היה שיגעון הקומיקס של הקיץ, והשבוע, דמות הפריצה שלו חוזרת מחרידה. אדריכל סדרהסקוט סניידרמביא את באטמן שצוחק ליקום DC הראשי, מקום שבו הוא בהחלט לא שייך.
באטמן שצוחקמקורו ברסיס שבור של קוסמוס DC Comics, עולם שבו באטמן נשבר והרג את הג'וקר - רק כדי שהמלכודת האחרונה של נבל העל תיסגר. הצלבן הכפותי נדבק ברעלן עצבי שנועד להסיר את הגבולות המוסריים של כל מי שנכח ברגע מותו של הג'וקר. לבאטמן שצוחק יש את כל הנחישות והרצון של באטמן, וללא איפוק שלו. הוא שרף את עולמו מבפנים ואז נמלט מהשמדתו כדי לזרוע הרס ברחבי הרב-יקום.
סניידר מתאחד עם האמן המכונה ג'וק למיני סדרה בת שישה גיליונות -נִקרָאבאטמן שצוחקכמובן- על באטמן שצוחק שהכריז מלחמה על באטמן, והוא מביא קצת עזרה נוספת לעשות את זה. The Grim Knight, באטמן סיוט חדש שלא הופיע בוDark Nights Metalמחשש שהוא יעלה בדרגהשבעת ה- Nightmare Batmen האחרים, הוא סוג של הכלאה של באטמן/פאנישר.
עִםבאטמן שצוחקמספר 1 על המדפים ב-12 בדצמבר, פוליגון ישב עם סניידר וג'וק כדי לדבר על הבאת חלום לילה אפל לדף.
הערת העורך: ראיון זה נערך לצורך הבהירות.
פוליגון: סקוט, אתה מגדיר את באטמן שצוחק בתור הרע הגדול ביותר של Dark Nights Metal. ציפית שהוא יהיה כזה להיט בקרב מעריצים?
סקוט סניידר:אני אף פעם לא מניח את הדברים האלה בכלל. עִםבית הדין של הינשופים, אותו דבר, עםג'וקר עם פניו חתוכות. אתה אף פעם לא חושב שהדברים האלה לוקחים חיים משלהם. זה ריגוש וכבוד עצום, וזה מאוד משפיל לראות את הדברים האלה נשארים לזמן מה.
עִםבאטמן שצוחק, לא הפופולריות גרמה לי לרצות לעשות את הסדרה. זה באמת היה חוסר המקום במטאל לחקור את הדמות. זה היה רק טבעו של הסיפור הזה; לא היה מקום לאינטימיות שרציתי עם הדמות הזו. אז ידעתי אז שאני רוצה לעשות מיני סדרה.
הרעיון היה להביא את באטמן שצוחק לגות'הם ולעשות סיפור שיהיה הסיפור הכי מסויט, הכי חוקרני ומשמעותי שיכולנו לעשות עם הדמות הזו, שם הוא באמת מתמודד עם באטמן ואומר, "ראיתי אותנו על פני כל הרב-יקום. אני מכיר את הלב שלנו יותר טוב ממך, והוא שחור. ואני הולך להראות לך כמה חשוך, למרות שאתה לא רוצה להיראות."
הוא מגיע לכאן עם תוכנית מפחידה ומפחידה שתכלול הכל, החל מארקהם מקלט, פינגווין בטרקלין הקרח ועד ג'יימס ג'וניור. אבל בבסיסה, היא נועדה להיות מדיטציה אמיתית על הפחדים הגדולים ביותר של באטמן לגבי עצמו, לגבי גות'אם ומ על מטרתו.
מה לדעתכם החלקים הכי משכנעים של באטמן שצוחק כנבל?
ג'וק:שוחחנו קודם לכן על איך הג'וקר מייצג כאוס, אבל תמיד יש לו אג'נדה שקשורה איכשהו לבאטמן. והבאטמן שצוחקהואבאטמן. בעיני הוא יותר קיצוני חוץ מכל הנבלים האחרים, וברור שזה מאוד כיף לצייר וזה מאוד כיף בסיפור שסקוט מספר. הוא חשוך, הוא ממש חשוך, אבל יש בו גם הרבה חיים, אם זה הגיוני. זה לא רק אפל למען העניין, יש הרבה אנרגיה בדמות הזאת כי הוא - כלומר, תקן אותי אם אני טועה, סקוט - אלא המרכיבים הגרועים ביותר של באטמן שקיבלו חיים.
צ'יטים:כן, 100 אחוז. בשבילי הוא הנבל הכי מפחיד בפנתיאון באטמן שיצא לי לכתוב, כי בסופו של דבר הוא באטמן, עם מצפונו מרוחק. ובאטמן בלי מצפון הוא רק טורף קודקוד, שמאמין בכל דבר כדי לנצח, לשרוד, בכל דבר כדי לוודא שכל איום מנותח, מתוכנן ומוסר לפני שהוא בכלל יודע שאתה מסתכל עליו. ויש לו את כל הזיכרונות של ברוס, יש לו את כל האימונים שלו, יש לו את כל ההיסטוריה שלו.
אז החלק הכי מפחיד כשהוא רואה פינגווין או שהוא רואה ג'וקר או אפילו אלפרד. והוא יעלה אליהם ויש לו את הזכרונות של ברוס, הוא חווה את אותה חוויה [...] וזה מפחיד כי אתה מדבר עם ברוס וויין. אבל אז הוא שולף חרמש, ואתה כאילו, זה לא ברוס וויין.
אני מוצא שהוא הנבל האהוב עליי שיצרתי, כי הסיבה שהוא כל כך מפחיד היא שהוא בדיוק ההפך מבאטמן בשבילי. כלומר מה שעושה את באטמןבאטמן- עד כמה שכולם מאמינים שזה קשור לזה שהוא תמיד מנצח וכל הגאדג'טים האלה והמוח המבריק שלו וכל הדברים האלה - בשבילי, זה הנישואים של אתיקה בנחישות. הוא לוקח את האסטרטגיה שלו והופך אותה למשהו מעורר השראה.
והבאטמן שצוחק הוא בדיוק ההפך. יש לו את כל הדברים שאתה חושב שיוצרים את באטמןבאטמן, אבל מה עושה אותובאטמןבאטמן לא שם. זה מה שעושה אותו כל כך חלול ומפחיד בעיני, זה שהוא יבוא אליך עם כל הכישורים ובלי שום דבר.
אתה מוסיף עוד יקום חלופי באטמן לסיפור הזה. מה אתה יכול לספר לי על האביר הגרוע? המעניש שלך באטמן. האם מותר לי להגיד מעניש באטמן?
צ'יטים:[בצחוק] כן, כמובן, למה לא?
הוא דמות קוסמית. הבאטמן שצוחק מגיע ממקום שנקרא הרב-יקום האפל, שבו חיים כל התקוות והפחדים שלנו. הוא חצה את הרב-יקום הזה וראה כל כך הרבה גרסאות שונות של ברוס [...] והוא הביא לכאן חבורה של באטמנים מרושעים ביקום חלופי למטאל. לבאטמן שצוחק יש את העוזר האחד הזה, האביר הגרוע, גרסה מסויטת של ברוס, כנראה השנייה בגודלה אחרי באטמן שצוחק, לפחות בשבילי.
הוא הרעיון של "מה אם באטמן החליט להתחיל להשתמש בכוח קטלני, ללא הבחנה, כדי לנצח?" בעולם הזה, כשג'ו צ'יל יורה בהוריו, ג'ו צ'יל מפיל בטעות את האקדח בסמטה, וברוס הצעיר מרים אותו והורג אותו. ומאותו רגע ואילך אין לו מחסום או הגבלה להשתמש בכוח קטלני כדי להשיג את מה שהוא רוצה. ועד כמה שזה כרוך ברובים, וזה כן - וויין אנטרפרייז על העולם הזה מייצר נשק וכל מיני דברים - הוא הרבה יותר קטלני כי הוא מיליארדר בינלאומי עם תאגיד רב-פנים שיש לו שבבים ודברים בכל חלק אפשרי. טכנולוגיה שבבעלותך.
אז אם אתה במכונית שלך, הוא יכול לגרום לו לנסוע מגשר, או שאתה במטוס, הוא יכול להוריד את המטוס ולעולם לא תדע שזה הוא. הוא באמת דמות ממש מפחידה.
בגלל הדאגה שהייתה לי להביא אותומַתֶכֶתבכנות, היה שבאטמן המרושעים האחרים יחווירו בהשוואה אליו. רציתי לשמור אותו לסיפור הזה כי אני מרגיש שאם אנחנו הולכים להחשיך ונעוץ את כל העצירות, אולי נעשה את זה. אני רוצה שזה יהיה סוג של אחד האתגרים המסויטים ביותר שבאטמן התמודד אי פעם ואחד הספרים הטובים ביותר שעשיתי. אז זה אומר ללכת למקומות האפלים והמסויטים ביותר ולהיות בסדר עם זה.
והעיצוב שלך על ה-Grim Knight, עבדת על זה, ג'וק?
ג'וק:כן, זה הייתי אני. זה התברר מאוד מוקדם מאוד, כי ברור שהוא עמוס במלואו עבור דוב. יש לו יותר מדי רובים, יותר מדי נשקים כבדים, הכל. אבל ממש מוקדם מאוד התברר שהוא יכול לתמוך בזה, ולמעשה הוא נראה טוב יותר [מכוסה בפקודה]. ציירתי עבורו את הרעיונות הראשונים שלי וככל ששמתי עליו יותר דברים, כך הוא נראה טוב יותר. אז זה לגמרי הומצא עבור הסיפור הזה, והוא מאוד כיף לצייר, אני לא יכול להכחיש. למרות שהוא מייצג דרך מאוד אפלה, באטמן אלטרנטיבי יכול היה לקחת, בכל זאת מבחינה ויזואלית ולסיפור הוא מביא הרבה פאנץ'.
כשאתה וג'וק נפגשים, זה לעתים קרובות בשביל ספרי אימה. האם זה ספר אימה של באטמן?
צ'יטים:אה, זה בהחלט ספר אימה של באטמן. אני מתכוון שזה ספר של באטמן בכך שאנחנו רוצים שזה יהיה משהו שכל מי שאוהב את הדמות יוכל לקלוט ולהרגיש איתו בנוח. אבל זה ספר אפל. אני מתכוון, הדמות של באטמן שצוחק, לעולם לא תהיה לך אותו בסיפור בלי שזה יהיה ספר אימה. כי הוא בעצמו אימה טבעית [צוחקת]. אז בשנייה שהוא מופיע אתה בספר אימה
הבאטמן שצוחק הוא סוג של פה מלא של שם. אתה מקצר את זה?
צ'יטים:אני לא, פשוט תגיד את זה.
ג'וק:BMWL.
צ'יטים:ובכן, כשאני מקליד את זה.
ג'וק:במיילים, זה BMWL.
צ'יטים:אני לא, אני לא אקליד את זה.
ג'וק:[בחביבות] זה יותר מדי; זה צעד רחוק מדי בשבילך, סקוט.
צ'יטים:אבל זה יישמע כמו להקת בנים אם אנשים יתחילו לקרוא לו כך בעצם! אין סיכוי. זה [פה]. אבל, אתה יודע, הוא בחור מפחיד אז אני שמח לומר את השם כולו.