ליאם אובריאן הוא גולוםצללים של מורדור. הוא גם וויליאם שייקספירSaints Row: Gat Out of Hell. ליתר דיוק, הוא אחד משחקני הקול הפוריים יותר באנימציה ובמשחקי וידאו. הוא גם רצה משהו מאוד מיוחד ליום ההולדת האחרון לפני כמה שנים.
הוא רצה לשחק מבוכים ודרקונים.
"למעשה שיחקנו בפאת'פיינדר אז", אמרה לורה ביילי לפוליגון. היא נדין בזמן הקרובUncharted 4. היא האלמנה השחורה בתוכניות האנימציה של הנוקמים, ודיסני אינפיניטי 3.0. היא גווין ווייטהילמשחקי הכס: סדרת משחקי מודיעופיונה פנימהסיפורים מארצות הגבול.
עוד כמה שחקני קול שכבר הכירו זה את זה הרכיבו משחק חד פעמי ליום הולדתו של אובריאן, והזמינו את מת'יו מרסר ל-DM. בעולם של שחקני קול, היה לו מוניטין של ניהול כמה מהמשחקים הטובים ביותר.
מרסר הוא MacCready ו-Z1-14 אינץ'Fallout 4. הוא הקול הגברי של השומרגוֹרָל. הוא רובין בפניםסיפורי עיר גות'אם.
אשלי ג'ונסון, שגילמה את אלי מהאחרון מבינינוכמו גם גורטיס מ-Tales from the Borderlands, שיחק במשחק. כמו טרוויס ווילינגהם (הבן השני הידוע לשמצה,האוונג'רס אסמבל,סופיה הראשונה), סם ריגל (צבי נינג'ה מתבגרים,לשוטט מעבר לשם,אִישִׁיוּת), מרישה ריי (אדם ש,כאב פנטום), אוריון מסתיים (Final Fantasy Type-0,עמודי הנצח,Wildstar) וטליזן יפה (World of Warcraft,סטריטפייטר,הלסינג).
המשחק כלל שחקני קול רבים אחרים, והיה מוצלח למדי, והם שיחקו בסשן מדי חודש בערך במשך שנים, ולעתים קרובות היו דנים בתוכנית ברשתות החברתיות ועם המעריצים שלהם. זה היה שאי אפשר לעמוד בפניו: משחק פרטי ומתמשך של מבוכים ודרקונים שיחק על ידי כמה מהדובאים המוכשרים ביותר בעסק?
לא לקח הרבה זמן עד שפלישיה דיי התקשרה.
הופכים משחק להצגה
"חברתי אשלי ג'ונסון, שאני מכירה מהקהל של ווידונוורס, הזכירה בחלוף לפני כמה שנים שהיא הייתה חלק מקבוצת D&D שהורכבה אך ורק מדובבים", הסבירה פלישיה דיי.
פליסיה דיי מנהלת את Geek and Sundry, אוסף של מופעים ונכסים שחוגגים משחקי שולחן ומשחקי תפקידים. זה היה התאמה טבעית, ותפקיד קריטי נולד.
"נמשכתי מיד לרעיון להביא אותם ל-Geek and Sundry, כי אני אוהב D&D וידעתי שהמעריצים שלנו ישמחו לצפות, a-la Tabletop. תוכנית מצולמת גדולה יותר כזו לא יצאה לפועל מיד, אבל כשהחלטתי להשיק ערוץ טוויץ' מוקדם יותר השנה, הקבוצה הייתה בראש הרשימה שלי".
הרעיון לקחת תחביב ולהפוך אותו להצגה לא זכה להצלחה מיידית בצוות. "היינו קצת עצבניים, זה היה דבר מאוד פרטי שעשינו ביחד", הסביר או'בריאן. "הייתה היסוס, לא ידענו אם זה ירגיש מוזר עם אנשים שצופים. בסופו של דבר הרעיון לקחת את זה בשידור חי ולתת לו את הבעיטה הזו של חשמל מהקהל פיתה אותנו יותר מדי".
הפרק הראשון היה קצת מחוספס מבחינת הפקה. לא היה הרבה בדרך לסט, והשמע היה סלעי. זו גם אחת ההפקות החיות הנדירות של משחקי תפקידים שבהן חבר במפלגה לא יכול היה להקליט בגלל שהיה בלונדון כדי לקבל את ה-BAFTA עבורהאחרון מבינינו.
אבל היה שם משהו, למרות שהשאלה איך להציג את התוכנית בצורה הטובה ביותר הייתה עדיין שאלה פתוחה.
למרסר היה ברור גם לגבי סוג ה-DM שהוא יהיה בהרצה של התוכנית. החוקים לא היו הדבר הכי חשוב במשחק. יש הרבה מקום למה שנקרא "כלל המגניב", שבו אם משהו באמת מעניין אבל הכללים לא תומכים בו...
"אני מעדיף לטעות בלאפשר לשחקן לעשות משהו סופר מסוכן עם סיכוי נמוך להצלחה שאף אחד אי פעם לא היה חושב עליו ואין חוקים, ולתת לזה לקרות ואם הוא יצליח לעשות את זה, מאשר לשבת שם עם הספר מולי ובדיקה משולשת, אין כאן משהו בפרק השביעי בחוקי הלחימה בעמוד השלישי לגבי האם המאבק הזה יעבוד", הסביר.
למרסר יש, ללא ספק, את העבודה הקשה ביותר כמאסטר הצינוק של משחק ציבורי שכזה. הוא מבלה בין שש לשמונה שעות בשבוע מחוץ למצלמה בהכנה, לא רק מוודא שהסיפור יזוז בקצב טוב, אלא שיש לשחקנים הרבה אפשרויות במהלך כל סשן.
"זה כרוך בכתיבה, סיפור, הכנה לעלילות עתידיות... בעצם יצירת מספיק תוכן שבו השחקנים לא ירגישו שהם עוברים מסילות ברזל", אמר. "הם תמיד עושים בחירות מוזרות ותמיד מפתיעים אותי לאן הם הולכים. אני לא רוצה שיתפסו אותי מדי".
"אני חושב שזה כל כך מטורף שמאט יכול להכין המון המון דברים ואז בסופו של דבר אנחנו הולכים לכיוון אקראי ופשוט נראה ערימות של מפות שמעולם לא מצאנו כי החלטנו לעשות משהו מוזר לגמרי", הוסיף ביילי .
"יש לי סיפור עיקרי, ואז אני מתכונן להרבה אפשרויות תלוי איפה הן נמצאות. אני רוצה לוודא שאני לא נראה יותר מדי כמו כלי מול אנשים באינטרנט", המשיך. "טוויטר בהחלט יודיע לי למחרת אם אני מחליק או אעשה טעות."
הנה הערה אחת כזו: "אם גרוג הגיע למרחק של 23 סטר מהשיקוי אז בעצם כל תנופה שהוא לקח במהלך הקרב הייתה צריכה לגרום למינימום 7 נזק", כתב צופה. "הם שכחו שה-str modifier שלו היה +6 לא ה-+4 הרגיל שלו." אז... אתה יודע. אנשים בררנים.
הידיעה הזו שאנשים אחרים צופים בה לא שינתה דברים כל כך, לדברי רוב חברי הצוות.
"אנחנו עדיין מסתובבים רק במצלמה ומגלגלים קוביות ואנחנו חנונים ענקיים לגבי זה. שום דבר לא באמת השתנה חוץ מזה שיש פחות זמן השבתה", אמר מרסר. "הלחץ הקטן בידיעה שיש קהל אומר שפחות מדברים על היום שלנו או מספרים סיפור מצחיק. עכשיו כשאנחנו משחקים אנחנו יושבים ומשחקים, יש פחות בלאטות של אופי. כולם באמת נשארים מושקעים ברגע".
ביילי מעלה עוד נקודה חשובה מאוד לגבי ההבדל בין הפיכת המשחק שלך למופע: יש הרבה פחות אכילה במהלך הפגישות עכשיו. "פעם זה היה רק צריף", היא הסבירה.
שאלתי את אובריאן למה שחקני קול הם כל כך טבעיים כשזה מגיע למשחקי תפקידים שולחניים.
"כשחקני קול, אני חושב שאנחנו מביאים דמיון מאוד מושחז למשחק", הסביר. "אנחנו מבלים הרבה זמן בתאי הקלטה לא ברורים ויוצרים יש מאין. אין במה, תפאורה או אפילו אנשים אחרים שאפשר לעבוד מהם. העבודה דורשת ממך לשחק בתוך ה-Dark-Treak-Star-Deck, המופעל על ידי המוח שלך, לצייר את הסביבה והנסיבות סביבך במוחכם. הוסף כמה כללים וקוביות, ויש לך D&D."
"מה שכולנו מביאים הוא היכולת שלנו לדמיין, ואני יודע שזה נשמע די צולע אבל בתור שחקן קול זה מה שאתה עושה כל הזמן, יוצר את התרחישים הענקיים האלה בראש שלך אז זה הגיוני שאתה משמיע את הקולות המטורפים האלה בתא קטנטן לגמרי לבד," אמרה לורה ביילי.
"אז ברגע שאנחנו בתרחישים האלה אחד עם השני כולנו יכולים לדמיין איפה אנחנו נמצאים ואנחנו כל הזמן... זה מתנגן כמו סרט בראש שלי. כשאני חושב על זיכרונות מהקמפיין שלנו, אני לא רואה את זה כשאנחנו יושבים סביב שולחן, אני מדמיין את הצילומים הגדולים האלה של הדמויות שלנו יוצאות למשימות, ואני חושב שאולי זה זה. להרבה מאיתנו יש אימוני אימפרוב, אז זה גם עוזר".
זה גם מדד לכתיבת תסריט תוך כדי, במקום לקרוא מילים של מישהו אחר. "עכשיו אנחנו יכולים לקחת את כל אותם הכישורים שבהם השתמשנו במשך שנים בדוכן, וליצור סיפור משלנו, ברגע. והריגוש שיוצר הוא ממכר", אמר אובריאן.
עליית התפקיד
התוכנית זכתה במהירות לעוקבים מסור. לפי Geek and Sundry התוכנית הגיעה ליותר מ-37 מיליון דקות צפייה, עם למעלה ממיליון דקות צפייה לכל פרק ב-Twitch. לחשבון היוטיוב של התוכנית יש למעלה מ-1.3 מיליון מנויים, עם למעלה מ-10,000 מנויים משלמים ב-Twitch.
מה שעוד יותר מפתיע הוא שהמעקב אחר הסיפור דורש מחויבות מהותית מצד הצופה. פרקים של תפקיד קריטי נמשכים לעתים קרובות מספר שעות, או עשויים אפילו להיות מפוצלים למספר חלקים. אובריאן תיאר את הערכת האורך של כל פרק מבעוד מועד כ"ניסיון לפגוע במטרה עם מצנח".
פליסיה דיי מאמינה שהסיפורים הארוכים יותר הם חלק מהצלחת התוכנית "לאחר שפתחתי את החברה שלי עם YouTube, נאמר לי שוב ושוב בהתחלה שה-longform לא עובד באינטרנט", היא אמרה ל-Polygon.
"אבל ההצלחות הגדולות ביותר שלנו היו תוכן ארוך לאורך השנים..." היא המשיכה. "אני אוהב את ההיבט של בניית קהילה, אני אוהב להתנסות. והעניין באינטרנט הוא שאתה לא צריך לרצות את כולם, אתה רק צריך לרצות מספיק כדי לקיים עסק, וזה נפלא".
הופכים הופעה לעסק
תפקיד קריטי הוא הפקה מודרנית לחלוטין. התוכנית משדרת בשידור חי ב-Twitch בכל יום חמישי בשעה 19:00 שעון האוקיינוס השקט, ואז מנויים יכולים לגשת לגרסה הארכיון באופן מיידי. ביום שני שלאחר מכן, הפרקים ממוקמים ב-Geek and Sundry ולאחר מכן, בסופו של דבר, ביוטיוב.
לפעמים צריך ללמד חברות שרוצות לתת חסות למופע איך כל זה עובד. "יש תהליך חינוך לגבי העובדה שיש לו רגליים", אמרה קלאודיה קונטררס של חנון אנד סאנדרי.
לפרק הראשון יש כעת למעלה מ-650,000 צפיות ביוטיוב, והוא ממשיך להיראות כשאנשים הופכים למעריצים של התוכנית ומתעדכנים בפרקים קודמים. כשמותג או חברה נותנים חסות לתוכנית, זה לא כמו לקנות פרסומת מסורתית שמשודרת פעם אחת בשידור חי בטלוויזיה; התוכן ימשיך לחיות ב-YouTube כדי לראות מעריצים קיימים או חדשים.
האופי החי והאינטראקטיבי של המופע מאפשר לחברות מידה מסוימת של יצירתיות, במיוחד אם יש קשר חזק למשחקי תפקידים. Wyrmwood היא חברה המייצרת אביזרי משחק תפקידים איכותיים ומותאמים אישית בעבודת יד, ויש לה מערכת יחסים עם תפקיד קריטי.
"אנחנו מספקים את קוד הקופון 'קריטרול' למעריצים שלהם, למשלוח חינם, וכאשר מעריצים משתמשים בקוד זה תומך בתוכנית", הם הסבירו לפוליגון. המוצרים משמשים גם בתערוכה. "סט ה-DM של מת'יו היה מותאם אישית. למגש השולחן שלו יש לוגו מסיבי של תפקיד קריטי חרוט בעור, ובכספת הקוביות שלו מופיעה המשפט 'איך אתה רוצה לעשות את זה?'".
Wyrmwood מדווחת שגם התנועה וגם המכירות עלו.
ובכל זאת, תפקיד קריטי הוא עבודה של אהבה, ועסק צומח ולא כזה שמרוויח מיידית. "לא הרווחנו הרבה כסף על זה בכלל, זה משהו שאנחנו אוהבים לעשות, אם משהו היה גורע מזה, היינו רוצים לעצור את זה", הודה מרסר.
"אנחנו מגדלים אותו להנאתנו. היה הדבר הנפלא הזה שבו צמחה קהילה שהיא כל כך חיובית וכל כך תומכת ואנשים חולקים את הסיפורים והחוויות שלהם. זה כל כך מעבר לכל מה שאי פעם ציפיתי. הרבה מעל להיות עסק זה שזה חשוב לכל כך הרבה אנשים וזה משהו שאנחנו באמת נהנים ממנו".
התחושות הללו הדהדו על ידי כל מי בתפקיד קריטי שאיתו דיברתי. הם סיפרו לי סיפורים על קריאת ציוצים של מעריצים והערות על איך הצפייה בתוכנית עזרה לדיכאון של מישהו. מעריצים שולחים יצירות אמנות של הדמויות האהובות עליהם מהתוכנית, והדמויות האלה חולקות גם רשימות השמעה של Spotify ב-Geek and Sundry. Cliffhangers נדונים בקרב מעריצים כאילו כל סשן היה הפרק האחרון של משחקי הכס.
השחקנים מבלים זמן במעבר על ציוצים של מעריצים ומתכווצים כשהם עושים טעות או שוכחים קצת תקינות כללים שיכלו לשפר את הסיכויים שלהם בקרב. ביילי שיתפה סיפור שבו כתבו לה את המילים "סימן הצייד" מעל ראשו של האדם שמולה כדי שהיא לא תשכח למקם את זה על המטרות שלה עבור חובבת הנזק לאחר שכל כך הרבה אנשים ייסורים כתבו כדי להזכיר לה.
האיכות של משחק התפקידים עצמו היא הרבה יותר גבוהה ממה שאתה מקבל ממשחקים אקראיים, אבל יש גם את הכיף שנובע מהעובדה שמדובר במקורבים למשחקים. כשמשחק הווידאו Mad Max שוחרר הם בילו כמה דקות לפני הפרק של אותו שבוע בתיאור הדמויות שהם משחקים במשחק, כולל הפסקה קצרה על מעשה העמדת הפנים להקיא במהלך הקלטת הקול. זה סוג כזה של שיחת חנות שרובנו לא זוכים לשמוע, וזה חלק ממה שהופך את המשחקים האלה של D&D לכל כך מזמינים.
"זה עסקים והנאה עבורנו. זה אחד הדברים האהובים עלי שאני עושה כרגע. אנחנו מניחים מסילת רכבת לעתיד", אמר או'בריאן. "זה כמעט כמו להקים חברת תיאטרון, הודות ל-Twitch. אנו רואים בו בשמחה ענף משגשג חדש של העבודה שאנו עושים".
זה עסק מודרני לחלוטין, ועדיין עובדים עליו. המעריצים יכולים לקיים אינטראקציה עם התוכנית בזמן שהיא מוקלטת, וכל מכשיר על פני כדור הארץ שיש לו גישה ליוטיוב אומר שקל להיתפס. מרסר ציין שהם התקרבו לאבד אופי בעבר, והוא עדיין אוהב לשמור על מידה מסוימת של סכנה בקמפיין. לעתים קרובות זה מסתכם בקוביות, ובכושר ההמצאה של השחקנים.
"אני מפחד מ-TPK [הרג צד מוחלט]", אמר ביילי לפוליגון. "אני לא יודע מה לעזאזל נעשה אם זה יקרה."
