ריאן גיליאם (הוא/הוא) עובד בפוליגון למעלה משמונה שנים. הוא מבלה בעיקר את זמנו בכתיבת מדריכים למשחקים פופולריים מאוד כמודיאבלו 4&גורל 2.
הזיכיון של Darksiders תמיד לבש את השפעותיו על השרוול. המשחק הראשון שוחרר ב-2010 והציג עולם גותי אפל של מלאכים ושדים, בשילוב עם המשחקיות המבוססת על צינוק ושדרוג של The Legend of Zelda. שנתיים לאחר מכן,Darksiders 2בחר במכניקת RPG מסורתית יותר, כמו מציאת ושדרוג סוגי נשק שונים לאורך המסע שלך במקום גילוי כוחות חדשים. הסדרה עקבה אחרי אחרים יותר ממה שהובילה.
Darksiders 3חוזר לשורשים האלה כשואל רעיונות, ומציע רק גרסה מעודכנת מעט של נוסחת Darksiders.Darksiders 3הוא זוחל צינוק מגוף שלישי, בדיוק כמו שני המשחקים הראשונים בסדרה. במשחק מככב Fury, אחד מארבעת פרשי האפוקליפסה, שהוטל עליו לצוד האנשה של שבעת החטאים הקטלניים. הפרס שהובטח לה הוא מנהיגות של הפרשים.
כמה רגעי סיפור בלתי נשכחים מתרחשים כשאני עובד על רשימת המועדפים הזו בת שבעה אנשים, העלילה חולקת המשכיות קטנה עם המשחקים הקודמים. אני פורץ וחותך את דרכי בעולם, ומבלה רגעים שקטים בפתרון חידות ובאיסוף מפתחות שאני מניף על הגב כמו חרב לפני שהוריד אותם בפסל סמוך.
אני פותח עמדות לחימה חדשות עבור Fury ככל שהמשחק מתקדם, אבל הלחימה מבוססת בעיקר על התחמקות והתחמקות. הלחימה היא מכוונת, ואפילו אויבים ברמה נמוכה או פשוטים יכולים להרוג אותך אם אתה לא חושב קדימה. ריסוק כפתורים אינו אסטרטגיה מעשית.
כמו כל כך הרבה משחקי RPG בשנים האחרונות,Darksiders 3שואל בנדיבות מבית הספר Dark Souls לעיצוב משחקים. הבריאות כבר לא מתחדשת כפי שהתחדשה במשחקי Darksiders האחרים. במקום זאת, Fury נושאת פריט הנקרא "הפוגה של Nephilim's Respite", אותו היא מפעילה כדי לרפא. לפריט יש מספר מוגבל של מטענים לפני שיש למלא אותו מחדש, מה שנעשה על ידי הבסת אויבים. Fury גם מרוויח נשמות על ידי הריגת אויבים, ואני משתמש בהם כדי לרכוש פריטים או להעלות את רמתו של Fury בבריאות, נזק פיזי או נזק קסום.
אני מאבד את כל הנשמות שלי כשאני מת, אבל הן נשארות מאחור ברוח רפאים קטנה שצריך להרוס אם אני רוצה להחזיר את המטבע האבוד. אני יכול גם לרסק אשכולות נשמות שנמצאים בעולם כדי להשיג עוד נשמות.
Darksiders 3הוא קצת יותר ליניארי מאשר Dark Souls. אני נלחם בשטחים פתוחים לזמן מה, ואז העניינים מצטמצמים לקראת מפגש עם בוס. כל כמה בוסים, אני מקבל כלי חדש שמגיע עם יכולת מיוחדת משלו. האוצרות האלה מאפשרות לי לפתור חידות חדשות, להגיע לאזורים חדשים ולתקוף עם נשקים חדשים בבת אחת. הם שדרוגים מגוונים.
הקדושה הראשונה שאני מקבלת היא היכל הלהבה. זה מעניק לי תנועות להבה מכה במהירות על כפתור ההתקפה המשני שלי, אבל גם נותן לי את היכולת להגדיל את גובה הקפיצה שלי ולצרוב דרך קורים שאני מוצא בסביבה - משהו שיכולתי לעשות רק לפני השימוש באגי פצצה שנמצאו בחלקים מסוימים של עוֹלָם.
אני מחליף אוצרות בלחיצת כפתור. אמנם אני לא יכול להחליף שילוב באמצע, אבל זה קל מספיק להשתמש ביותר מ- Hallow אחד לכל מפגש עד שהגעתי לסוף המשחק.
בעיות טכניות
במהלך הזמן שלי עםDarksiders 3במחשב, חוויתי כמה קריסות. אזורים מסוימים במשחק - במיוחד בזמן המרדף אחרי Lust - פעלו בצורה גרועה מאוד וגרמו לכמה ירידות משמעותיות בקצב הפריימים. במהלך קרב הבוס של Lust, המשחק שלי התרסק שתי פעמים נפרדות. הראשון היה באמצע קרב הבוס, ואילו השני היה במהלך קטע שלאחר הקרב. זו בעיה די גדולה בDarksiders 3, מכיוון שהמשחק חוסך התקדמות רק כאשר אתה מגיע ל-Vulgrim, בעל החנות. נאלצתי לעשות מחדש את קרב הבוס - שכולל קטע הליכה-ודיבור שלא ניתן לדלג עליו - מספר פעמים, בתפילה שהמשחק יחזיק מעמד לרגע אחד בלבד. בשלב מאוחר יותר, המשחק שלי השתבש, אבל בכל זאת נתן לי לרוץ ל-Vulgrim הסמוך, מה שנתן לי את ההזדמנות לשמור את ההתקדמות שלי לפני שהוא יתמוטט לחלוטין. למרות שסביר להניח שהגרסה של המשחק ששיחקנו לא הושלמה סופית, השחקנים צריכים להיות מוכן לכמה תסכולים טכניים.
Darksiders 3מתעורר לחיים לקראת סוף המשחק, מכיוון שכל השדרוגים והיכולות הללו מאפשרים לי לשלוט בשילובים נרחבים ולבצע עבודה מהירה של אויבים שפעם היו מטרידים. זו אותה תחושת התקדמות המוכרת כל כך ממשחקי זלדה: אני צובר יכולות, אני לומד איך להשתמש בהן, ועד סוף החוויה, אני צריך ללמוד איך כולם עובדים יחד כדי להמשיך להתקדם. זה מספק, אבל מחורבן.
והעולם עצמו לא יכול להשתוות לעיצוב האלגנטי של סדרת Souls או Zelda. אמנם יש כמה קיצורי דרך דרך אזורים שכבר ביקרתי בהם, אבל יש יותר מדי פעמים שאני תקוע בריצה באזורים ריקים שכבר פיניתי כדי להגיע לקטע הבא של המשחק. חקירה פירושה ליצור לעצמי עבודה כשרצתי בחזרה על פני שטח מוכרים. אין מפה, והמצפן שאמור לכוון אותי בכיוון הנכון, לרוב לא עוזר בנסיעות ארוכות יותר.
קרבות הבוס הם מטלה, ורק לעתים רחוקות עושים משהו מעניין עם הנושא המבוסס על החטא של כל דמות. אני לא בטוח איך הייתי מעצב דמות שתוקפת בעוצמה של "זעם", למשל, אבל זו שאלה שנויה במחלוקת, כי כל קרב בDarksiders 3ניתן לנצח על ידי לימוד מתי להתחמק ומתי להתקפת נגד.
הלוואי שהייתי משחקDarksiders 3לפני שנים. היום, זה מרגיש כמו משהו שעשוי להימצא על המדפים של סרטון בלוקבאסטר מאובק שאיכשהו עדיין בסביבה. זה לא משחק רע, אבל הוא גם לא ייחודי. זה בונה במעט את הבסיס הפנטסטי שהציבו משחקים טובים יותר שהגיעו לפניו. התוצאה היא משהו מוכר שעדיין תפס אותי במשך כל 12 השעות שביליתי איתו.
Darksiders 3הוא טיול נוסטלגי, שמזכיר לי משחקים שאהבתי כשהייתי צעיר יותר. זה אף פעם לא עושה משהו מרהיב, וגם לא מציע הרבה רעיונות חדשים. במקום זאת, זה קיים כתזכורת רצינית לאופן שבו משחקים משחקים לפני שמונה שנים, וזה מספיק לי.
Darksiders 3נבדק במחשב Windows באמצעות מפתח Steam "קמעונאי" אחרון שסופק על ידי THQ Nordic. תוכל למצוא מידע נוסף על מדיניות האתיקה של Polygonכָּאן.
