מדי שנה, הפסטיבל קאןעמוס בכמה מהסרטים הבולטים של השנה, ובלוח השנה, שכלל ערכים של במאים כמו קוונטין טרנטינו,טרנס מאליק, ובונג ג'ון-הו(ואפילו סדרת טלוויזיה מניקולס ווינדינג רפן), לא היה חריג לכלל.
הסרטים שהוצגו בפסטיבל - וכל הקטעים השונים שלו, כולל שבוע הבמאים ושבוע המבקרים - היו מרגש לקחת, שיחקו כמבשר לשנת סרטים נפלאה שתבוא. כדי לעזור לך לפקוח עין על המיטב של החג כשהם יגיעו לבתי הקולנוע בשנה הקרובה, ריכזנו רשימה של חמשת הסרטים הטובים ביותר בפסטיבל, כמו גם ציון מכובד אחד, והרשימה המלאה של הזוכים בתחרות.
ככניסה קלה בסרגל הצד של הפסטיבל במהלך שנה מוערמת,עור צבילא ממש יכול להתחרות בסרטים הגדולים במבחר הרשמי, אבל הוא כל כך יחיד שאי אפשר לשכוח אותו. בכיכובו של ז'אן דוז'רדן כאדם בשם ז'ורז', הסרט, שנמשך קצת פחות מ-80 דקות, עוסק כולו במסע של אדם אחד להפוך את הז'קט שלו לז'קט היחיד בעולם.
ככל שהסיפור מתקדם, כך הוא נהיה יותר מקאברי, אבל הוא מצחיק לאורך כל הדרך, כשז'ורז' מתהדר בכל פעם שהוא קולט הצצה שלו ושל ז'קט עור הצבי שלו במשטח מחזיר אור ("סגנון רוצח!") ומתעקש לכולם הוא פוגש שהוא אייקון סגנון. העבודה האחרונה של קוונטין דופיה היא ריף אחד ארוך וממושך על הקצב היחיד הזה, מרגיש כמו אמערכון של טים רובינסוןנמתח עד הקיצוניות הפרועה ביותר.
5. סליחה שהתגעגענו אליך
הבמאי קן לואץ' ידוע אולי בעיקר בתור המאסטר של הסרט המדכא, העכשווי, ממעמד הפועלים,סליחה שהתגעגענו אליך, שרואה את הדמויות שלו נתפסות בכלכלת ההופעות, עגומה בהתאם. לואץ' עדיין מוצא מקום להומור: המשפחה שסביבה מסתובב הסרט מחזיקה אהבה אמיתית זה לזה, ויש רגעים של ריחוף גם כשהם נאבקים להסתדר, כפי שנכון לגבי מצבים כאלה בחיים האמיתיים.
עם זאת, זה לא אומר שהסרט קל לצפייה; באמצע הדרך, אחת הדמויות מתארת חלום שבו הן מרגישות כאילו הן נבלעות בחול טובעני, ושכל מאמץ מחודש להימלט ממנו רק גורם להן לשקוע עוד יותר פנימה. מיותר לציין שזו מטאפורה הולמת ל- הנסיבות בהן נמצאות הדמויות.
ראוי לציין במיוחד השחקן קריס היצ'ן, המגלם את ריקי, הפטריארך המשפחתי. הביצועים שלו יוצאי דופן כשהוא מלהטט בין העצב, הזעם וחוסר האונים שריקי מרגיש כשהוא מנסה לעמוד בחובותיו כמשלוח וגם כאב.
הנזיר הנודע טרנס מאליק יצא לקאן להקרנת הבכורה של סרטו החדש,חיים נסתרים, המספר את סיפורו של סרבן המצפון האמיתי פרנץ יגרשטטר. יגרשטטר, המגולם בסרט על ידי אוגוסט דיהל, סירב לקבל את שבועת היטלר, וכתוצאה מכך נכלא ונשפט. סרטו של מאליק הוא חקירה של עקרונותיו של יגרשטטר, ובקנה מידה גדול יותר, הרהור על מה שנדרש כדי לעשות את מה שנכון.
הסרט מדהים, אם כי מילולי באופן מפתיע בהשוואה לרוב יצירותיו האחרות של מאליק. זה גם לוקח זמן לעבור מנקודת עלילה לנקודת עלילה, לעצור כדי להציק לרגשות של כל פעימה ולספק במה מספקת לדיהל ולרי פאכנר, המגלמת את אשתו של יגרשטטר.
3. דיוקן של גברת על האש
הסרט החדש של סלין סקימה אינו מהפכני במיוחד בכל הנוגע לסיפור שהוא מספר, אבל הוא מהמם בפרטים ובביצוע. מריאן (נואמי מרלנט) הוזמנה לצייר דיוקן של הלואיז (אדל האנל), עם התניה האחת שאסור להלואיז לדעת שהדיוקן מצויר. הדיוקן אמור להישלח לבעלה הפוטנציאלי של הלואיז, והיא סירבה לשבת עבור אף אמן כיוון שאינה רוצה בנישואים מסודרים. זה תנאי שמריאן שמחה להסכים אליו בהתחלה, אבל מתקשה לקבל אותו כשהשניים מכירים זה את זה.
מה שאחריו הוא סיפור אהבה שמתפתח כל כך בחום ועדין שאי אפשר לעמוד בפניו, עם צילום אחרון שאמור להפוך לבד את כל הספקות שנותרו לגבי איכות הסרט וביצועיו.דיוקן של גברת על האשעוסק גם באופן שבו אמניות נשים נמחקו לא פעם מהסיפורים שלהן, ונגזלו מסוכנות, מה שהופך את זה לעוד יותר מרענן שכמעט כל צוות השחקנים מורכב מנשים.
המכשפההוא מעשה שקשה לעקוב אחריו, אבל הבמאי רוברט אגרס הוציא את זה - ואיך - איתוהמגדלור. שילוב מרתק של סגנונות ומיתולוגיות, הסרט הוא נסיעה פרועה מלמעלה למטה, מתריס בציפיות ואריגה שטיח כל כך מפואר וכל כך קודר שהוא עולה על גדותיו מיחס הגובה-רוחב שלו כמעט מרובע.
רוברט פטינסון ווילם דפו מככבים כשומרי מגדלור העובדים במשמרת של ארבעה שבועות. ככל שחולפים הימים, האירועים באי הקטן שלהם הולכים ומשונים, ושיטות ההתמודדות שלהם מסתכמות בשתייה, מה שלא בדיוק עוזר. לקהל, לפחות, יש את תרופת הפלא של מופעי חוצפה של פטינסון ודפו, שמשאירים את כל הבל על רצפת חדר החיתוך כשהם יוצאים לגמרי בירידה לטירוף.
אין ספק שבונג ג'ון-הו מרגשטַפִּילהוא הסרט הטוב ביותר שמוצג בפסטיבל קאן השנה. זה מסוג הסרטים שכל כך מובטחים, מעוצבים כל כך בצורה מושלמת, שהוא נכנס למוח העצמות שלך, מצייר תמונה שתישאר עם הצופה הרבה אחרי שהסרט יסתיים.
כמו בעל אוריינטציה אנכיתסנופירסר,טַפִּילעוסק בכיתה. שתי משפחות, אחת עשירה (וגרה בבית יפה על גבעה) ואחת ענייה (ונדחקת לדירת תת-מרתף באזור מועד לשיטפונות), מתערבבות זו בחייה של זו בעניינים של עבודה וכסף. אולם בהדרגה, ההסתבכות שלהם מסתבכת יותר, והאיכויות דמויות הקאפר של החלק המוקדם של הסרט מתהפכות לטרגדיה.
טַפִּילנבנה כמו סימפוניה, וההנאה הגדולה שבה היא לא רק שלעולם לא תראה את מה שמגיע, אלא שהיא עשויה כל כך בזריזות שתרצה לחזור עליה שוב ושוב.
הרשימה המלאה של הזוכים בקאן 2019
דקל הזהב: טַפִּיל, בונג ג'ון-הו
הפרס הגדול: אטלנטיקס, מתי דיופ
פרס חבר השופטים (עניבה):Les Miserables, Ladj Ly, ובאקוראו, Kleber Mendonça Filho, Juliano Dornelles
השחקנית הטובה ביותר:אמילי ביצ'ם,ג'ו הקטן
השחקן הטוב ביותר:אנטוניו בנדרס,כאב ותהילה
הבמאי הטוב ביותר:ז'אן פייר ולוק דרדן,אחמד הצעיר
התסריט הטוב ביותר:סלין סקיימה,דיוקן של גברת על האש
אזכור מיוחד של חבר השופטים:זה חייב להיות גן עדן, אליה סולימאן
מצלמה ד'אור:האמהות שלנו, סזאר דיאז
סרט קצר דקל הזהב:המרחק בינינו לבין השמים, ואסיליס קקטוס
אזכור מיוחד של חבר השופטים:אלוהים מפלצת, אגוסטינה סן
דקל קוויר (תכונה): דיוקן של גברת על האש, סלין סקיימה
דקל קוויר (קצר): המרחק בינינו לבין השמים, ואסיליס קקטוס
