בקיץ 2015 הכריזה דיסני, אחת מחברות המדיה הגדולות בעולםזה יבנה ארץ מלחמת הכוכבים. ההרחבה לדיסנילנד (ומאוחר יותר, לאולפני הוליווד של דיסני וורלד) תמלא פינה בפארק בטכנולוגיה חדשנית, חוויות דמויות בדיוניות, ומספיק סיפורי סיפוריםלהביא אפילו חנונים עייפים עד דמעות.
הרבה זמן לא האמנתי להם. אין שום סיכוי, חשבתי, שמישהו - אפילו לא דיסני - יכול באמת להחיות את היקום של מלחמת הכוכבים מחוץ לאולם קולנוע. הייתי בטוח שהפערים יופיעו, ושהאשליה תישבר ברגע שאלך על רכוש.
אבל ארבע שנים מאוחר יותר, "ארץ מלחמת הכוכבים", akaStar Wars: Galaxy's Edge, הוא מציאות, וביום הפתיחה של ההרחבה, הקסם של דיסני עבד עליי. כוכב הלכת באטו הרגיש אמיתי בצורה מוזרה. זה צלצל נכון. כל זה.
צילום: ג'יימס בראהם/פוליגון
יחד עם זוג עמיתים לעבודה, הייתי בין הראשונים ללכת "על הפלנטה" כפי שאומרים חברי הקאסט של דיסנילנד, אחד מבני המזל שזכו לראות מקרוב את כוכב הלכת בטו ומאחז הספיר השחור שלו.
קנה המידה המילולי של הארץ, בשילוב עם השאפתנות של הרכיבות, החנויות והמבצעים בתוכה, מכריע. הקצה של גלקסי בלע אותי ברגע שנכנסתי פנימה. חלק מהטבילה נובע מתכנון הארץ עצמה. ברגע שעברתי את השערים, שאר דיסנילנד נעלמו. פְּשׁוּטוֹ כְּמַשׁמָעוֹ. שום דבר אחר בפארק לא נראה במהלך הביקור שלי, מלבד חלקו העליון של מטרהורן, שלמעשה משתלב יפה עם תצורות הסלע שנותנות את שמו של Black Spire Outpost.
כדי להשיג את האשליה, המהנדסים של דיסני פארקים ממש התחפרו באדמה, ואפשרו יותר מקום לבנות מבנים גבוהים יותר לתוך האדמה. האפקט העניק ל-Galaxy's Edge אנכיות שלא ראיתי במקומות אחרים בפארק. המבנים המתנשאים חסמו את קו הראייה שלי לארצות האחרות והוסיפו יותר מקום לפרטים, פרספקטיבה ומרקם.היה הרבה מה להסתכל בכל מקום בו עמדתי.לפחות מחצית מהסיפור הסביבתי ב-Galaxy's Edge - אור עשוי מגו של דרואיד, מיכל מטען שהפך לדירה קטנה - התרחש הרחק מעלי.
צילום: ג'יימס בראהם/פוליגון
האנכיות גם נתנה את כמעט100 רגל מילניום פלקוןמקום לנשימה בתוך מפרץ עגינה. האזור נראה כמו משטח הנחיתה העצום שהייתי מצפה למלאכה בסדר גודל כזה. יחד עם זאת, הרכב הענק נראה קטן בהשוואה לטבע בפריפריה של הספיר השחור. פני הסלע הסמוכים התנשאו מעליו. ההסתכלות מעלה ומסביב למפרץ העגינה היה מסחרר. העין שלי נמשכה לכל מקום, אל כליללותופרטים חבויים בכל פינה באונייה, בתחנת המסחר ובטבע שאיים ליפול עליה.
מה שהכי הפתיע אותי ביום הפתיחה היה כמה מקום היה לכולם להסתובב.הייתי חלק מהגל השני של מבקריםלהיכנס ל-Galaxy's Edge, והייתה חפיפה של שעה בין קבוצת הבוקר לקבוצת אחר הצהריים. אבל, אפילו עם כולנו בתוך מוצב Black Spire בו-זמנית, הארץ מעולם לא הרגישה צפופה. הקהל הרגיש מובנה בבחירות העיצוב והחוויה של דיסני. במהלך הביקור שלי האורחים האחרים לא היו טרחה; הם הפכו לחלק מהנוף. הרגיש של Galaxy's Edgeבְּחַיִיםעם ההמולה של המבקרים.
זמני ההמתנה היו קצרים באופן מפתיע. הייתי בתוראטרקציית בריצת המבריחיםבמשך פחות משעה, וזה כלל את הנסיעה עצמה. באופן מפתיע, האטרקציה הצפופה ביותר הייתההקנטינה של אוגה. ההמתנה הייתה בעקביות יותר משעה לאורך כל הביקור שלי. כשנותרו 30 דקות לסיום, חברי השחקנים למעשה פנו אותי כשניסיתי להיכנס בתור. פשוט לא היה מספיק זמן להיכנס ולשתות משהו לפני שהייתי צריך לעזוב.
למרות שלא יצא לבקר בקנטינה שנעקצה, אפליקציית Play Disney Parks הייתה הפתעה נעימה. האפליקציה עברה למשטח נתונים בנושא מלחמת הכוכבים כשנכנסתי לפארק, והזינה אותי במיני-משחקים המבוססים על הקרבה שלי לעשרות מחסומים הפרוסים ברחבי הארץ. לא רק שהמשחק הסביר חלק גדול מהסיפור הבסיסי של Galaxy's Edge, אלא שהוא עזר לי לאתר ולאסוף מידע על רבים מביצי הפסחא הזעירות שלו במלחמת הכוכבים. להשלמת המשימות הייתה השפעה ממשית על אביזרים וסדרות מסוימות בארץ. השלמת פאזל פריצה יגרום מדי פעם למשואה לוויינית להתפרץ בקול או לקונסולת קיר להבהב. אני אפילועשה משטח דיאנוגהליד השירותים הציבוריים.
בשלב מסוים מצאתי מיכל אחסון נטוש שממש יכולתי להציץ לתוכו. זה נראה כמו מחשבה שלאחר מכן, נשען על קיר בפינה מוצלת. שם, שוכב על תחתית המיכל, מתחת לחבורה של קסדות רזיסטנס, מצאתי מה שנראה כמו חבילת הסילון של בובה פט. על ארגז סמוך סרקתי קוד QR מיוחד. האפליקציה אמרה לי שהיא מלאה בחבילות סילון המועדפות על ידי המנדלורים. התגלית זיכתה אותי בפריט אספנות לפרופיל שלי.
אפילו אחרי שזכיתי להטיס את המילניום פלקון, אפילו אחרי שבניתי את הדרואיד שלי, אפילו אחריהטעם הראשון שלי של חלב כחול, ללא ספק החלק האהוב עלי בפארק היה לדבר עם האנשים שעובדים שם. הסיבה לכך היא שכל אחד מחברי השחקנים ב-Galaxy's Edge היה ותמיד יהיה משחק תפקידים כאזרח של Batuu.
צילום: ג'יימס בראהם/פוליגון
שאלתי את כל מי שפגשתי מאיפה הם, וכל אחד מהם נתן לי תשובה בדיוני. חברי השחקנים סיפרו לי כל מה שרציתי לדעת על העיירה הקטנה והכפרית פקה ועל העיר היוקרתית יותר בשם Galma ממש מחוץ לספיר השחור שבה הם גרו. הם חלקו איתי את התקוות והפחדים שלהם, ואת הסיבות שלהם לבוא לעבוד שם במאחז.
ואותם סוגים של אינטראקציות זמינים גם עם דמויות הגיבור של Galaxy Edge.
אחרי שרכבתי על הבז, נתקלתיוי מוראדי, המרגל הבכיר של הגנרל ליה אורגנה, נושא הרומן הקרוב, וכוכב התוכנית ב-Galaxy's Edge. האישה ששיחקה וי הפסיקה כשקראתי לה בשמה. אחר כך היא בילתה חמש דקות טובות בשיחה, רק איתי, נשארה בדמות כל הזמן. היא אפילו דאגה שנתחבא בצל פינת רחוב מעורפלת, הרחק מהעיניים הסקרניות של המסדר הראשון.
וי גם דאגה לקבל את השם שלי כדי שהיא תזכור אותו. מאוחר יותר במהלך ביקורי, בזמן שעמדתי בתורמאורה העתיקות של דוק-אונדר, ראה המרגללִיבקהל וקרא ללִילפי השם. היא עצרה, ושוחחנו שוב על המשימה הסודית שהיא נתנה לי.
כשהיא הודתה לי שעזרתי לרזיסטנס, וכשהיא אמרה, "שהכוח יהיה איתך", קצת נחנקתי. עבורי, החיבור הזה באמת אמר משהו. לא בגלל שאני ואני היינו BFF פתאום, אלא בגלל ש-Vi ייצג את כל גיבורי מלחמת הכוכבים האהובים עלי. דרכה כולם פנו אלי. אָז. שָׁם. בחיים האמיתיים.
הביקור הראשון שלי ב- Galaxy's Edge היה מדהים. אני יודע. זה פשוט וישר, אבל לפעמים משהו כל כך מוצלח במה שהוא מתכוון לעשות שהוא מצדיק שבחים בוטים ורציניים. מדהים.
הארץ החדשה של דיסני פארק היא לא ימי ה-TGI שישי בנושא מלחמת הכוכבים שחששתי שהם עלולים להפוך. למעשה, זה יותר מסתם הרחבת פארק שעשועים. זו החבילה השלמה, מלאת כל הקסם שדיסני והאימג'ינרים שלה ידועים בהם.
אבל זה גם מקום שבו אנשים כמוני, אנשים שגדלו ואהבו את הזיכיון הזה כל חייהם, יכולים ללכת לאיבוד בתוך פנטזיה שמרגישה אינטימית ואפית בו זמנית. כל זה נאמר בידיעה שהנסיעה השנייה הענקית של הארץ, Rise of the Resistance, אפילו לא נפתחה עדיין. בארבע השעות שלי ב-Galaxy's Edge, מעולם לא הרגשתי את היעדרו. היה כל כך הרבה מה לעשות, כל כך הרבה אנשים לשוחח איתם. אני בטוח שאהנה מהנסיעה בכל פעם שאחזור, בתקווה במוקדם ולא במאוחר.
צילום: ג'יימס בראהם/פוליגון
לאחר הביקור, האפליקציה, מכל הדברים, הפכה להרבה יותר מסתם סט של הישגים או מזכרת דיגיטלית. הוא מלא בפיסות מדעיות שאני יכול ליהנות מהם בטיסה הביתה. זה גם חפץ שאני יכול להשתמש בו כדי לספר את סיפור הטיול שלי. כשאגיע הביתה, אוכל לשלוף את הטלפון שלי, להפעיל את לוח הנתונים שלי ולספר לחברים ולמשפחה שלי על פינה קטנה אחת של גלקסיה רחוקה מאוד.
ואיך אני, צ'ארלי הול, שתיתי חלב כחול, פגשתי את וי מוראדי וגיליתי ג'טפאק חבוי בחלק האחורי של מכולת ספנות מאובקת שמעטים אנשים שמו לב אליה קודם לכן.
