בכל פעם שמתפרסם עיבוד ישבאופן טבעי הרבה דיבורים על מההמשמעות של השינויים. האם הגזירה שמגיעה עם שינוי ספר או קומיקס להצגה או סרט הפכה אותו לטוב יותר, גרוע יותר, לשונה בצורה בלתי ניתנת לזיהוי? מה זה אומר כשהשינויים האלה הגיעו מהיוצר עצמו?
סביר להניח שהשאלה הזו תעלה בראשם של המעריצים בזמן שהם צופים ב-Netflixאיש החול, מבוסס, כמובן, על הקומיקס האהוב באותו שם מאת ניל גיימן, ופותח עבור נטפליקס על ידי גיימן (לצד דיוויד ס. גויר והשואונר אלן היינברג), המשמש גם כמפיק בפועל. זה עשוי לספק קצת נחמה, במובן מסוים, בידיעה שליוצר יש כל כך הרבה יד בהצגהעבר גיהנום התפתחותי אמיתילהגיע לכאן. אבל זה לא אומראיש חולהוא ללא שינויים.
"היו דברים שהיינו הולכים אליהם,בסדר, מה חשוב בכל סצנה?והייתי מדבר עם אלן על למה נכתבה סצנה, על מה שניסיתי לעשות, על מה שהתכוונתי, על מה שחשוב לי", אומר גיימן לפוליגון. "אתה לוקח דמות כמו המוות; מה שהיה חשוב לי זה שליהק שחקנית שבאמת יכולה להעביר את הנחמדות, שיכולה להעביר את הרגש, ואת הרעיון שתתאהב בה רק קצת".
במוחו של גיימן,קירבי האוול-בפטיסט תפס את זהבצורה מושלמת; היא הייתה מסוג האנשים ש,בתור מוות, יכול היה לומר בנדיבות, "אתה יודע שאתה צריך להסתכל לשני הכיוונים לפני שאתה חוצה את הרחוב," ואתה "אוהב אותה על שאמרה את זה". זה פחות משנה שהאוול-בפטיסט, אישה שחורה, תאמה בצורה מושלמת את הדמות שצוירה לפני עשורים רבים כל כך - אם כי גיימן אמר שזה לא תמיד המקרה.
צילום: לורנס סנדרוביץ'/נטפליקס
"כלומר, זו הייתה סיבה אחתלמה גוונדולין כריסטי הייתה כל כך מושלמת בתור לוציפר. היא נראית ומרגישה בכל דרך כמו הלוציפר שמייק דרינגנברג וסם קית' ציירו פנימהאיש חול#4. אז זה לבד - אבל העובדה שהיא יכולה לגלם גם את לוציפר הזה, שהיא מבריקה ומרשימה ובאמת מסוכנת", אומר גיימן. "זה טוב, זה מה שאנחנו צריכים."
היו עדכונים מסוימים שגיימן הרגיש שהם נחוצים כשהסיפור עבר לטלוויזיה. מעבר לאופטיקה של הליהוק, הפרק שלאיש החולשבמרכזו מוות שולף מהקומיקס המקורי "צלילי כנפיה" וממזג אותו עם סיפור קצר בשם "סיפור חורף" שכתב גיימן. בפרקים אחרים,איש חולעושה כמה שינויים פה ושם בסיפור - נרתע מהאכזריות האמיתית של פרק "24 שעות" בשינויים בפרק של התוכנית "24/7", או מחזק מראה יחיד לטירת החלומות במקום טירה המשתנה ללא הרף. מאדים מאנהאנטר כבר לא שם.
"ניסינו לשחזר את הקומיקס בדיוק, וזה לא ממש עבד", גיימןאמר בסרטון של Vanity Fairדנים בכמה שינויים במראה התחומים של ה-Endless. "ואז היינו צריכים לחשוב: ובכן, איך זה יעבוד?
"הקומיקס תמיד היה התנ"ך; לפעמים הם היו יותר הברית הישנה. נתנו לדברים להשתנות, אבל הדברים שהשתנו נטו להשתנות עם הזמן, או עם הצורך להפוך משהו לטלוויזיה".
מעבר לכך, רבים מהשחקנים אומרים שהם קיבלו דרור כדי לגרום לדמויות שלהם לעבוד עבורם, בעבודה עם גיימן והיינברג כדי לחייג הופעות שהרגישו נאמנות ל"נשמה" של היצירה, הדבר היחיד שגיימן הרגיש חשוב לְתַחְזֵק.
"אני חושב שמבחינת מקום לשחק, כל כך הרבה מזה נבע מגילוי מערכות היחסים עם דמויות אחרות, כי ראינו את זה בדף, אבל איך זה עובד בחיים האמיתיים?" אומר האוול-בפטיסט. "בשבילי, השתמשתי בחומר המקור בקומיקס כי זהזָהָב, בעצם, עבור האופי שלי.
"הם נתנו לי את התסריט לפני שאמרו לי מי הדמות. אז הקריאה שלי הייתה ממש אינסטינקטיבית. ומכאן, נראה שהם באמת הגיבו ורצו שאני ארוץ עם מה שאני מביא. אז פשוט הרגשתי הרבה חופש ושחרור מניל ואלן לשחק ולחקור".
ג'נה קולמן, המגלמת את יוהנה קונסטנטין, מסכימה, למרות שדמותה השתנתה מאוד מהאיטרציה של הספר. בשבילהקונסטנטין, שנראתה כעת בראש משחקה ומשרתת את משפחת המלוכה, זה היה צעד מכוון לאמץהשינוי עבור הדמות.
"ראינוקונסטנטינים שונים, היו פרשנויות שונות דרך המון מדיומים שונים. ואני חושב שזו הייתה סיבה מאוד מכוונת שהוטלה עליי במונחים של החזון של ניל ואלן, ומהלך מאוד מכוון ועזיבה מבחינת התלבושות", אומר קולמן. היא מציינת שהאודישן להתקשרות חוזרת שלה היה עם גיימן, ש"היה כאילו מעולם לא היה לי אור ירוק כזה בכל חיי".
"אני בטוח, אתה יודע, כמו כל כך הרבה עיבודים כל כך נפרדים מהיוצר שלהם. ואילו [...]איש החולהוא החלום של ניל, גם הקומיקס של 1989 לתחילתו, וגם עכשיו, לתוכנית הזו שנמצאת בנטפליקס", מוסיף קולמן. "הוא לקח ישירות את העבודה שלו ודמיין אותה מחדש. וכך מבחינתי, עצם היותו בסביבה והידיעה שיש לנו את חותמת האישור שלו - זה איפשר לנו להיות הרבה יותר חופשיים בעבודה שלנו".
דיווח נוסף מאת טאשה רובינסון.
