אחד ההיבטים היותר מסובכים של כניסה לקולנוע אימה הוא ההתמודדות עם כל סוגי האימה השונים הזמינים, והעובדהאף אחד לא אומר לך למה אתה עומד. זה הגיוני, אני מניח: הלא נודע הוא אחד הכלים הטובים ביותר של האימה, ולספר לצופים מה מגיע עשוי לגרוע מהאפקט הרצוי. ובכל זאת, בתור סטרימינג, לא תמיד ברור איךאימהעלול להפחיד אותך אחרת מאשר, נגיד,יום המתים.
עם זה בחשבון, כדאי לומר מראש: אנתולוגיית האימה החדשה של נטפליקס,קבינט הסקרנות של גיירמו דל טורו, הוא שמונה פרקים של סרטי אימה קצרים שמתעניינים בסוגים שונים מאוד של הפחדות, אבל כולם סיפורים מאוד אנושיים, ולא נורא ממוקדים בלהשאיר אותך ער כל הלילה. זה לא אומר שהם אנוֹחַצפו - למעשה, הדבר הטוב ביותר בהם הוא כיצד הם בנויים לעתים קרובות כדי להצדיק "לאתוֹדָה!”
קבינט הסקרנות של גיירמו דל טורועוקב אחר הפורמט של אנתולוגיית האימה של בית הספר הישן שלאזור הדמדומיםאוֹאלפרד היצ'קוק מציג. כמו עם הקלאסיקות האלה, כל פרק הוא סרט אימה קצר אחר שהציג המארח (דל טורו עצמו) ועוצב על ידי כותבים ובמאים שונים. במשך כל השבוע, נטפליקס מפרסמת את הפרקים שניים בכל פעם, ומפרקת את העונה בת שמונה הפרקים על פני ארבעה לילות של תכונות כפולות.
הפרקים בקבינט של קוריוזיםמשתנים מאוד בטון ובתחושה - שני הפרקים הראשונים שלו, למשל, נעים מאימה נסתרת מודעת חברתית למטופשEC קומיקס בסגנוןקריפסט מלא בחולדות. בעוד דל טורו בחר שלא לביים אף אחד מהפרקים (שניים, לעומת זאת, מבוססים על סיפוריו), כמעט כולם חולקים את אחד הדברים שהפכו לסימן ההיכר של יצירתו של דל טורו: אהבה עמוקה והערכה למפלצת אימה טובה. ו-old school ick.
קבינט של קוריוזיםמציג גרוטסקיות גסה להפליא, נורא מוחשי ברוב הפרקים שלה: גופות חתוכות לרווחה, ריקבון ונרקב על גופות מורכבות יחד עם הקפדה על המטבח הצרפתי המשובח ביותר, ויצורים עתיקים מתעוותים וזוללים בקביעות. לעתים רחוקות זה מפחיד, אבל לעתים קרובות זה לא נוח. לָכֵן:לא תודה!זה בדיוק מה שסביר להניח שהצופים יגידו כאשר רבים מהפרקים הללו יגיעו לשיאם.
צילום: Ken Woroner/Netflix
בין הטובים שבהם הוא "הנתיחה", הקוריוז השלישי באוסף. המבוסס על סיפור קצר בעל אותו שם מאת הסופר מייקל שיי, הפרק מככב פ. מאריי אברהם כרופא שנקרא לבצע נתיחות של קורבנות של קריסת כרייה מוזרה. בעוד בדיקת הרופא נמשכת, הוא מגלה שהכורים מצאו משהו מוזר ומפחיד, והפרק הופך לקרב שכלי בטן בין הרופא לבין הישות שגילה.
כמו ברבים מהפרקים הללו, חלק מהפנייה ב"הנתיחה" הוא ביוצר הסרט שמביים אותו. את הקצר ביים דייוויד פריור, המפורסם ביותר בזכות יצירת סרט הקאלט המסנוור להפליאהאיש הריק.אמנם סיפור קונבנציונלי יותר מהעבודה המפורסמת ביותר שלו, אבל "הנתיחה" משחק במרחב פסיכולוגי דומה, משתעשע עם הרעיונות של כמה אנשים באמת יכולים לדעת על העולם הסובב אותם, שבו היהירות של אדם שמאמין שהוא מבין משהו היא תחילת נפילתם.
מבין מכנסי האימה שהורכבו כאן, "הנתיחה" הוא אולי השילוב הטוב ביותר של אימה פסיכולוגית ופיזית, שכן העבודה הנוראה של פירוק מה שהיה פעם גוף של מישהו מוצבת לצד פירוק מוחו של מישהו.
יש הוק כזה בכל פרק שלקבינט הסקרנות של גיירמו דל טורו, טיפ קצת שונה על משהו לא נוח בעליל - "הנתיחה" הוקרן בבכורה לצד "החוץ", שמתאבק עם רעיונות של ביצועים מגדריים דרך תעשיית הטיפוח, והקאפר הפנומנלי "המרמור" ישהבאבאדוקהבמאית ג'ניפר קנט חוזרת לקרקע מוכרת כדי לספר סיפור על אבל ופיוס, בלי כמעט מפלצות.
בעוד כל סיפור בפניםקבינט הסקרנות של גיירמו דל טורושונה מאוד - עם פרקים מסוימים טובים בהרבה מאחרים - זה אף פעם לא נועד להפחיד. גם כשהסדרה מתחלפת שעשויה לאיים בסלידה (ברצינות, אם אתה לא אוהב עכברושים,לְהִתְפַּתֵל) זה תמיד מהפנט מספיק כדי להרוויח גם אלא תודהוכן אעוד בבקשה. זו אנתולוגיית אימה שנבנתה כדי למשוך אנשים פנימה, לא לגרש אותם.
