עבור אמעריץ ותיקמהקומיקס של ND סטיבנסון שהפך לרומן גרפי,נימונה -מישהו שעקב אחרי יציאתו של הקומיקס המקורי משבוע לשבוע מ-2012 עד 2014, והפך לחלק מקהל המעריצים ההולך וגדל שנתלה על כל צוק חדש וחשוף - שחרור העיבוד המונפש של נטפליקס הוא רגע מריר-מתוק. זה מרגש שהסרט באמת הושלם ושהוא הגיע לציבור, אחרי דיסנירכש את הפרויקט והרס אותו, לפי הדיווחים (ומאוד אמין,בהתחשב בהיסטוריה של דיסני) מתוךסלידה מהזוג ההומו המרכזי של הסיפור. וזה מרגש לראות את הסיפור הזה, והקומיקס של סטיבנסון עובד, מציאת קהל גדול יותר.
אבל עדיין יש את התחושה המתמשכת שמעריצי ספר כמעט תמיד מקבלים כשהם רואים אותו מעובד לטלוויזיה או לקולנוע. בין אם גרסת המסך עשויה היטב ובין אם לאו, בין אם היא עומדת בפני עצמה ומוצאת קהל משלה, לעתים קרובות עדיין נשמע הקול הפנימי הקטן והעז הלוחש,אבל אתה בעצם לא מספר את הסיפור שמשך אנשים לתואר הזה מלכתחילה.
סטיבנסון אומר שגרסת הסרט משמרת את הדבר החשוב ביותר בקומיקס שלו - האישיות, כוחות ומשמעותמאחורי גיבורת משנה הצורה הלוהטת שלו נימונה. והוא אומר שהסרט משקף סיפור רקע שהואתמיד רצה להכניס את הקומיקס ולא מצא מקוםושהשינויים היו הכרחיים. לא מרמים אותו ממשהו עם הגרסה המשתנה מאוד של הסיפור הזה. אבל בכל זאת, כמעריץ, יש דבר אחד שאני מתגעגע אליו מהספר יותר מכל דבר אחר שנפל לסרט.
תמונה: ND Stevenson/HarperCollins
הגרסה של נטפליקס, בבימויו של ניק ברונו וטרוי קווין (מרגלים בתחפושת), ובתסריט של רוברט ל. ביירד, לויד טיילור ופמלה ריבון, שומרת על הרבה מהפרמטרים הרחבים ביותר של הספר. ברטרו-עתיד היי-טק (מה שסטיבנסון מכנה "נזיר-פאנק") שבו אבירים ובני מלוכה שולטים על איכרים שניתן לתמרן בקלות, אביר (בליסטר בלק-הארט בקומיקס, בליסטר בולדהארט בסרט) נפגע על ידי הממלכה שלו. מַנהִיגוּת. המסע שלו לחשוף את האמת על מה שבאמת קרה מסובך על ידי נימונה, בחורה עם כוחות עצומים ובלתי צפויים, רצף אכזרי עליז באופן מפתיע, והרשעה שבאליסטר רוצה נקמה עקובת מדם וכאוטית שהיא יכולה לעזור לו להשיג.
אבל גרסת הסרט שמה את הפוקוס של הסיפור על נימונה, ומצמצמת את בליסטר בתהליך. הוא דמות רכה יותר, חסרת אונים, יותר מבולבלת בקלות בסרט, עם כל הקצוות המחוספסים שלו שחוקים. הוא מבלה יותר זמן להיגרר בצעקות בעקבותיה מאשר לעשות משהו עבור עצמו. ובסרט, החבר שלו - אביר גיבור זהוב שיער עם השם המגוחך באמת Ambrosius Goldenloin - נחוש להגיע לאמת שמאחורי הדחתו של באליסטר מהממלכה. בליסטר ואמברוזיוס הם זוג חמוד ותומך שפותח את הסרט בחיבוק צנוע ומתוק, וחווים תסכול אחד עם השני לאורך כל הסרט, אבל נראה שהם תמיד זה לצד זה.
הקומיקס מתמקד הרבה יותר בשתי הדמויות הללו, ביחסים המורכבים ביניהן ובתפקידים שהם מגלמים עבור הממלכה, עם באליסטר כנבל מזימה ואמברוזיוס כגיבור הזוהר של הממלכה. הרבה מאוד מהניתוח הקריטי והאישור עבורנימונההתמקדה בדמות הראשית בתור אמטאפורה לזהות טרנסיתוכן אסמל פנטזיה חוקר קנאות הומופובית. אבל מערכת היחסים הקוצנית של בליסטר ואמברוזיוס הייתה תמיד החלק העשיר ביותר בקומיקס, ועצוב לראות כמה מהם נסחף בתהליך יצירת הסיפור של נימונה הזה בראש ובראשונה.
תמונה: ND Stevenson/HarperCollins
לקומיקס יש חוש הומור מרושע ומופרע, שחלקו מתגלם בהתנגשות המוזרה שלו בין תרבות ימי הביניים למדע בדיוני, או בין דרמה פנטזיה רצינית לרצועת הומור קופצנית. סטיבנסון התחילנימונהכפרויקט בבית הספר לאמנות, וגם הסגנון הוויזואלי וגם הסיפור התפתחו באופן קיצוני במהלך התהליך בן השנתיים של סיפור הסיפור.
אבל ההומור המוקדם הזה מעולם לא הרגיש כמו משהו שהרצועה צריכה להתכחש לו, כמו שהדרמה המאוחרת הרגישה שלא הושגה. מערכת היחסים המוקדמת של באליסט ואמברוזיוס בקומיקס כוללת אלמנטים של בגידה מרה ושטויות מטופשות. אמברוזיוס רואה את עצמו בבירור כגיבור אפי, וצועק דברים כמו "תבטל את המדע הזה!" כשהוא תופס את באליסטר פושט על מעבדה סודית ביותר. אבל ברור שהוא גם חושב שהם עדיין חברים, בדיוק כפי שהיו כשהיו ילדים, למרות תפקידו שלו בהרס חייו של בליסטר.
המתח בין האופן שבו אמברוזיוס רואה את מערכת היחסים שלהם לבין איך שבאליסטר רואה אותה עולה בכל פעם שהם מקיימים אינטראקציה, וזהו החוט הכי ניואנסים של הסיפור המקורי. יש אלמנטים של אשליה עצמית ומיתיפיקציה עצמית בראייתו של אמברוזיוס על העולם, ובכל פעם שהמציאות מחוררת את הפנטזיות שלו על עצמו, זה גם רגע רגשי חריף וגם הצדקה. אפשר להזדהות איתו כטיפש, לשנוא אותו כנבל, ולאחל לגאולתו בו זמנית.
תמונה: ND Stevenson/HarperCollins
הגרסה של הספר לבליסטר, מצדו, היא דמות מסוקסת הרבה יותר ממה שהוא בסרט - נקמנית יותר, מוכשרת ומסוגלת יותר, עקרונית יותר, בעלת ידע רב יותר. ובכל זאת בדרכו שלו, הוא חסר אונים בדיוק כמו מקבילו לסרט. אם כבר, היותו דמות הרבה יותר עשירה הופכת את חוסר האונים שלו מול מעשיה של נימונה לטראגית ומעוררת אפילו יותר.
נימונההסרט הולך לכמה פעימות רגשיות נועזות - כולל סצנה שבה דמות מנסה להתאבד, מה שעשוי לזעזע הורים שמניחים שזו הרפתקה מצחיקה בסגנון דיסני. אבל הספר גובר על כל הרגשות של הסרט כשזה מגיע לרצף שבו אמברוזיוס צריך להתמודד עם האשליות שלו ולראות כמה נזק הוא גרם על ידי אימוץ מכוון. מערכת היחסים שלו עם בליסטר בסרט מתוקה ונורמטיבית - משהו שבידור מיינסטרים יכול להשתמש בו יותר עם זוגות קווירים. אבל זה עדיין מספק יותר בקומיקס, שם זה לא רק זכה להישגים קשים, אלא יותר ניתן לקשר.
רוב האנשים קוראיםנימונהלא נבגד כמו באליסטר, ולא יצטרך להילחם כדי לטהר את שמו כפי שהוא עושה. אבל יש משהו אוניברסלי במיוחד בדינמיקה המסובכת בין שני הגברים האלה, שרואים את העולם בדרכים שונות בתכלית ושניהם נאבקים רק לגרום לשני להקשיב. ויש סיפוק אמיתי בעבודה שהם צריכים לעשות כדי להתפייס, ובמיוחד העבודה שאמברוזיוס צריך לעשות כדי לכפר על הבחירות שלו.
נימונההסרט הוא משחק מהנה עם מסר מסובך וחשוב על אאוטסיידרים ונערות מפלצות. אֲבָלנימונההקומיקס הוא יצירת אמנות אמיתית, כזו שמסתירה מידה רבה של ניואנסים במה שנראה בתחילה כמו הרפתקה סאטירית. אפשר להעריך את העיבוד תוך הלוואי שהוא ישמר קצת יותר מהחלק היפה ביותר בהשראתו.
